האי הנסתר מן העין: קרפאטוס, יעד חדש בטיסות ישירות

תגידו מה שתרצו על הכלכלה ועל המשבר ביוון, על איכותם של החופים ושל האיים אין מחלוקת. האי קרפאטוס מציע יוון קצת אחרת, במחיר ובחוויה

שורת המכובדים שבאה לפגוש את משלחת העיתונאים מישראל יכולה להעיד פחות על המשלחת ויותר על המצוקה שבה שרויה יוון בימים אלה. מי לא בא לפגוש אותנו: מושל מחוז הדרום של יוון, ראשי איים והסגנים שלהם, מנהלי בתי מלון יוקרתיים ואנשי עסקים. גם העובדה שיוון חונכת יעד תיירותי חדש לישראלים, האי קרפאטוס (Karpathos), מעידה על אותה מצוקה. היוונים מאמינים - ומקווים - שהתיירות תציל אותם; הצ'אנס האחרון שלהם לשרוד.

אבל חניכת יעד תיירותי חדש היא סיטואציה שבה כולם מנצחים. יוון מגדילה בכך את מספר התיירים מישראל, ומסיטה את התיירות במדינה מהמקומות הגדולים והשבעים אל מקומות שבהם המצוקה גדולה יותר (ברודוס, למשל, יש 2.8 מיליון תיירים בשנה, לעומת שישים אלף בלבד בקרפאטוס). הישראלים, שמחפשים יוון קצת אחרת, שהיא לא רק מחיר, מרוויחים גם חוויה.

כך, למשל, סקר נרחב שערכה חברת היי-טק זון, מועדון הצרכנות של עובדי ההיי-טק, שמונה 110 אלף חברים, בדק מה משפיע על אנשי ההיי-טק בבחירת יעדי הנופש שלהם. יותר מ-90% מהנשאלים השיבו כי אינם מעוניינים*בחופשות "הכול כלול", שהם אינם רוצים ישראלים בסביבתם ("כמה שפחות המולה שמאפיינת אתרי נופש שבהם שוהים ישראלים רבים", ציינו), שייסעו רק ליעדים שיש אליהם טיסה ישירה ושהאוכל בהם אותנטי.

לנוכח תוצאות הסקר - ולאור העובדה שחברת אופק תיירות תחנוך הקיץ קו ישיר לאי המדובר - לא מפתיע שהמועדון הכריז על קרפאטוס כעל יעד הנופש של אנשי ההיי-טק ל-2012: אי בתולי, טבעי ופראי, שכף רגלו של ישראלי כמעט לא דרכה בו, מקום בלי ריזורטים גדולים ומסחריים, בלי הפעלות, הכי רחוק מ"הכול כלול".

שילוב של קדמה והיסטוריה

קרפאטוס שוכן בלב הים הקרפאטי, באמצע הדרך בין רודוס לכרתים, ומוקף חופי טורקיז בתוליים; הטבע בו פראי, ובכפריו הציוריים השתמרה מסורת ייחודית. זהו האי השני בגודלו מבין האיים הדודקאנסיים בים האגאי, ויופיו בא לידי ביטוי בין השאר בנופים הקונטרסטיים שלו: הצפון ההררי מצד אחד, הדרום משופע החופים והצוקים מנגד.

השונות הגיאוגרפית ניכרת באופי התושבים (כ-6,000 במספר) וברמת החיים שלהם. אם הדרום נהנה מאז שנות ה-80 מפיתוח יחסי, הצפון, שספג מהלומה קשה בשל שריפה קשה שפרצה באזור ופגעה בחקלאות, נשאר מאחור; הקדמה כמעט לא נגעה בו. עד כדי כך שונים תושבי הדרום מתושבי הצפון, שאגדה מקומית טוענת שמוצאם שונה ומקורם בשני עמים עתיקים שונים. כיום דווקא התושבים הם החוט שמחבר בין קצות האי, והם נותנים לו את אופיו - שילוב של קדמה והיסטוריה.

אחרי מלחמת העולם השנייה רבים מתושבי קרפאטוס הגרו לצפון אמריקה (בעיקר לניו ג'רזי ולקנדה), התפרנסו שם היטב (רובם בעסקי המסעדנות; אם תיכנסו לדיינר בניו ג'רזי רוב הסיכויים שהוא בבעלות קרפאטי), שבו למולדת, הזניקו בה את הכלכלה והפכו את קרפאטוס לאחד האיים העשירים מבין איי יוון.

אולם התיירות בקרפאטוס עדיין בחיתוליה. במארס 1987 נחתה באי הטיסה הישירה הראשונה מנורבגיה, אז היו בו חמישה בתי מלון בלבד. כיום נוחתות באי כ-400 טיסות ישירות בשנה, בעיקר עם גרמנים וסקנדינבים, אך בשל ממדיו הצנועים הוא מצליח לשמור על אופיו הבתולי, האותנטי, הלא ממוסחר.

