את מי ביבי רוצה להרתיע?

את מי צריך להרתיע בפרשת גבעת האולפנה? לראש הממשלה יש דווקא תשובה ברורה לשאלה זו. אם ינסרו את הבתים, ובעיקר - אם יבנו 50 בתים חדשים במקום סמוך, על-פי המדד של 10 בתים חדשים תמורת בית מפונה אחד - אז הם ילמדו לקח ולא יחזרו בעתיד על מעשיהם.

מי זה "הם"? - לא, לא המתנחלים. הגורם שנתניהו מבקש להרתיע אחת ולתמיד הם העותרים לבג"ץ.

אם אני מבין נכון, אז העותרים זכו בעתירה שלהם נגד הבנייה הבלתי חוקית על אדמות השייכות לאנשים פרטיים; מצד שני: מתנחלי האולפנה הפסידו.

כלומר, אם לדבר במונחים עממיים, אז העותרים הם הטובים בסיפור הזה, בעוד שהמתנחלים הם הרעים. זה לא אני אומר, זה מה שהעובדות קובעות, לא?

נמשיך הלאה: ממשלה, כל ממשלה, אמורה להיות אחראית על שמירת החוק והסדר במדינתה? אם זה נכון, אז הממשלה שלנו חייבת לבצע את פינוי האולפנה, בהתאם להחלטת הבג"ץ; וגם לראות בכך צעד מרתיע כלפי אלה שהבג"ץ קבע כי פעלו בניגוד לחוק - לא נגד פורעי החוק.

היינו מצפים שראש הממשלה יכריז על העותרים כאזרחים מצטיינים על שפעלו ליישום החוק - דבר שהממשלה התחמקה מלעשות; ומאידך יגנה את בוני הבנינים והורסי החוק.

אבל על-פי דבריהם ותוכניותיהם, נראה כי ראש הממשלה ושריו התבלבלו. הם פשוט איבדו את היכולת או הרצון, להבדיל בין טוב לרע. עצוב.

מה הם עושים לוינשטיין?

לא פחות עצוב מה שהם, חברי הממשלה, עושים ליועץ המשפטי שלהם. הוא כבר לא ילד, יהודה וינשטיין, ונתניהו אינו מראה שום התחשבות בעובדה זו. הוא, ראש הממשלה, לא מפסיק לטלטל את וינשטיין לדיונים ארוכים, בעיקר מאד מיגעים, כדי לקבל ממנו הכשרים לתוכניות שהוא רוקם כדי למלט את עצמו ממלתעות הימין שלו.

נתניהו, לכן, לא מתייחס להחלטת הפינוי של הבג"ץ כמסמך שצריך לכבדו ולקיימו - אלא כמטרד פוליטי, איום אישי. הוא מחפש מוצא. משהו חוקי. לא חייב להיות חוקי, מספיק שייראה חוקי.

תן לעבוד, ביבי

בשביל זה צריך נתניהו את היועץ המשפטי. בשביל זה הוא גורר את וינשטיין ממשרדו אל לשכת ראש הממשלה, וחוזר חלילה, ועוד פעם חלילה. אם זה יימשך מומלץ לתלות על גבו של וינשטיין שלט "נגרר". אם את נתניהו המפוחד עוד אפשר להבין (מה שבכלל לא בטוח) - אז להבין את וינשטיין קצת יותר קשה.

למה הוא נותן יד לפושטי היד הפוליטיים? למה הוא מעניק להם נדבות מזמנו שהוא יקר לו, ויקר יותר לנו, הציבור? למה הוא לא אומר לנתניהו - חביבי, יש החלטה של בג"ץ, אתה רוצה לדבר עליה - בבקשה, אחרי שתבצע אותה. ועכשיו, אם לא אכפת לך, תן לי בבקשה לעבוד על הנושאים הרבים המחכים לפתחי. וכדאי שגם אתה תחזור לנהל את עניני המדינה, במקום לבזבז זמנך בפיתוח דרכים להתנכל לבג"ץ ולבזות את החוק.