וורן באפט: למה אני קונה עיתונים מנייר בתקופת האינטרנט

העיתונות המודפסת בארה"ב, ובכל מקום אחר, גולשת במהירות במדרון ההפסדים, שבתחתיתו ממתינים לה חיים חדשים בעולם דיגיטלי, במקרה הטוב, או כליה פיננסית ומערכתית, במקרה הרע.

לכאורה, זה תהליך שקשה לבלום. רק בשבוע שעבר הודיע "טיימס פיקויאן", העיתון הגדול בניו-אורלינס, כי הוא מפסיק להיות עיתון יומי וכי הוא יודפס ויופץ למנויים רק 3 ימים בשבוע. בעקבותיו הלכו 3 עיתונים מטרופוליטניים בדרום ארה"ב. חברת פוסטמדיה בקנדה ביטלה את מהדורת ימי א' ב-3 מעיתוניה: "אוטאווה סיטיזן", "קאלגרי הראלד" ו"אדמונטון ג'רנל".

אבל לפחות משקיע אחד בארה"ב מוסיף לאהוב עיתונים מנייר, ולא סתם משקיע אלא גורו המשקיעים, וורן באפט. אהבתו לעיתונות המודפסת אינה חדשה. היא נטועה בו כבר שנים רבות. אך השבוע הוא פתח צוהר נדיר למניעים שדוחפים אותו לקנות נכסי מדיה מנייר בשעה שמשקיעים אחרים נסים מהם.

בראיון ל"דיילי ביסט", האתר המקוון של "ניוזוויק", מדגיש באפט כי הוא קונה עיתונים לא רק מפני שהוא אוהב אותם. "זו לא סתם החלטה עסקית רכרוכית", אומר רב-המשקיעים, בן 81. "היא לא תזיז את המחוון בלוח השעונים של ברקשייר הת'אוויי (חברת האחזקות דיווחה על רווח בסך 3.25 מיליארד דולר ברבעון הראשון השנה)... גובה הרווחים שנקבל מהעיתונים שלנו יהיה שבריר זערורי מאוד בהשוואה לרווחי חברת הרכבות ברלינגטון, למשל. אבל ההשקעה בעיתונים אינה החלטה עסקית מטומטמת".

באפט אומר ועושה. ברקשייר הת'אוויי נמצאת עתה בעיצומו של תהליך רכישת 63 עיתונים אזוריים ומקומיים מחברת מדיה ג'נרל תמורת 142 מיליון דולר. זו, כמובן, קריאת תיגר על האמונה הכמעט כללית שהעיתונות המודפסת נמצאת עתה על עברי פי פחת.

באפט מטיל ספק בתבונת ההחלטה להדפיס ולהפיץ עיתונים יומיים רק 3 פעמים בשבוע, בתקווה שהמנויים יבקרו באתר האינטרנט של העיתון המקוצץ. "החלטה כזו רק תהרוג את העיתונים", הוא אומר. "העורך צריך להיות מעוניין שאנשים יקראו את המוצר שלו כל יום. ברגע שאנשים יתרגלו לקרוא חדשות באינרטנט, הם לא יחזרו לעיתון שלך".

עשירים קונים עיתונים (כלומר מערכות עיתונים) בגלל סיבות מגוונות, מציין "דיילי ביסט". רופרט מרדוק מפסיד הון-עתק על "ניו-יורק פוסט", והוא מוכן לספוג זאת כדי ליהנות מההשפעה הפוליטית שהעיתון הזה מקנה לו. הוא שילם מחיר מופרז תמורת "וול סטריט ג'רנל" בגלל היוקרה הייחודית שממנה נהנה העיתון.

מורט זוקרמן, איל הנדל"ן הניו-יורקי, נעשה דמות פוליטית משפיעה לאחר שרכש את "דיילי ניוז". אבל לבאפט אין אג'נדות כאלה. הוא פשוט מאמין שבסופו של דבר לעיתונים יש חשיבות.

באפט הוא הבעלים של העיתון "באפאלו ניוז" ובעל מניות גדול ב"וושינגטון פוסט", שמהדירקטוריון שלו הוא פרש רק אשתקד. הוא מודה כי נכשל בטעות היסטורית גדולה בעיתונים ששיש לו נגיעה בהם: "אני חושב שעשינו שגיאה בעיתונים כאשר העלינו לרשת את המוצר המודפס. אני יכול לשבת כאן באומאהא, נברסקה, במשרד שלי, ולשלם 5 דולר תמורת גיליון יום א' של 'ניו-יורק טיימס', או, אני יכול לקרוא אותו (חינם) באתר של העיתון. זה אינו מודל עסקי בר-קיימא".

