מפלה לדמוקרטים בוויסקונסין: קדימון לבחירות לנשיאות?

הבחירות לנשיאות בארה"ב עדיין לא נכנסו להילוך גבוה. למעט ההתגוששויות בין המתמודדים בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית, שהניבו קצת הומור ודרמה, קשה למצוא סימנים שההיערכות לקראת הדו-קרב בין ברק אובמה למיט רומני, בנובמבר, מתחילה להלהיט את ההמונים. אבל יש חריג גדול אחד: הבחירות המיוחדות במדינת וויסקונסין, אתמול, שהיו ניסיון לעקור את מוסרות השלטון מידיו של מושל רפובליקני, סקוט ווקר, חסיד של זרם מסיבת התה ואויב מוצהר של האיגודים המקצועיים, שנתיים לפני המועד הרשמי של סיום כהונתו, ולהכניס במקומו ללשכת המושל דמוקרט מתון, טום בארט.

הניסיון הזה נכשל לפנות בוקר (ד'). ווקר שרד וזה ניצחון גדול מאוד למפלגה הרפובליקנית. פעיליה כבר מכריזים, שזה קדימון לבחירות לנשיאות ותחילת הסוף של האיגודים המקצועיים בארה"ב. הדמוקרטים מקווים שלא. הם טוענים, שההישג הרפובליקני נובע מכמויות כספים עצומות שהזרימו מיליארדרים בעלי אידיאולוגיה ימנית לקמפיין של המושל הנצור. הוא וארגונים שתמכו בו הוציאו פי שבעה מאשר המועמד הדמוקרטי. אחד התורמים הגדולים למושל הרפובליקני היה שלדון אדלסון, פטרונו של ניוט גינגריץ' וידידו של בנימין נתניהו, שתרם, לפי CNN, 250 אלף דולר. ווקר (וארגונים שתומכים בו) גייסו 30 מיליון דולר; בארט הצליח לגייס בקושי ארבעה מיליון דולר.

לפי תוצאות כמעט סופיות, זכה ווקר ב-54% מהקולות (1.2 מיליון מצביעים) ובארט קיבל 45.4% (1.01 מיליון). 65% מבעלי זכות ההצבעה השתתפו בבחירות, שיעור גבוה מאוד בבחירות מקומיות, עובדה שמצביעה על התלקחות הרגשות שהצית התרגיל. ההפרש הגדול יחסית לטובת המושל הרפובליקני מפתיע, מפני שוויסקונסין הצביעה בעד דמוקרט בכל הבחירות לנשיאות מאז 1984.

אלה היו בחירות מחאה, שסתום לשחרור לחצי תסכול אלקטורלי, כלי שנועד לתת לבוחרים במדינה, בכפוף לתנאים מכבידים, אפשרות להפסיק את כהונת מושל בתוך תקופת כהונתו. המונח באנגלית הוא recall election. כפי שהיצרן קורא להחזיר (to recall) למחסנים מוצר פגום, שכבר נמכר לצרכנים, ניתנת לבוחרים אופציה להחזיר מושל "פגום" למקום שממנו הוא בא, ולמנות אחר במקומו.

אין זה דבר של מה בכך. מספר גדול מאוד של אזרחים (החוקים הרלוונטיים משתנים ממדינה למדינה) צריכים לתחום על עצומה לסיום כהונת מושל בטרם עת. החוק בוויסקונסין דורש 540 אלף חתימות לפחות לפתיחת הליך בחירות ל"החזרת" מושל. מארגני הקמפיין נגד ווקר גייסו בנקל 900 אלף חתימות, 360 אלף יותר מדרישת הסף.

על מה יצא קצפם של המוחים? ווקר עורר פרץ מחאות אדיר כאשר הכריז, כמה חודשים לאחר היבחרו, על יזמה לשלל את זכות המו"מ הקיבוצי של האיגודים המקצועיים של עובדי המדינה, למרות שהאיגודים קיבלו את כל הדרישות שהפנה אליהם המושל החדש: קיצוצים בשכר, השתתפות גדולה יותר בביטוח הבריאות ואפילו פיטורי עובדים. בתי המחוקקים של וויסקונסין סמכו ידם על היזמה. במהלך מסע הבחירות ב-2010, אמר ווקר, שהוא מתכנן לנהל מו"מ קשה עם האיגודים כדי להקטין את הוצאות הממשלה ובכך לצמצם את הגירעון התקציבי. אך הוא לא אמר מעולם שבדעתו לשבור את מפרקת האיגודים. הדמוקרטים טוענים, שהצעד של ווקר נועד לחנוק את האיגודים, שמהווים מקור תמיכה חשוב במפלגה הדמוקרטית.

בתוך זמן קצר נהפכה וויסקונסין למיקרוקוסמוס של הפוליטיקה האמריקנית. כל התסכולים, כל התקוות, כל השאיפות של ליבות שני המחנות הגדולים - הליברלים הדמוקרטיים והשמרנים הרפובליקניים - התנקזו למדינה הקטנה הזו, שחלקה הדרומי הוא בעצם אגד פרברים של שיקאגו. הבחירות בוויסקונסין הן עדות לשסע העמוק שמפלג, כמעט שווה בשווה, את ציבור הבוחרים בארה"ב: דמוקרטים מול רפובליקנים; שוטמי אובמה מול אוהביו; חסידי הקפיטליזם המדוד נגד קנאי הקפיטליזם הדורסני; תומכי האיגודים המקצועיים לעומת אלה שמבקשים למחוק אותם.

אם לשפוט לפי מה שהתרחש בוויסקונסין בחודשים האחרונים, יש חומה של מרירות, אם לא שנאה, בין ליבות שני המחנות. הניצחון של ווקר רק יעצים זאת. אין לצפות שהאיגודים המקצועיים ותומכיהם בוויסקונסין יקבלו את הדין, כפי שאנשי מסיבת התה ועמיתיהם במפלגה הרפובליקנית לא היו מרימים ידיים במקרה של ניצחון דמוקרטי. לפני 10, 15 שנה, בחירות היו חותמות חילוקי דעות אלקטורליים. שני הצדדים היו מגבשים קווים לשת"פ עד הבחירות הבאות. באקלים הפוליטי הנוכחי בארה"ב זה לא יקרה.

אנליסטים משוכנעים, כי ניצחון ווקר יתן עתה תנופה למאמצי מושלים ומחוקקים רפובליקניים במדינות אחרות להגביל ולשבור את האיגודם המקצועיים. תוצאה נוספת: הבחירות בוויסקונסין הראו פעם נוספת, בבהירות רבה, שכסף אכן קונה בחירות. היתרון של ווקר נבע במידה רבה מהבליץ של תשדירי בחירות רפובליקניים שהציף את תחנות השידור בוויסקונסין והטביע את התעמולה הדמוקרטית.

ובעל הטור דייוויד ברוקס, רפובליקן מתון, כתב ב"ניו יורק טיימס", שניצחון של ווקר הוא סימן לכך שהבוחרים מאותתים שהם יהיו מוכנים לסבול החלטות קשות של פוליטיקאים לצמצום הגרעון התקציבי הלאומי.