חוק מיסוי מקרקעין מאפשר ליורש למכור בפטור ממס שבח דירת מגורים מזכה שקיבל בירושה. הפטור מותנה בקיום 3 תנאים: המוכר הוא בן זוג או צאצא או בן זוג של צאצא של המוריש; לפני פטירתו היה המוריש בעלים של דירת מגורים אחת בלבד; אילו היה המוריש בחיים ומוכר את הדירה בעצמו, הוא היה פטור ממס שבח בשל המכירה.
החלטת מיסוי שניתנה לאחרונה עוסקת בתחולת פטור זה. הנסיבות המתוארות בהחלטת המיסוי הן של אדם אשר בטרם פטירתו העביר לנכדו דירת מגורים במתנה בפטור ממס שבח. בעת הפטירה, נותרה למנוח דירת מגורים אחת אותה העביר בירושה לילדיו. דירה זו נמכרה על-ידי היורשים והם ביקשו בגינה פטור ממס שבח לפי סעיף.
מאחר שמתנה הפטורה ממס שבח מסב לנכד נחשבת לניצול פטור ממס לצורך קבלת הפטור (שניתן אחת לארבע שנים עד לשנת 2013 ואחת לשמונה שנים החל מ-2013 ועד 2021), התעוררה השאלה, האם מתמלא התנאי הקבוע בחוק, לפיו אילו היה המוריש בחיים ומוכר את הדירה הוא היה זכאי לפטור ממס שבח בשל המכירה.
לאור זאת, פנו היורשים בבקשה לאישור מראש במסגרתו העלו את הטענה, כי התנאי הקבוע בסעיף 49ב(5)(ג) לחוק אינו מוגבל לפטור ממס לפי פרק חמישי 1 דווקא. במקרה זה טענו היורשים, כי אילו היה המוריש בחיים הוא היה זכאי לפטור ממס לפי סעיף 6(א) להוראת השעה לפי החוק להגדלת ההיצע של דירות המגורים (פטור המוגבל למכירות בשנים 2011 - 2012 ובתקרה של 2.2 מליון שקלים). לפיכך, טענו היורשים כי מתקיימים התנאים, והם זכאים למכור את דירת הירושה בפטור ממס לפי סעיף זה.
בהחלטת המיסוי התקבלה בקשת היורשים ונקבע, כי מכירת דירת הירושה בתקופת חלותה של הוראת השעה, תהיה פטורה ממס שבח. ברם, מאחר שהפטור לפי הוראת השעה מוגבל בתקרת שווי מכירה של הדירה עד לסכום 2.2. מיליון שקל, יהיה גם הפטור לפי סעיף 49ב(5) לחוק מוגבל בתקרת שווי זו, כך שאם שווי המכירה של דירת הירושה עולה על התקרה הנ"ל, תחויב היתרה במס שבח.
החלטה זו באה לקראת הנישומים שכן היא נוקטת פרשנות רחבה ודינאמית לפטור ממס שבח הקבוע בחוק.
* הכותבים הינם מומחים בדיני מקרקעין
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.