במשך תקופה קצרה, ב-2009, היה נדמה כי באפט זנח את אהבתו לעיתונות. הוא אמר אז כי "העיתונים צפויים להפסדים כמעט בלתי סופיים". כאשר נודע על החלטתו לרכוש את העיתון "אומאהא וורלד הראלד", עיתון עיר הבית שלו, בסתיו 2011, תמורת 200 מיליון דולר, ציירו אנליסטים צעד זה כיזמה אלטרואיסטית שנועדה להיטיב עם עירו. אבל עובדה היא שבאפט סגר בימים אלה את העסקה לרכישת מאות עיתוני ג'נרל מדיה ואף הכריז שברצונו לרכוש עיתונים נוספים.

בראיון ל"דיילי ביסט" הוא מציין כי לא כל העיתונים מעניינים אותו. הוא מחפש עיתונים שמשרתים שווקים קטנים, שבהם יש "תחושה חזקה יותר של קהילה". למשל, הוא אינו מתכנן להגיש הצעות מחיר לרכישת העיתונים "לוס אנג'לס טיימס" או "שיקאגו טריביון", שאך זה נחלצו מהליכי פשיטת-רגל של החברה-האם שלהם, "טריביון", בשליטת סם זל. "אני לא יודע מה בדיוק הייתי עושה עם חברה כמו 'טריביון'", אומר באפט.

הוא מדגיש: "אני לא אנהל את העיתונים האלה (שעומדים לעבור לרשותו). לא אדע מה שמות העורכים בעיתונים הקטנים יותר".

באפט מאמין בעריכה ובניהול מקומיים, שיזינו את הקהילה המקומית. לכן עיתונים גדולים לא מעניינים אותו. "בלוס אנג'לס קשה לקבל תחושה חזקה של קהיליה", הוא אומר. "אנשים שם לא מתעניינים, קרוב לוודאי, במה שקורה במועצה העירונית. הם אינם גרים במחוז שבו גרים הוריהם, ואין להם שום עניין בתוצאות משחקי הכדורסל בבית-הספר התיכון המקומי".

באפט חושב שתוצאות תחרויות ספורט בתיכון העירוני עשויות למשוך צעירים לעיתון המקומי, וכך להפוך קריאת עיתונים להרגל בקרב בני הדור הבא.

הוא מודע לבעיות שמכבידות על העיתונים מנייר לא פחות מהאנליסט המשופשף ביותר בוול סטריט: "ההכנסות מפרסום מקוון מכסות רק חלק קטן מעלויות אחזקתו של עיתון מודפס".

לדבריו, תפוצת העיתונים המודפסים תלך ותקטן שנה אחר שנה, אם כי בקצב מתון, לדעתו. אובדן מודעות הלוח גוזל מהקוראים נתח מידע: "אם אתה זקוק לדירה חדשה, או רוצה לדעת היכן מוכרים קוקה-קולה במחירים הזולים ביותר".

אבל, עדיין, ההסכם עם ג'נרל מדיה מראה שבאפט יודע לסגור עסקה טובה, אומר "דיילי ביסט". הוא עומד לקבל תשואה של 10.5% על הלוואה בסך 400 מיליון דולר שהוא נתן לג'נרל מדיה, וכן 20% ממניות החברה, שבבעלותה נמצאות תחנות טלוזיזיה רווחיות ונדל"ן. באפט השכיל לוותר על אחד מהעיתונים הגדולים של ג'נרל מדיה, "טאמפה טריביון", שלכוד בתחרות קשה עם העיתון "טאמפה ביי טיימס".

השורה התחתונה היא שבאפט אינו מתכנן להשליך כסף טוב על עיתונים רעים, אומר "דיילי ביסט". באפט מציין כי הוא אינו מאמין שאפשר לנהל עיתון על בסיס של הפסד מתמיד. זה דבר שאי-אפשר לעשות עם כספיהם של בעלי המניות. יחד עם זאת, הוא גם אינו דוגל בשיטה שמטרתה למצוץ מהעיתון את כל נכסיו ולהתירו ערום ועריה.

"זה שיגעון לקצץ בתקציבי חדר החדשות; אחרי הכול, אתה מוכר מידע", הוא אומר.