האם בנק ישראל צפוי להוריד את שיעור הריבית בחודשים הקרובים? צחי ליבוביץ', מנהל השקעות ראשי באימפקט בית השקעות מקבוצת בנק איגוד, מציין כי בנק ישראל הותיר את ריבית חודש יוני על כנה בפעם הרביעית ברציפות כאשר הפעם הייתה החלטתו קשה מפעמים קודמות בשל ההרעה במצב הכלכלה העולמי מול נתוני מאקרו מקומיים טובים.
בנק ישראל והעומד בראשו הנגיד סטנלי פישר מטפלים לא רק בנושא האינפלציה תחום אחריותם העיקרי, אלא בנושאים רבים אחרים וביניהם טיפול במשברים ובהערכות אליהם.
האם בנק ישראל צופה משבר כלשהו? מעיון בנימוקי בנק ישראל בהחלטתו מלפני ימים אחדים ניתן לראות כי אכן שקל הורדת ריבית בניגוד להשארתה על כנה כפי שבסוף החליט וגם רמז כי במידת הצורך יבצע שינוי בריבית גם במהלך החודש ושלא במועד הרגיל הנהוג, אף כי מדובר בצעד נדיר אשר בנק ישראל לא נוהג לנקוט בו כדבר שבשגרה. בפעם האחרונה היה זה בספטמבר 2008, בעת נפילת ליהמן ברדרס משבר שהתרחש כזכור עם התפוצצות בועת הנדל"ן בארה"ב.
לכאורה, אומר ליבוביץ', אכן לא הייתה לבנק ישראל סיבה להוריד את הריבית לחודש יוני שכן, כאמור נתוני המאקרו המקומיים טובים, האינפלציה בשניים עשר החודשים האחרונים עומדת בתוואי היעד וכך גם האינפלציה החזויה על פי השוק לשניים עשר החודשים הבאים. אם נוסיף לשקלל גם את מחיר הדלק הרי שצפויה כבר בחודש יוני ירידת מחירים משמעותית של כ- 30 אג' לליטר דבר המסייע להפחתת לחצים אינפלציוניים ובכך מאפשר להימנע מהורדת ריבית. אפילו הדולר החלש שהיה בעבר נתון בו התחשבו אם להוריד את הריבית מתייקר לאחרונה אל מול השקל ומשחרר את בנק ישראל מהצורך לתמוך בו עבור היצוא.
למראית עין כל הסיבות הטובות שיחקו לידיו של הנגיד למה להותיר את הריבית על כנה כפי שהחליט לבסוף אולם אין להתעלם ממורכבות הנושא כשברקע האיום לחידוש המחאה החברתית בקיץ זה. מאידך, היה מצופה כי כאשר ישנה הרעה במצב הכלכלי בעולם ואי אפשר להתעלם מההשלכות שיש לכך על הכלכלה הישראלית ובהתחשב בריביות האפסיות השוררות בעולם שאינן צפויות לעלות עוד זמן רב - הצפי היה כי הנגיד פישר דווקא יוריד את הריבית במשק, דבר שלא התממש.
התמונה שעולה מהחלטתו להשאיר את הריבית ברמתה הנוכחית מצביעה על הדילמה העיקרית בפניה עומד היום בנק ישראל בנושא הריבית והיא בעיית מחירי הנדל"ן והשכירויות הממשיכה להעיב ולשחק תפקיד ראשי בכלכלת ישראל כאשר הורדת ריבית עלולה להחריף אותה עוד יותר. המשקיעים בעלי הכסף הנזיל מפנים את השקעותיהם לנדל"ן כאשר אלטרנטיבת הריבית נמוכה מדי ובכך מציפים את שוק הדירות בביקושים גדולים ויוצרים היצע נמוך עוד יותר של דירות בשוק כאשר ההיצע הקיים ממילא נמוך ואינו משרת את האוכלוסייה הנזקקת לדיור (בעיה בפני עצמה עקב התחלות בנייה נמוכות מצד הקבלנים) והתוצאה: מחירי הריבית הנמוכים גוררים את המשקיעים להשקיע בנדל"ן כחלופת השקעה אטרקטיבית ביחס לריביות שיקבלו בבנקים ובכך גורמים למחירי הדירות להתייקר. כאמור, תוצאה של ריבית נמוכה. משבר שבנק ישראל מבקש למנוע.
בנוסף, מציין ליבוביץ', גידול בדירות להשקעה על פני דירות למגורים מעלה את גובה שכר הדירה שגם כך מצוי ברמה גבוהה זמן רב. יש לזכור כי מחירי הדיור ורמות שכר הדירה היו העילה המרכזית לפרוץ המחאה החברתית בקיץ בשנה שעברה ולמרות הבטחות הממשלה לטיפול בבעיה לא חל כל שינוי במצב. בנק ישראל אינו מתעלם מכך ולכן האפשרות שלו להוריד ריבית מוגבלת. דילמה כבר אמרנו?
** צחי ליבוביץ' הינו מנהל השקעות ראשי באימפקט ניהול תיקי השקעות, העוסק בניהול השקעות ועשוי להחזיק בני"ע המוזכרים בכתבה זו. אין לראות במאמר זה משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או הצעה לרכישת יחידות קרן ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הוא לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ואחריותו הבלעדית.החברה ו/או הכותב מחזיקים ו/או עשויים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.