ורדה בורשטיין תפצה את רועי לוסטרניק ב-700 אלף שקל

הסכסוך בין יזמי הנדל"ן פרץ לאחר שבורשטיין ביטלה הסכם לרכישת אינטרקולוני, בטענה כי לוסטרניק הציג בפניה מצגי-שווא ■ הפשרה בין השניים הובילה דווקא לפיצוץ מחודש ■ הבורר דחה את עיקר תביעותיהם ההדדיות: "לא הוכיחו נזקים"

עו"ד יוסי עבאדי, הבורר בפרשת הסכסוך בין יזמית הנדל"ן ורדה בורשטיין ליזם הנדל"ן רועי לוסטרניק, דחה את התביעות ההדדיות, בסך עשרות מיליוני שקלים, שהגישו השניים זה נגד זו, במסגרת הסכסוך ביניהם סביב רכישת מניות חברת אינטרקולוני הציבורית על-ידי בורשטיין מלוסטרניק ב-2008.

על-פי פסק הבוררות, גם בורשטיין וגם לוסטרניק הפרו את הסכם הפשרה שנערך ביניהם באוקטובר 2009 למימוש עסקת הרכישה. עם זאת, נקבע כי ההפרה של לוסטרניק לא גרמה נזק לבורשטיין.

בורשטיין, מנגד, חויבה לשלם ללוסטרניק 700 אלף שקל, בגין המחאות שהעבירה לידיו במסגרת הרכישה ובוטלו על-ידה. בנוסף חויבה בורשטיין לשלם ללוסטרניק 70 אלף שקל בגין הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך דין.

סכסוך המיליונים שבין בורשטיין ללוסטרניק כוסה בעבר בהרחבה בתקשורת. ביוני 2010 מינתה לשכת עורכי הדין את עו"ד עבאדי כבורר בין הצדדים, ומאז חל שקט תקשורתי בכל הנוגע לסכסוך.

בימים האחרונים נודע ל"גלובס" כי לפני כחודש, "מתחת לרדאר" של התקשורת, נתן עבאדי את פסק הבורר בנוגע לסכסוך ארוך-השנים. בזמן הזה כבר הספיקה בורשטיין להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות.

בורשטין ביטלה את ההסכמים

תחילת הפרשה ב-20 בנובמבר 2008, אז, בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי, התקשרה בורשטיין עם לוסטרניק ועם חברת ר. לוסטרניק ובניו שבבעלותו, בהסכמים שתכליתם לרכוש מניות שהחזיק לוסטרניק בחברת אינטרקולוני.

על-פי ההסכמים שנחתמו בין הצדדים, העמידה בורשטיין ללוסטרניק הלוואה בסך 11 מיליון שקל, ובתמורה שיעבד לוסטרניק לטובתה את מלוא אחזקותיו בחברה. בנוסף, ניתנה לבורשטיין אופציה לרכישת מניותיו תמורת 32 מיליון שקל.

ב-25 בינואר 2009, זמן קצר לאחר ביצוע העסקה, הודיעה בורשטיין ללוסטרניק כי היא מבטלת את ההסכמים, תוך שהיא העלתה כלפיו טענות שונות למצגי-שווא שביצע כלפיה ושגרמו לה להתקשר עמו.

בעקבות חילוקי דעות שהתגלעו ביניהם פנו בורשטיין ולוסטרניק לבוררות (ראשונה) אצל עו"ד ישראל (רלי) לשם.

ב-29 באוקטובר 2009, לא לפני שאינטרקולוני נקלעה לקשיים משמעותיים ועמדה בפני הסדר חוב עם בעלי האג"ח שלה, נחתם הסכם פשרה בין הצדדים.

בהסכם הפשרה קבעו בורשטיין ולוסטרניק כי מחיר המימוש של האופציה יועמד על 11 מיליון שקל, שבורשטיין כבר שילמה לפי הסכם ההלוואה; וכן תשלום נוסף בסך 1.5 מיליון שקל שהיא תשלם בהמחאות, ב-5 תשלומים. זאת, במקום מחיר מימוש של 32 מיליון שקל; כך שביצוע התשלום הנוסף במלואו ובמועדיו יהווה מילוי כל ההתחייבויות של בורשטיין תמורת המניות.

