אין סיבה שהפעם זה יהיה אחרת

הכלכלנים ההיסטוריים רוגוף וריינהרט פרסמו בשנת 2008 מאמר הבוחן במבט כולל את המשברים הפיננסים במאתיים השנים האחרונות, הם קראו למאמר בציניות "הפעם זה שונה". בין השאר מסתבר, כי יוון הינה פושטת רגל סדרתית. מאז שקיבלה עצמאות ב-1829, נאלצה המדינה להכריז חמש פעמים על הסדרי חוב שונים.

מאז אותה השנה הניבה המדינה הקטנה "נחת" למשקיעים, כאשר במשך יותר מ-50% מהתקופה הייתה במצב של הסדר חוב כלשהו.

גם ספרד נאלצה ל-23 הסדרי חוב מאז 1800, וכ-23% מהזמן במאתיים השנים האחרונות עסקה המדינה בהסדרי חוב למינם. במאי 2011 המסקנה מהמאמר היתה כי יוון תגיע להסדר חוב, דבר שאכן התרחש. שנה לאחר מכן, עם רתיחה חוזרת של משבר החוב האירופאי, זהו זמן מצוין לבחון מה עוד ההיסטוריה מלמדת אותנו, והאם הפעם זה יהיה שונה?

לאחר שניתן לסמן וי על הסדר החוב היווני (ברוח אליפות אירופה בכדורגל ניתן לאמר שזה 1:0 לתחום ההיסטוריה הכלכלית), ניתן לבחון האם פשיטת הרגל היוונית הינה אירוע נקודתי בודד, או שהוא תחילתה של סדרת פשיטות רגל והסדרי חוב כלל אירופאיים, אותה מנסים נואשות קובעי המדינות בבריסל למנוע.

אחד מהשיעורים שההיסטוריה הכלכלית מלמדת אותנו הוא שפשיטות רגל ריבוניות מגיעות בצרורות. במאתיים השנים האחרונות היו ארבע אירועי דיפולט מרכזיים, שנמשכו זמן רב, בכל אחד מהם יותר מ-30% ממדינות העולם היו בפשיטת רגל.

גם בחינה של תקופות קלות יותר, מלמד כי פשיטת רגל ריבונית לא מגיעה כאירוע בודד, והיא בדרך כלל סימפטום של מצב כלכלי חמור הגורר פשיטות רגל ריבוניות רבות. פשיטות הרגל הריבוניות מדבקות לאור הקלות ההולכת וגדלה של תנועות הון בין מדינות.

 חיים נתן טבלה

המסקנה שניתן להשליך מההיסטוריה הכלכלית הינה שהסדר החוב היווני אינו אירוע בודד, ויתכן והוא חלק משרשרת של אירועי חדלות פירעון שתתפשט לא רק באירופה, אלא ליבשות נוספות. בקשות החילוץ של פורטוגל, אירלנד ואולי ספרד וקפריסין הינן בבחינת תחילת מפולת הדומינו, ויש שיאמרו שהינן חדלות פירעון דה פקטו, הרי ללא חילוץ אירופאי, לא היו מדינות אלו מסוגלות לשלם את חובן בעצמן.

אחד החששות המרכזיים בנוגע ליציאתה של יוון מגוש האירו קשור לקריסת המערכת הפיננסים האירופאית, ובעיקר למושג שנקרא Run On The Bank. המושג הזה מתייחס למצב בו המונים צובאים על הבנקים ומושכים את כספי הפיקדונות שלהם.

הדבר מביא למשבר נזילות חמור, ולקריסתם של בנקים. הנושא עלה לכותרות לאחרונה, לאחר שהתברר שאזרחי יוון מושכים מהבנקים את הפיקדונות שלהם הנקובים ביורו מחשש שאלו יהפכו להיות נקובים בדרכמה לאחר הבחירות. Run on the Bank היווני, הביא למצב שבנקים אלו נזקקו להלוואות חירום בהיקף יותר מ-100 מיליארד אירו מהבנק המרכזי.

גם את הנושא הזה בוחנים רוגוף וריינהרט. הם רואים שני סוגים של משבר בנקאות. הראשון, והחמור יותר, הינו משבר שמתחיל ממשיכת פיקדונות בהיקף אדיר שמובילה להלאמת המערכת הבנקאית. הסוג השני הינו משבר בנקאות שמסתיים בהלאמת המערכת הבנקאית, או חילוץ על ידי הממשלה ללא אירוע Run on the bank.

גם בחינת משברים בנקאיים מלמדים אותנו כי קריסות פיננסיות מגיעות בצרורות. לדוגמא, בין השנים 1980 עד 1982 היו משברים פיננסיים בארגנטינה, צילה, אקוודור, מצריים, מקסיקו, פיליפינים , אורוגואי, קולומביה, וטורקיה. בהחלט מדבר שחוצה מדינות ויבשות.

ב-1997 נדבק העולם, ובעיקר אסיה במשבר האסייתי, וב-2007 המשבר שהתחיל בארה"ב, הסתיים בחילוץ המערכת הבנקאית בספרד, ארה"ב, אירלנד, בריטניה ומדינות נוספות.

גם פה המסקנה היא המשבר בנקאי הינו אירוע שחוצה מדינות ויבשות ואינו אירוע שעומד בפני עצמו. למרות שיש לציין כי התערבות גורמים כגון קרן המטבע העולמית (IMF) מצליחות למזער את ההשפעות של אירועים כאלו.

בשנת 2008, כשנתכתב המאמר הזה, ובעקבותיו גם ספר, לא היה בידי החוקרים כדור בדולח. הם לא ראו משבר חוב אירופאי, או חשש למשבר בנקאות אירופאי נוסף. הם פשוט הציגו את ההיסטוריה, וטענו שגם הפעם זה לא יהיה שונה. אם נסכם בשפת המאמר הרי שבשנתיים האחרונות הטכנולוגיה השתנתה, גובה האדם השתנה והאופנות השתנו. אבל נראה כי היכולת של ממשלות ומשקיעים להונות את עצמם נשארה קבועה.

חיים נתן הינו כלכלן ראשי במנורה מבטחים פיננסים, בעל רישיון מנהל תיקים ובעל זיקה מכוח תפקידו לנכסים פיננסיים. מנורה מבטחים קרנות נאמנות ו/או מנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות ו/או חברות אחרות בקבוצה עשויים להיות בעלות עניין אישי בני"ע מכוח כך שהן מחזיקות ו/או עלולות להחזיק ו/או לבצע פעילות בני"ע עבור עצמן ו/או עבור לקוחותיהן ו/או במסגרת אחרת. אין לראות באמור לעיל עבודת אנליזה של ני"ע ו/או הצעה של הנכסים ו/או הזמנה לרכשם ו/או ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בהם ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, לקנות ו/או למכור את הנכסים, בשום אופן צורה ו/או דרך. שיווק ההשקעות לעיל אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.