התקציב: הקיצוצים בבטחון ולא בחינוך ובתעסוקה

משרד האוצר לא צפוי לבצע קיצוצים בתקציבי החינוך, התעסוקה והתשתיות. כך נודע ל"גלובס". בכך בוחר המשרד בדרך הקשה, הואיל וקיצוצים בתחומים הללו הם הקלים ביותר לביצוע, ואינם מעוררים התנגדויות של קבוצות הלחץ החזקות במשק. הקיצוצים בתקציב 2013 נאמדים ב-10-15 מיליארד שקל.

לפי המדיניות הכלכלית המתגבשת באוצר בימים אלו, היעד המרכזי הינו שמירה על הצמיחה והתעסוקה, תוך צמצום פערים. לפיכך, בכירי המשרד הגיעו למסקנה כי כל קיצוץ בתחומי החינוך, התעסוקה או התשתיות, יתנגש עם היעד.

"הכי קל בשבילנו זה לחתוך בחינוך, בטרכטנברג, ברכבות ובכבישים. תוך שעה נביא את כל הכסף הנדרש. אבל אנו הולכים בדרך הקשה. נצליח - נצליח, נתרסק - נתרסק. זה האתגר שלנו כאוצר", אמר אחד מבכירי המשרד.

מאיפה מקצצים?

בתחום החינוך, האוצר צפוי להתעקש על שמירה של כל מסקנות ועדת טרכטנברג, לרבות סבסוד צהרונים (ראו פירוט). באוצר הסבירו היום (ד') כי החינוך הוא הבסיס לצמצום הפערים, לרבות החינוך לגיל הרך, והוא המפתח להענקת שוויון הזדמנויות. תקציבי החינוך, לרבות אלו שנקבעו במסגרת ועדת טרכטנברג, הם הקלים ביותר לעיכוב.

הפרה הקדושה השנייה תהיה התקציבים המיועדים להגברת התעסוקה במשק. גם בתחום הזה הקיצוץ הוא קל, לא צפוי לזכות להתנגדות מקבוצות לחץ חזקות, לא פוליטיות ולא מהוועדים חזקים. עם זאת, לפי המדיניות המתגבשת באוצר, אין צמיחה בלי הגדלת התעסוקה.

התחום השלישי שצפוי לזכות בחסינות הוא התשתיות הפיזיות והתחבורה הציבורית. "זה הכי קל. אתה אפילו לא צריך להצהיר שאתה מקצץ. אתה רק מעכב את הביצוע או שאתה 'פורס' את התוכנית למועד חדש - ונגמר העניין", הסבירו באוצר. אלא שבמשרד רואים בהשקעה בתשתיות אמצעי לקירוב הפריפריה, וכלי נוסף להגדלת התעסוקה.

לפיכך, השאלה שנותרה בעינה היא - מאיפה מקצצים? בשלב זה, מעדיפים באוצר שלא לומר ולו מילה בעניין. אין להם שום כוונה להעיר משנתם את היריבים האפשריים, ולהתחיל לחולל מלחמות בטרם עת. עם זאת, מניתוח תקציב המדינה לדורותיו ברור היכן נמצאים התקציבים הגדולים שאינם מייצרים צמיחה, ואף פוגעים בתעסוקה.

ראשית, תקציב הביטחון, שצפוי להגיע ב-2013 לכ-60 מיליארד שקל. קיצוץ בביטחון פירושו פתיחת מלחמה חדשה עם שר הביטחון, אהוד ברק, ועם הרמטכ''ל, רב-אלוף בני גנץ.

החלופה השנייה לקיצוצים היא השכר במגזר הציבורי, שנאמד ב-100 מיליארד שקל. שם צפויה מלחמת חורמה עם עופר עיני, יו''ר ההסתדרות. נזכיר בהקשר זה כי השנה חייבים האוצר וההסתדרות לחתום על הסכם קיבוצי חדש למשק. כמו כן, עוד השנה צפוי נציב שירות המדינה, משה דיין, להוציא לדרך את הרפורמה המקיפה בשירות הציבורי, הכוללת שכר דיפרנציאלי, רוטציה ושינויים דרמטיים לגבי הארכת חוזים אישיים.

המקור האחרון הוא הביטוח הלאומי, לשם מיועדים כ-75 מיליארד שקל מהתקציב, לרוב לקצבאות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כבר רמז אתמול כי לא יפגע באוכלוסיית הקשישים. "להם צריך לסייע, כי אין להם אפשרות להיכנס לשוק העבודה", אמר נתניהו. לפיכך, מה שמצוי על הכוונת הן קצבאות הילדים, עניין שיגרום עימות חזיתי עם המפלגות החרדיות בקואליציה (ש''ס ויהדות התורה).

בימים אלו מסיימים באוצר לבדוק כל סעיף וסעיף בתקציב, על מנת לחלץ עוד כמה מיליונים בודדים; מהלך זה מסביר מדוע מתעכב סיום בניית מנגנון הטייס האוטומטי.

העלאה מתונה

אחרי הטיפול בצד ההוצאות, על משרד האוצר לטפל בצד ההכנסות, קרי בגירעון התופח - הן ב-2012, הן ב-2013. באוצר מסבירים כי אין צורך בהעלאת מסים ב-2012, משום שהגירעון השנה נבע מהירידה בגביית המסים, תוצר של ההאטה שפקדה את המשק עקב חידוש המשבר העולמי. גם אם הגירעון יעמוד על קצת יותר מ-3% תמ''ג (לעומת יעד של 2% תמ''ג), השווקים מאמינים שהוא תחת שליטה.

הבעיה מבחינת האוצר מתחילה ב-2013, שם צפוי בור של כ-22 מיליארד שקל (מעבר לגירעון המותר). אין לאוצר אפשרות להמשיך עם מדיניות המייצבים האוטומטיים, או להסביר לשווקים שהאטה לא הייתה צפויה - כמו ב-2012. כמו כן, באוצר סבורים כי המשק הישראלי לא יכול להיכנס ל-2013, שנה של אי-ודאות קיצונית, עם גירעון גבוה מלכתחילה.

לכן, הדבר הראשון שהאוצר יעשה, כבר בקרוב, הוא העלאת יעד הגירעון ב-1%, מ-1.5% ל-2.5% לפחות, כפי שציין מנכ''ל האוצר, דורון כהן, בראיון בלעדי ל"גלובס" בסוף השבוע שעבר. המהלך ייתן לאוצר מרחב תמרון של כ-9 מיליארד שקל. החלק השני של הפתרון הוא אכן העלאת מסים, אך "לא דרמטית" ו"מתונה", כפי שהסבירו היום באוצר, מהלך שראש הממשלה חיזק אתמול, כשהדגיש בפומבי את הסכנות הכרוכות בהעלאה מוגזמת במסים.

אז מאין יגיע הכסף לכסות את הבור? באוצר החלו להתייחס לתוכניות של העמקת הגבייה והגברת הלוחמה בהון השחור בספקנות, משום שלא ברור עד כמה התוכניות הללו יניבו כסף, וודאי שאי אפשר לסמוך עליהן. לכן, בהקשר הזה, האוצר נקלע לדילמה לא פשוטה: העלאת מסים לא מאוזנת עלולה להביא לפגיעה בצמיחה - תוצאה בלתי-רצויה. "האתגר כאן הוא מציאת האיזון הנכון בין גירעון נשלט לבין יצירת צמיחה", הסבירו באוצר.

 מגבשים תקציב