תשתית התחבורה אינה סלולה ברובה, וגם אם יתעקשו, בתי המלון אינם יכולים לארח יותר 2,700 תיירים בכל רגע נתון - מתוכם, כך מבטיח משה אבישר, הבעלים של אופק תיירות, ישהו על האי בכל רגע נתון עד שבעים ישראלים בלבד.

הכפר הכי עשיר ביוון

טיסת הפנים שלקחה אותנו מרודוס לקרפאטוס (כ-25 דקות טיסה) נחתה ב-AOK, שדה התעופה החדש של קרפאטוס. רבע שעה עד עשרים דקות נסיעה ברכב לאורך חופיו המזרח מערביים של האי, ואנחנו בפיגאדיה (Pigadya), העיר הגדולה באי, השוכנת בצדו המזרחי של האי. היא יושבת בלב מפרץ יפהפה, מוקף הרים, שלמרגלותיו בתי המלון. במרכזה נמל ורציפים.

בין האתרים הבולטים בעיר: בזיליקה מהמאה החמישית, אקרופוליס מינואי, תיאטרון פתוח, חופים רחבים ושקטים, וטברנות שמחות עם אוכל מקומי, ביתי, טרי וזול (ארוחה מלאה, כולל שתייה ואלכוהול, תעלה כ-15 אירו בממוצע לאדם).

מאחורי הטברנות לאורך הטיילת האינטימית, בין סמטאות צרות וציוריות, ממוקמות חנויות הבוטיק. אין בהן מותגים בינלאומיים, אלא בעיקר מוצרים ומאכלים מקומיים: תבלינים טריים ומיובשים, דבש, שמן זית, מקרונס (הפסטה הקרפאטית), מטפחות צבעוניות ומפות תחרה (חלקם נתפרו על-ידי המקומיות, בעבודת יד, רובם מיובאים).

שבעה קילומטרים דרומית לפיגאדיה (כעשר דקות נסיעה ברכב), בין סלעי ענק ומפרצונים, נמצא אתר הנופש המשפחתי אמופי (Ammopi) - שם ממוקם מלון הבוטיק Apolis, שאליו ינותבו חלק מהישראלים שיגיעו לאי. החופים באמופי יותר פראיים, יותר רדודים (מתאימים לילדים) ופחות מתוירים. יש באמופי גם לא מעט טברנות וברים מוצלחים. מעט דרומה משם, בהמשך הדרך לכיוון נמל התעופה, שוכן חוף אפיארטי (Afiarti), המתאים, בשל הרוחות העזות שיש בו, לגולשי רוח וגלים בלבד.

צפונית לפיגאדיה שוכנת הבירה הקודמת, אפארי (Aperi), הנחשבת לכפר העשיר ביותר ביוון ביחס לגודל האוכלוסייה (מספרים שבכל משפחה באפארי יש לפחות דוקטור אחד, אם לא חמישה). באזור זה כמה מהחופים היפים יותר של קרפאטוס: במרחק חצי שעה נסיעה מפיגאדיה (וחמש דקות, פלוס מינוס, מאפארי), נמצא חוף אכטה (Achta) - חוף קטן יחסית שבו שתיים-שלוש טברנות. במעלה הכביש המזרחי יש חוף קסום נוסף, בשם קירה פאנגיה (Kira Panagia), הנחשב לאחד החופים המפותחים באזור. יש בו כנסייה, טברנות וסופרמרקט, וניתן להגיע אליו גם בתחבורה ציבורית. במקום גם צימרים פשוטים, המנוהלים על-ידי משפחות מקומיות.

צפונה משם נמצא עוד חוף מהפנט, ומבודד יותר, בשם אפלה (Apelle), שבו רצועת חוף רחבה, מים צלולים בצבע טורקיז/כחול עמוק, טברנה אחת בלבד ושקט אין-סופי (אל חלק מחופי האי ניתן להגיע רק דרך הים. אפשר לרכוש במקום חבילת *Blue Day ב-30 אירו לאדם, הכוללת יום שיט מ-10:00-16:00, עגינה בשני מפרצים מינימום וארוחת צהריים קלה).

אל האולימפוס המקומי

הדרך הקצרה והמהירה אל צפון קרפאטוס היא מהים. מעבורות יוצאות מפיגאדיה אל דיאפני (Diafani), כפר הנמל, שלוש-ארבע פעמים בשבוע בעונה. ההפלגה נמשכת כתשעים דקות, ובירידה מהספינות מחכים האוטובוסים להר אולימפו*ס (Olimpos) - האטרקציה המרכזית באי. לא להתבלבל עם האולימפוס המפורסם, שנמצא ליד סלוניקי (יש כ-18 הרים בעולם הנושאים את השם).

אנחנו טיפסנו לאולימפוס הקרפאטי, הנמצא בגובה של 700 מטרים מעל פני הים, באוטובוס. הדרך ארוכה (כשעתיים) ופתלתלה מאוד, לעתים תלולה ומפחידה מעט (רק בימים אלה מסיימים לסלול את כביש האספלט המוביל לכפר); בעלי מעיים רגישים מתבקשים להצטייד בכדורים נגד בחילות. אבל המאמץ שווה את זה - הנוף מרהיב.

