1. אל תסתכלו עליהם ככה. זה נכון שהם לא בדיוק כמוכם, ואתם לא תמיד סובלים אותם. בעיקר, כי הם לא עושים טעויות. בדרך-כלל לא. הם יודעים מה הם עושים. הם, למשל, מבינים בדיוק איזה מסר מקופל בכל אביזר או בגד שלהם, והם מדייקים אותו עד לרמת הניואנס. אסור שייראו מתאמצים מדי, זה נורא לא קול.
אז הם ככה, בנון-שלאנט, כאילו לא שמו לב אפילו. רק זרקו עליהם משהו, אבל הכי מדויק. והם אוהבים את האוכל שלהם בדיוק. לא "ליד", לא "יאללה שיהיה". הטעם שלהם מכויל, הם מרגישים כל זיוף. החך שלהם יהדוף כל ניסיון נפל, האנשים המדויקים.
2. מרוב שהם פוחדים לא לדייק, הם עלולים להגיע עד השבתה. הם מעדיפים לא לעשות, ובלבד שלא לטעות. אם זה לא יצא להם בדיוק - עדיף שלא יצא.
לא פעם כשתראו מישהו מוכשר באמת שנמנע מלעשות משהו, תגרדו קצת ותגלו שהוא פשוט בנאדם מדויק מדי. הוא לא מוכן להסתכן בזה שיצא לו "כמעט", בינוני, סביר, נסבל. הגבול בין לצאת בול לבין לא לצאת בכלל, הוא דק עד כאב.
3. והם כל-כך נזהרים במה שהם אומרים, כי נניח שייפלט להם משהו לא כל-כך מדויק, כזה מביך, אפילו פאתטי, שבטח יסבך אותם. אז כדאי שיסתמו, פשוט יסתמו.
הם לא יגידו מה שלא נכון להגיד, למרות שזה אמיתי ומה זה בא להם להגיד את זה. אבל הם רוב הזמן מוחקים ומסדרים ומחדדים. כשבינתיים מסביב זורמים תושבי המציאות, הלא מדויקים.
4. האנשים המדויקים לא יודעים לשחרר. כי כל מה שהוא לא מדויק - מבאס אותם. הם אוהבים את זר הוורדים שהם קונים לשישי בגוון שמנת רך.
ונניח שזה טיפה נוטה לצהבהב - אז זה כבר לא זה. זו כבר לגמרי לא אותה הנאה שמסב הוורד הלבן המושלם. אינפנטילי, אה? פסיכי. אבל ככה זה. יש להם אסתטיקה משלהם, למדויקים.
5. כשחיפשתי שולחן כתיבה, לא הצלחתי למצוא בדיוק מה שרציתי. אז נשארתי בלי. חיפשתי וחיפשתי במשך ימים ארוכים, ועדיין נשארתי בלי. יום אחד תפס אותי החבר שלי, ואמר: "די, תתפשרי, קחי מה שיש כי אחרת לא יהיה לך גם בעוד שלוש שנים".
הגיוני, אמרתי לעצמי, וקניתי מה שיש. ויתרתי על השולחן האותנטי שרציתי. ואז מה נהיה? אין לי מה שחלמתי, אבל יש לי על מה לכתוב. לפני כן היה לי כמעט בדיוק מה שרציתי. אבל בתכלס, לא היה לי שולחן.
6. אני מסכמת לו את דבריי, והוא מקשיב רוב קשב, ואז מהנהן במרץ ומגיב בהטעמה: ב-ד-י-ו-ק! ואחר כך אני אומרת עוד משהו והוא לא מתבלבל: ב-ד-י-ו-ק, הוא מאשר. ישר אני מחבבת אותו. הוא מבין אותי כל-כך טוב. כן, גם אני כמוכם, שופטת את קסמם של אנשים לפי הקלות שבה אני מובנת להם.
אבל לפעמים, כמה שיבינו אתכם פחות, ככה תרוויחו. תראו את מחאת הקיץ, איך היא הצליחה לגרוף כל-כך הרבה קהלים? כי הייתה אמורפית. דווקא זה מה שאפשר לציבורים שונים באופן קיצוני להתחבר תחת מסר מופשט עד זרא. דווקא מפני שהמסר היה לא כלום - הוא יכול היה לסמל הכול.
7. אנשים מדויקים מגיבים לא טוב כשהציפיות שלהם לא מתממשות. הם חתמו עם העולם חוזה, שהמציאות לא תמיד יכולה לעמוד בו. אתם תגידו שהם קוטרים, אבל זה רק כי אתם לא רואים אותם באמת. זה לא סתם שהם מקטרים, קשה להם לשאת את הקיום כפי שהוא. הצורך, שהכול יהיה בול כמו שהם רוצים, הורג אותם. אין להם טווח של תדרים. את כולם הם מכווצים לתדר צר מאוד.
סנקה אמר שככל שאתה עשיר הציפיות שלך יותר גבוהות, וכשהן לא מתקיימות, הזעם מתפרץ. ואז מה התוצאה? שגשוג מעודד מזג רע. ואני אומרת: גם דיוק מעודד את זה. ככה אצל המדויקים, הם מגיבים רע לחוסר דיוק. זה הופך אותם נוקשים? בפירוש.
הרבה יותר קל להיות פחות מדויק. אבל זה מביא גם הסתבכויות. המדויקים סולדים מזה. הם צריכים שליטה במצב, האגביות זרה להם. כשאתה מדויק, אתה שולל הרבה מאוד אופציות, אבל משעה שהצלחת להשיג את זו שדייקת - יש לזה סיכוי טוב לעשות אותך מאושר. מאוד. אתה יכול בקלות להפוך אז לצורת החיים הכי שופעת שמחה על פני הכדור. זה המאבק של החיים שלך: האוטופיה שלך מתגוששת עם המציאות.
או שאתה לוקח, או שהיא.
8. אנשים מדויקים מרגישים נוח עם מדויקים מסוגם. הם כבר אכלו מספיק שיט אצל מי שאמר להם: "אל תדאג, סמוך עליי". הם לא סומכים על אף אחד, כל רסיס חיים טריוויאלי משויף עד דק. הם יתכננו כל פרט לפני נסיעה לטיול, לא יתנו שדברים פשוט יקרו. בגדול, הם עסוקים רוב הזמן בלדייק את החיים שלהם. מצוידים במצפן ברור ומפת דרכים. הם לא יורים באפלה, הם לגמרי יודעים מה עובד בשבילם. הנחת העבודה שלהם היא שדרך החיים שלהם היא הנכונה והאחת, ואם אתה אוהב את זה קצת אחרת - הם יראו לך שאתה טועה.
תסתכל עליהם ותראה איך נראית העריצות של הדיוק. מלוטשת, מהוקצעת, מושחזת, משויפת. כאוס? לא אצלם. והם מוכנים להזיע בשביל זה. תקראו לזה מיקוד - בשורה התחתונה, הם לא מבזבזים זמן על סטייה מהדרך.
ובגלל זה הם מפסידים כל-כך הרבה מהחיים, האנשים המדויקים. הם מפסידים דברים הרבה פחות מדויקים,
אבל שווים בטירוף.
vered-r@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
