הלחץ עבד: גליה מאור תוותר על 3.25 מיליון שקל מבנק לאומי

הלחץ הציבורי עבד: דירקטוריון בנק לאומי אישר את בקשתה של מנכ"ל הבנק היוצאת גליה מאור, לוותר על דרישתו כי תאריך את תקופת הצינון שלה ל-24 חודשים, בתמורה לוויתור שלה על הגמול הכספי של 3.25 מיליון שקל בעבור התחייבות זו.

הדירקטוריון ביקש ממאור להתחייב שלא לכהן ולא לתת שירותים לבנקים ישראלים אחרים למשך שנתיים, במקום 6 חודשים בלבד שנקבעו מלכתחילה בחוזה ההעסקה שלה. בבנק מוסרים כי מאור פנתה ליו"ר הבנק דוד ברודט וציינה בפניו כי "הנושא עורר תגובות אשר פגעו בשמה הטוב, בשמו הטוב של הבנק, ובשמם הטוב של חברי הדירקטוריון - ועל מנת להשיב את הרוח הטובה והחיובית שהיתה מנת חלקה במשך למעלה מ-20 שנות שירותה בבנק, היא מבקשת שהדירקטוריון יוותר על ההסכמה בין הצדדים להארכת תקופת הצינון, וכנגד זאת, היא תוותר על התגמול האמור.

מאור סיימה את כהונתה כמנכ"ל לאומי בחודש שעבר לאחר 17 שנים בבנק. בתקופת הצינון מאור התחייבה כאמור לא לעבוד עבור או לתת ייעוץ לבנק ישראלי או שלוחתו בחו"ל. לפי התגמול עליו היא ויתרה, מאור אמורה היתה לקבל כ-180 אלף שקל בחודש בזמן תקופת הצינון, שכר זהה לשכרה של המנכ"ל המכהנת רקפת רוסק עמינח. בבנק נימקו את המענק ב"ידע הרב והייחודי שצברה מאור כמנכ"ל בכהונתה הארוכה".

גם אחרי הוויתור על התגמול בעבור הארכת תקופת הצינון, כאמור, הסכום שמאור כן תקבל בעבור 6 חודשי צינון, לא בטל בשישים: בסוף מארס אישר הדירקטוריון העלאה רטרואקטיבית של שכר הברוטו של מאור ב-3.7% ל-218 אלף שקל בחודש - והיא תקבל את הסכום הזה בכל חודש של צינון בהתאם לזכויות הודעה מוקדמת. יצוין כי לא מדובר בחבילת פרישה מיוחדת אלא בשכר הרגיל שמאור זכאית לו.

לצד הלחץ הציבורי, גם גורמים במערכת הבנקאית העלו תהייה לגבי מענק הצינון וטענו כי מאחר ולא סביר כי מאור, לאור מעמדה הייחודי, היתה משתלבת בבנק אחר או נותנת ייעוץ למתחרה של לאומי. "רצו לתת לה עוד כסף וגם זו דרך", אמרו הגורמים.