הכפר אולימפוס הוא פנינה אנתרופולוגית שבה הזמן עמד מלכת. תושבי המקום (מאות ספורות) הצליחו לשמר אומנויות, תלבושות, שפה ומוזיקה שנכחדו זה כבר ביוון. הכפר, שבו בתי אבן צנועים, נמוכים וצבעוניים, נוסד בתקופה הביזנטית כמקלט מפני הפיראטים - ומכאן כינויו "הכפר הנסתר מהעין".

נשות אולימפוס המבוגרות הן המקבלות את פני התיירים (הגברים עובדים בדרך כלל מחוץ לכפר ושולחים משכורות הביתה). בבגדים מסורתיים צבעוניים (שימור המסורת טוב לתיירות). הן עומדות בפתחי החנויות שלהן, מזמינות פנימה ומציעות טקסטיל, תבלינים, חפצי אומנות, אוכל מקומי ומאפים שמפיצים ריחות משכרים (המאפים נאפים בתנורי אבן ציבוריים). בעבר נוצרו המזכרות האלה על-ידן, אולם כיום רובן מיובאות.

שני דברים עיקריים סייעו בשמירת המסורת באולימפוס והגנו עליו מפני השפעות חיצוניות: עד תחילת שנות ה-80 ניתן היה להגיע לכפר אך ורק דרך הים; את הכביש החלו לסלול בשנות ה-80, אז גם חובר הכפר לחשמל. רק אז נכנסו הטלפונים, הטלוויזיות, המחשבים ומכשירי הדי.וי.די.

עלינו לאולימפוס מצדו המזרחי של האי וירדנו מצדו המערבי, המפותח פחות. בדרך עצרנו בכמה כפרים: מסאחורי (Mesochori), המשמש כמרכז החקלאי; לפקוס (Lefkos), שחופיו לבנים והמים בו מי טורקיז צלולים. יש בו צמחייה ירוקה ושרידים ארכיאולוגיים של עיר ביזנטית (מושלם לסתלבט של צהריים); ופיניקי (Finiki) - כפר דייגים שליו שבו חוף קטנטן, אכסניות בודדות וכמה מטברנות הדגים היותר טובות באי. נסו את הטברנה של מרינה, בקו הראשון מול הים (ואל תחמיצו את עוגת התפוזים שלה, פאצ'ה בורה ביוונית; היא מהטובות שאכלתי). משם גם תוכלו לערוך תצפית מרהיבה אל האי השכן, קאסוס.

הכותבת הייתה אורחת של לשכת התיירות היוונית בשיתוף אופק תיירות

דברים שצריך לדעת

איך מגיעים: בעונה (שמתחילה ב-29.6.12 ומסתיימת ב-8.10) - טיסה ישירה של שעתיים וחצי משדה דב, דרך חיפה, היישר לאי.

לינה: חברת אופק תיירות, באמצעות טרוול דיירקט, משווקת את הטיסות בחודשי הקיץ כחבילה של טיסה ומלון על בסיס לינה וארוחת בוקר; למשפחות תינתן אופציה לחצי פנסיון. המלצתי: לקחת חבילה על בסיס ארוחת בוקר בלבד ולאכול בטברנות הרבות שבאי (האוכל בהן טוב יותר מהאוכל במלון. ארוחה מלאה בטברנה, כולל שתייה ואלכוהול, תעלה כ-15 אירו בממוצע לאדם). הלינה באי בשלושה מוקדים עיקריים: Alimounda Mare - מלון חמישה כוכבים הנמצא בעיר המרכזית פיגאדיה, שוכן על הים ומעוצב על-פי עקרונות הזן; Apolis, מלון בוטיק קטן הנמצא על הים, במרחק עשר דקות נסיעה מפיגאדיה, בכפר אמופי (Amoopi), שבו החופים פראיים, מבודדים ורדודים יותר; Oceanis Hotel, במרכז פיגאדיה, סמוך לים.

עלויות: חבילה לקרפאטוס תעלה לנוסע בחדר זוגי (על בסיס לינה וארוחת בוקר) בין 450 אירו ל-760 אירו - תלוי במלון, במספר הלילות (שלושה או ארבעה) ובתאריך ההגעה.

תחבורה באי: לרוב המקומות ניתן להגיע בתחבורה ציבורית או במעבורת. ניתן לשכור מכוניות וקטנועים.

ועוד משהו: חברת אופק תיירות שכרה את שירותיו של סטיב קיפרידיס, יווני חביב שנולד בקרפאטוס, התחנך באוסטרליה וחי כיום בגרמניה. תפקידו לסייע לישראלים בכל מבוקשם באי. הוא דובר אנגלית בריטית רהוטה, בקיא ברזי האי ומאוד אוהב ישראלים. את סטיב תפגשו מיד בנחיתה, בהעברות לבתי המלון ועל האי. אל תהססו להיעזר בו.