ישיבת התקציב של נתניהו-שטייניץ: הפסימיים נשארו בחוץ

1. אחרי השחמט

מי לא נכח בישיבת התקציב, שהתקיימה אתמול (א') ב-18:00 במשרדו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו? לא פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל; לא פרופ' נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר; לא עדי ברנדר, מנהל תחום הסקטור הציבורי בחטיבת המחקר, המוזמן ומשתתף בישיבות ממשלה ואוצר, כשנושאים תקציביים עולים.

לא נכחה החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, זו המוסמכת והאחראית על ביצועו הלכה למעשה של תקציב המדינה; גם לא המנהלת בפועל של מינהל הכנסות המדינה פרידה ישראלי. גם אייל אפשטיין, סגן הממונה על אגף התקציבים (מקרו), שמספרי התקציב הם המומחיות שלו, אמנם הגיע, אבל התבקש לצאת, יחד עם עוד כמה פקידים הממונים על המספרים, כבר בחלקה הראשון של הישיבה, שנמשכה שעה, והתקיימה מיד אחרי פגישתו של ראש הממשלה עם בוריס גלפנד, וסיבוב השחמט הקצרצר ביניהם.

2. שמרנים קיצוניים

מי שלא נכח - הם אנשי המקרו, המקצוענים הנחשבים לסמנים השמרניים-ריאליים, בהתייחסות למציאות האמיתית והקשה של תקציב המדינה, וקודם כל לשנה הנוכחית, 2012. מי שלא נכחו - כי לא זומנו, הם אלה העלולים לקלקל את התמונה, את תמונת ההצלחה הכלכלית של משרד האוצר שמצוי כרגע באחד משיאי חולשתו, ושל שר האוצר יובל שטייניץ. לא נכחו אלה שיש מי שמכנה אותם, פסימיסטים, ואפילו, לא בחיבה, שמרנים קיצוניים.

בניגוד לאלה, כן צעדו אמש שכם-אל-שכם עם שר האוצר למשרדו של ראש הממשלה יצחק כהן, סגן שר האוצר (ש"ס); דורון כהן, מנכ"ל האוצר; גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים ועוזריהם. כל אלה מכונים האופטימיסטים - אלה הנוטים לייפות את המציאות המאיימת בתקוות ורדרדות: הנה המשבר האירופי מסתדר, ארצות הברית חוזרת לצמוח, היצוא הישראלי יגדל, המגזר העסקי יתרחב, ישראלים ייצאו למסעי קניות, רשות המסים תמצא כספים שחורים או הכנסות בלתי-מתוכננות אחרות (למשל מהרווחים הכלואים של חברות הענק טבע, אינטל, כיל, צ'ק פוינט ועוד), אולי מחירי הדירות יעלו ומסי מיליארדים מנדל"ן יזרמו לקופת הכנסות המדינה. אולי זה יקרה כבר ב-2012. אז יסתיימו החורים של 20,30 ו-40 מיליארדי השקלים בהכנסות המדינה.

3. חורים משחירים

שאלות ללא תשובות: עד כמה חברי הקבוצה הזו אכן מאוחדים בעמדותיהם ביחס לתקציב, או שמדובר יותר ב"לא נעים" מול שטייניץ? האם החברים מודעים למציאות המצב, לעומק הבורות שכבר נפערו ולחורים שהולכים ומשחירים? האם הנתונים, המספרים, מתחברים אצלם אחרת, או שהם בוחרים, מסיבות שונות, להמעיט מחומרת המציאות?

4. לב העניינים

הטענה הרשמית להיעדרם של כמה מהאנשים הקריטיים לתכנון התקציב, היא שמדובר בפגישה ראשונים בלבד בעניין תקציב 2013, ולכן לא היה צורך ביותר אנשים שישתתפו בה, שהאוצר בסך הכול הציג לנתניהו את המצגת הראשונית השגורה שלו, הוסיף כמה הערכות וציפיות - אבל כלל לא נגע בלב העניינים: מסים וקיצוצים.

למה הסודיות, למה החלטת העמימות שהוטלה, כבר באמצע השבוע שעבר, על המפגש הלא דרמטי הזה? לא בגלל שראש הממשלה לא רוצה שהלחצים הפוליטיים יתחילו כבר עכשיו, לפני שבכלל התקבלו החלטות ולפני שהוא מסיים את שתי הפרשות המעכירות את המדינה, מסתנני אריתריאה וסודן מצד אחד, ועתיד גבעת האולפנה מצד שני.

5. מודלים אמיתיים

מצד משרד ראש הממשלה השתתפו המנכ"ל הראל לוקר, ופרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הכלכלית - שני האנשים שילוו את התקציב בכל צעד וצעד שלו; גם כי זה תפקידם, אבל בעיקר כי זו הייתה ההוראה וההחלטה של נתניהו. כבר לפני כמה שבועות הנחה נתניהו את לוקר להקדים ולקיים דיונים קבועים עם האוצר, להיכנס לתוך תוכם של המספרים והתוכניות ועיקר העיקרים: לדרוש לקבל מודלים אמיתיים.

שר-העל הכלכלי, שכבר היה פעם גם ראש הממשלה וגם שר אוצר בתקופת משבר מאיים לא פחות מהנוכחי, מכיר וכבר זיהה אינטרס של האוצר לנהל פנקסנות, להביא תקציב שיש בו יותר העברות ומשחק בין מספרים, בה בעת שהוא עצמו היה רוצה לראות קודם כל תמונה ריאלית, ובעיקר תקציב וניהול ריאלי.

6. הקטנות וצמצומים

לפני כשבוע הציג ברנדר נתונים על "עמידות יעדים פיסקליים רב-שנתיים להחלטות על צעדי מדיניות פרטניים: ישראל 1985 עד 2011 והשלכות המדיניות ל-2013 ואילך". הנה מה שהוא כותב על תקציב 2013 (ואחריו): "שמירה על תקרת ההוצאות תחייב הקטנת התחייבויות ההוצאה של הממשלה בכ-7 מיליארדי שקלים. אם תקציב הביטחון יוגדל בהתאם להערכות בתקשורת, הצמצום הנדרש בתקציב יהיה לפחות 10 מיליארדים, וללא ביטחון.

סדרי הגודל (דוגמה): ביטול כל התוכניות של ועדת טרכטנברג, הקטנת סל הבריאות, קצבאות הילדים והזקנה ב-10% והפחתה של כשישית בהשקעות המתוכננות בתשתית. אחרי 2013 נדרשת הקטנה נוספת.

"אם תישמר תקרת ההוצאות נדרשת העלאת מסים של כ-22 מיליארדי שקלים כדי לא לחרוג מתקרת הגירעון. למי שמאמין שזה יקרה, התאמה לדוגמה כוללת את כל אלה: העלאת כל מדרגות מס הכנסה ומס חברות ב-2 נקודות אחוז; ביטול הפטור ממע"מ לפירות וירקות; העלאת הבלו על הדלק בכ-40 אגורות ועוד כ-2 מיליארדים במסים אחרים. וכל זה בהנחה שלא יהיה משבר בעולם או אצלנו. ב-2014 נדרשת העלאת מסים משמעותית נוספת".