מי בפריים-טיים הישראלי? גברים, יהודים, חילונים ואשכנזים

"קבוצות שלמות מודרות מתוכניות הפריים-טיים. ייצוג הנשים ירד, והוא בולט בעיקר בתוכניות הלייף סטייל והריאליטי ולא בתוכניות החדשות" - כך אומרת יו"ר ועדת מחקר ורב-תרבותיות ברשות השנייה, ד"ר עליזה לביא, בעקבות מחקר מקיף חדש, שנערך לבקשת הרשות על-ידי מכון "מדגם".

עוד עולה כי קבוצות המיעוט בחברה - ערבים, חרדים, עולים ועוד - שהופיעו על המרקע בהקשרים שונים, היו פחות משכילות, ממעמד נמוך יותר, ובעלות תפקידים בעלי סטטוס נמוך יותר.

באמצעות המחקר, שנערך כבר פעמיים בעבר, ביקשה הרשות השנייה ללמוד על מידת הגיוון התרבותי של לוח השידורים בפריים-טיים בטלוויזיה המסחרית בישראל. המחקר נערך ב-2011 ובחן את השידורים בינואר-יוני בין השעות 19:00-23:00.

כללי הרשות, המסדירים את שידורי הטלוויזיה, מחייבים מתן ביטוי לנושאים ולקהלי יעד מגוונים, מחייבים ביטוי למרקם התרבותי המגוון של ישראל, בכל הארץ ובצורות ההתיישבות.

ואולם, מהמחקר עולה כי בתוכניות הפריים-טיים יש דומיננטיות של קבוצות היהודים, החילונים וכן שיעור גבוה יותר של אנשים ש"זוהו כאשכנזים". אוכלוסיות אחרות, כגון ערבים, דתיים לאומיים, חרדים ועולים חדשים, נעדרות מלוח השידורים.

עוד עלה מהמחקר כי קיימים ההבדלים בין הסוגות השונות של התוכניות, שבאים לידי ביטוי לא רק בתוכן אלא גם בהבדלי מגדר ומוצא. הסוגות "הגבריות" הן חדשות, אקטואליה ותחקיר, בידור, אירוח ושעשועונים. מנגד, הסוגה "הנשית" היא בתחום הלייף סטייל. בתוכניות הדרמה והריאליטי ניכרת נוכחות מאוזנת של שני המינים.

אחד ההיבטים החשובים במחקר הוא ההקשר שבו מופיע כל מגזר על המסך. במהדורות החדשות ובתוכניות האקטואליה נמצא כי קבוצות המיעוט מוצגות בהקשר לזהותן וביחס לקונפליקט שאליו הן קשורות. מעבר לכך הן מופיעות מעט מאוד בנושאים המרכזיים. כך לדוגמה, ערבים הופיעו בהקשר לכוחות הביטחון, לקונפליקט הישראלי-פלסטיני וכן בהקשר של פשע ואלימות.

מזרחיים מופיעים בשיעורים גבוהים יחסית בהקשרים של פשע ואלימות (באקטואליה ותחקיר ובחדשות), אסונות, תאונות ומגפות, בשחיתות וכן בבידור. נשים מופיעות פחות בנושאים המרכזיים של מהדורות החדשות ותוכניות האקטואליה ויותר בהקשר של איכות חיים, אסונות ומגפות, היבטים אתים ומוסריים בחיי היומיום, ויחסי מגדר.

ייערך מחקר חדש

עקב כוונת הרשות השנייה להציג מחקר בר-השוואה למחקרים זהים שנערכו ב-2003 וב-2005, הוחלט להשתמש באותה מתודולוגיית מחקר. ואולם לדברי לביא, השימוש באותה מתודולוגיה התברר כבעייתי שכן המחקר לא לקח בחשבון היבטים שונים שלא היו קיימים עת נערכו המחקרים הקודמים.

לדברי לביא, ב-6 שנים האחרונות "אנו עדים למגמה מתחזקת בהבנה ובהתייחסות של אנשי המקצוע לרב-תרבותיות ולדמויות שעל המסך - מגמה זו לא בולטת בתוצאות הדוח - את זאת נבקש ללמוד ביתר פירוט".

הרשות השנייה מתכננת לערוך בקרוב מחקר נוסף שיבחן אספקטים שלא באו לידי ביטוי במחקר זה.

לדברי איילת מצגר, מנכ"לית בפועל של הרשות השנייה, "הרשות השנייה רואה חשיבות רבה לקידום הגיוון התרבותי והחברתי בשידורים. במהלך השנים האחרונות חלה התפתחות בנושא זה, ואנו רואים מגוון של תוכניות מרכזיות המביאות לידי ביטוי קבוצות שונות באוכלוסייה, כגון 'עבודה ערבית', 'פלפלים צהובים', 'סימני שאלה', 'קטמנדו', 'בנות הזהב' ועוד".