3 ימים לאחר מכן נערכה פגישה בין הצדדים, ובורשטיין העבירה ללוסטרניק תשלום ראשון בסך 800 אלף שקל, ועוד 4 המחאות על 4 תשלומים דחויים בסך 175 אלף שקל כל אחד. בורשטיין מסרה ללוסטרניק צילומים של 4 המחאות התשלום, כאשר ההמחאות המקוריות נשמרו בנאמנות אצל בא-כוחה דאז, עו"ד רם דקל.

השניים חתמו על "כתב הוראות", שבו התחייבו לממש את העסקה, ואליו צורף שטר העברת המניות של לוסטרניק לידי בורשטיין בתמורה ל-12.5 מיליון שקל. כמו כן, הוסכם כי לוסטרניק יתפטר מדירקטוריון החברה, וכי צבי עמית ימונה כדירקטור חלופי מטעמה של בורשטיין.

אולם למרות רצון הצדדים לממש את העסקה, יחסיהם עלו שוב במהרה על שרטון. זאת, לאחר שבורשטיין התנגדה למתווה הסדר החוב של החברה (אינטרקולוני) שזה עתה ביקשה לרכוש בה שליטה. בורשטיין העלתה טענות שונות לגבי פעולות שבוצעו בחברה, ובין היתר באשר לקשר "מאחורי הקלעים" בין גורמים בחברה לבין לוסטרניק, לגבי סעיפי פטור ושיפויים שהתווספו למתווה, ופעולות שונות שביצע לוסטרניק ולדברי בורשטיין גרמו לחברה נזק בהיקף עצום.

ב-29 בנובמבר 2009 התפטר לוסטרניק מדירקטוריון החברה, ולכן פקע גם מינויו של הדירקטור החליף. הדירקטור, עמית, ביקש להעלות לסדר היום את מינויו כדירקטור קבוע, אך בקשתו נדחתה.

בהמשך, עקב התנגדותה להסדר החוב בחברה וטענותיה הקשות כלפי לוסטרניק, ביטלה בורשטיין את 4 ההמחאות הדחויות שנתנה ללוסטרניק עבור המניות, בסך כולל של 700 אלף שקל. בהמשך, בעקבות בקשת החברה אסר השופט המחוזי בתל-אביב, יהודה זפט, על בורשטיין להתנגד להסדר עם מחזיקי האג"ח, וההסדר אושר.

ביוני 2010, בעקבות ביטול רכישת המניות על-ידי בורשטיין והמחלוקות שבין הצדדים, החלה להתנהל ביניהם בוררות בפני הבורר עו"ד עבאדי.

בורשטיין הגישה תביעה בסך כ-62 מיליון שקל נגד לוסטרניק, וטענה להטעיות ולמעשי מרמה מצד לוסטרניק, שלא היו ידועים לה במעמד חתימת הסכם הפשרה.

בין היתר, טענה בורשטיין כי הסדר בעלי האג"ח שהוצג לה קודם להסכם היה שקרי ומטעה, שכן לוסטרניק ביצע בו שינויים לאחר מכן.

כמו כן טענה בורשטיין להטעיות ולמעשי רמייה מצד החברה שלא היו ידועים לה במעמד חתימת הסכם הפשרה, כך למשל בנוגע לפרויקט הנדל"ן בולונטר ברומניה. לדבריה, החברה הציגה מצגי-שווא כאשר דיווחה ב-2007 כי קיים היתר בנייה לפרויקט ברומניה.

עוד טענה בורשטיין כי אי-מינויו של עמית לדירקטור מהווה הפרה של הסכם הפשרה בין הצדדים על-ידי לוסטרניק.

לוסטרניק מצדו הגיש תביעה בסך יותר מ-30 מיליון שקל נגד בורשטיין בטענה כי התנהלותה גרמה לו לאבד זכויות בנייה במיזם הבנייה, פרויקט בית השנהב. בנוסף, הוא הגיש נגד בורשטיין תביעה בסך 700 אלף שקל, על בסיס המחאות שבוטלו.

