חברים וקולגות מספרים על גזי קפלן, המנכ"ל האגדי של אסם, שנפטר אתמול (ג') בגיל 64.
דן פרופר, יו"ר אסם: "גזי הפך את הלא ייאמן למוצר כובש עולם"
"הדבר הבולט ביותר אצל גזי היה שהוא אהב אנשים, ואנשים החזירו לו אהבה, הן בחוג החברתי שלו, הן בעסקים והן במנהיגות שלו מול 4,900 עובדי החברה, שאהבו אותו אהבת נפש.
"לגזי הייתה מנהיגות כריזמטית חזקה מאוד וחזון בלתי רגיל. בחלום שקראו לו 'טבעול', שאף אחד לא האמין בו, גזי ראה את הנסתר והפך את ההמצאה ואת הלא ייאמן למוצר כובש עולם.
"פגשתי את גזי בסוף שנות ה-80, במפגשים של תעשייני מזון. טבעול הייתה אז תעשייה קטנה בקיבוץ לוחמי הגטאות, ואני חיזרתי אחריו כדי לרכוש את החברה. החיזור היה לא פשוט, כי כדי להתחתן עם אסם, הוא היה צריך לקבל את הסכמת ה'הורים' (הקיבוץ). אבל בסופם של כל התהליכים מצאתי מקום נפלא.
"בחוכמתו ובנאמנותו לקיבוץ, גזי ידע שניהול חייב להיות נכון מבחינה כלכלית וארגונית, שצריך להפריד בין הקיבוץ למנהיגות המפעל, ועוד לפני שרכשנו את טבעול, הוא בנה לעצמו מועצת מנהלים כלכלית שבראשה עמד איש מחוץ לקיבוץ. זו הייתה ללא ספק מחשבה חדשנית בקיבוצים, והיא נולדה אצל אדם שאני לא מכיר חסידים רבים כמוהו של התנועה הקיבוצית.
"לאחר זמן חשבתי שהוא יכול להביא תועלת הרבה יותר גדולה לארגון בישיבה על כיסא המשנה למנכ"ל אסם. שם הוא שוב הוכיח את עצמו, וכאשר הצעתי לנסטלה שהוא יהיה המחליף שלי כשאפרוש לגמלאות, לא היה רגע של פקפוק. גזי היה סוציאליסט בדם, אבל הוא גם הבין ששוק חופשי הוא דרך לכלכלה מתפתחת, וההבנה הזאת התאימה ככפפה ליד לתרבות של אסם.
"גזי ואני הבנו זה את זה בלי לדבר. גם כשנלחם במחלה הקשה, גם לאחר שקטעו את רגלו בגלל הסוכרת, וגם לאחר שעבר שבעה מדורי גיהינום - הוא תמיד הקפיד לעבוד ולעשות, ולא יכול היה לסבול רגע אחד של בטלה.
"עד סוף ימיו הוא האמין שאסור להפריט את הקיבוץ. הוא היה אידיאליסט, והיו לו 3 אהבות: המשפחה, אסם והפועל תל-אביב".
עודד טירה, נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר: "טייקון מהסוג החברתי"
"בשנים האחרונות לא התקיים בינינו קשר, ואני מבקש על כך מגזי מחילה וסליחה. סברתי שהוא רוצה להתרחק, כי הוא חשש להיראות בחולשתו, והוא היה כל הזמן האיש החזק.
"היו לנו שנים משותפות פורות, ונהניתי מקרבה לאדם ענייני, מפוקח. מעצם היותו מנכ"ל של חברת ענק ניתן היה להגדיר אותו טייקון, אך הוא היה טייקון מהסוג החברתי, בעל מודעות והכרה חברתית גדולה מאוד, וזה ייחד אותו מכל המנהלים האחרים. הפשטות הנדירה, היעדר הפומפוזיות בניהול, ההתנהלות הצנועה, העניינית והאיכותיות עשו אותו לאב טיפוס של התעשיין שהיינו צריכים לראות כאן כשיש מחאה צרכנית וחברתית.