תשלם הוצאות משפט

הבורר דחה את טענותיה של בורשטיין באשר למצגי-שווא של החברה וקבע כי הן לא הוכחו. עוד קבע הבורר כי התפטרותו של לוסטרניק מהדירקטוריון היוותה אמנם הפרה של התחייבותו בהודעת מינוי הדירקטור החליף, אך היה זה חיוב עצמאי שאין בו כדי להשפיע על התחייבויותיה של בורשטיין בהסכם הפשרה. כן נקבע כי לא הוכח שנגרם לבורשטיין נזק בגין קיצור כהונתו של הדירקטור החליף עקב ההתפטרות של לוסטרניק.

הבורר דחה גם את עיקר תביעתו של לוסטרניק. בפסק הבוררות נקבע כי לוסטרניק לא הוכיח כי הסתמך על כספי התמורה מהסכם הפשרה עם בורשטיין לצורך השגת פרויקט מימון 'בית השנהב', וכי לוסטרניק עצמו הודה בכך בעדותו בבוררות.

מנגד, קיבל הבורר את טענותיו של לוסטרניק כי בורשטיין הפרה את הסכם הפשרה עמו כאשר ביטלה את ההמחאות שהעבירה לידיו. לדברי הבורר, "בורשטיין הפרה את הסכם הפשרה הפרה יסודית כאשר ביטלה את התשלומים, ללא צידוק בדין".

לפיכך, נקבע כי "בורשטיין תשלם ללוסטרניק את יתרת 4 התשלומים על-פי הסכם הפשרה בסך כולל של 700 אלף שקל".

עוד קבע הבורר כי "בשים לב לתוצאות הפסק וכן לדחיית טענות שונות של הצדדים, בורשטיין תשלם ללוסטרניק סך של 70 אלף שקל כהוצאות וכשכר-טרחת עורך דין בבוררות זו".

בורשטיין מיוצגת בידי עו"ד תומר שקרצי ממשרד יוסי שגב. לוסטרניק מיוצג בידי עורכי הדין לירון כהנא ורז בן-דור ממשרד מטרי-מאירי.

רועי לוסטרניק: הפסיד את אינטרקולוני; "מצא" מזוודה עם 6.77 מיליון דולר

חברת אינטרקולוני, בבעלות היזמים משה גבריאלי ורועי לוסטרניק, הייתה ב-2006 חברת קבלנות קטנה עם הון עצמי של מיליוני שקלים בודדים בקופה. הריח המשכר של השקעות במזרח אירופה עלה באפה; ואף שלחברה עדיין לא היו הכנסות בעת ההיא, מצאו המוסדיים לנכון להינשא על גל ההתלהבות של התקופה, ולהעניק לחברה אשראי אג"חי בסך 163 מיליון שקל.

בפועל, טבע רוב הכסף בביצות מזרח אירופה, ברומניה ובהונגריה; וזה נגמר בהסדר חוב, שבעקבותיו מחקו המוסדיים 132 מיליון שקל, כלומר רוב החוב, ובתמורה קיבלו 90% ממניות החברה.

במהלך המשבר ביקשה ורדה בורשטיין לרכוש מרועי לוסטרניק את מניותיו באינטרקולוני. בינתיים, בעקבות הסדר החוב עם החברה עברה השליטה באינטרקולוני לידי "צייד השלדים" ירון ייני. החברה נסחרת כיום בשווי של 30 מיליון שקל.

גם אחרי שרועי לוסטרניק נפטר מאינטרקולוני, הוא לא הפסיק להסתבך בעניינים שונים. בחודשים האחרונים ניהלה רשות המסים חקירה נגד רועי לוסטרניק ואחיו, אורון, בעקבות הצהרות הון בעייתיות שהעבירו למס הכנסה. במהלך הבדיקה ברשות המסים טענו האחים לוסטרניק כי מצאו ב-2001 בבית דודם שנפטר מזוודה ובה 6.77 מיליון דולר במזומן.

שלשום (ב') חשף "גלובס" כי רשות המסים המליצה לפרקליטות להגיש כתב אישום בגין העלמות מס במיליוני שקלים נגד האחים לוסטרניק.

22
 22