"גזי היה הוכחה חיה שדרך החשיבה שרווחי התאגיד צריכים לבוא על חשבון הצרכנים מקורה בעיוות תפיסתי, שלמרבה הצער קנה לו אחיזה בחלקים מהמגזר העסקי בישראל. ראיית העובדים והלקוחות כשותפים לדרך תורמת להצלחת החברה לאורך זמן".
מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, עמוס רבין, אמר היום: "מותו של גזי הוא אבדה לעולם העסקים הישראלי ולתעשייה הקיבוצית".
אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים: "גזי רצה לכתוב לטביב ולבקש שיעזוב את הפועל"
"בכל משחק של הפועל תל-אביב, כשהקבוצה היריבה הייתה תוקפת את השער של האדומים, אי-אפשר היה שלא לשמוע את גזי שואג מהיציע לאשתו מירי כמה שזה לא טוב ומסוכן. מעבר לכך שהיה תעשיין נדיר, הוא היה 'אדום' בלב ובנשמה. כשהקבוצה קצרה רצף של ניצחונות באירופה, לא היה מאושר ממנו. הוא התהלך מחויך כמו אב שחיתן זה עתה את בנו.
"לפני כחודש פגשתי אותו בפעם האחרונה במסעדה בתל-אביב, לאחר התפטרותו מתפקיד מנכ"ל אסם. הוא פנה אליי ואמר שהוא שוקל לשלוח מכתב לבעלים של הפועל, אלי טביב, ולבקש ממנו לעזוב את הקבוצה - רגע לפי שהוא מת, שיראה זאת כבקשה אחרונה. אף שהתעשייה זרמה בכל עורק, וריד ונים בגופו, הוא ידע תמיד להשאיר מקום גם לאהבתו הגדולה - הפועל תל-אביב".
אפי רוזנהויז, לשעבר מנכ"ל ונשיא שופרסל: "הערכיות של גזי התבטאה בכל מגע איתו"
"בכל תעשייה נוצרים סמלים, ובתעשיית יצרני המזון, אין ספק שגזי היה האביר. הוא היה תערובת של אדם חם, ג'ינג'י, קיבוצניק הגון ואיש של אנשים. הוא היה חכם, בעל יכולות ניהול משא-ומתן מהגבוהות שראיתי, ובעל עוצמות אדירות אבל גם עדינות ועולם ערכי גדול. הערכיות שלו באה לידי ביטוי בכל מגע איתו, גם כשניהלנו איתו משא-ומתן.
"גזי השתלב בתרבות של חברה רב-לאומית, נסטלה, אך ניהל אותה בתרבות ישראלית, והשילוב היה מדהים. גם בחייה של אסם, הוא היוצא מן הכלל ולא הכלל. הוא טבע את חותמו גם בנושא הערכי וגם בנושא העסקי.
"אני כואב את פטירתו כאב גדול. אני מכביסט, והוא אוהד הפועל, והחיבור בינינו בנושא הזה היה מלא להט וחום בו-זמנית. נושא הכדורגל היה תמיד חלק מהשיח. הוא אדם יקר, והוא יחסר לי".
אריק שור, מנכ"ל קבוצת תנובה: "תמיד הייתה בדיחה טובה, צחוק"
"אהבתי את החיבור האולטימטיבי של גזי לחקלאות ולתעשייה הישראלית. הוא בא משם, הבין את החשיבות שלהן ושזה הבסיס לכל תעשיית המזון.
"באיגוד המזון הוא שימש לנו מעין זקן השבט. הוא היה מתווה דרך. גם כשהוא לא היה יו"ר האיגוד, היה חשוב לדעת מה הוא אומר ומה הוא חושב, ותמיד ידענו ששווה לשמוע אותו ולקבל ממנו קריאת כיוון.
"כקולגה, היה לי תמיד כיף לפגוש בו. בכל מפגש תמיד הייתה בדיחה טובה, צחוק. שנינו אהדנו את הפועל תל-אביב, ולא נעים להגיד, אבל אסם כמעט שאינה מתחרה בתנובה, אז הכול נהדר.
"המפגש עם גזי העלה תמיד חיוך על הפנים. הוא היה איש נעים, בלי מחיצות, ישר לפואנטה".
גזי קפלן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
