האמנם חייבת ישראל להיגרר אל תוך המשבר הכלכלי החזק ביותר אליו נקלעה אירופה בשנים האחרונות? מחזור העסקים בעולם יודע עליות ומורדות לאורך השנים. בתקופות של צמיחה עולמית ידעה ישראל לנצל את ההזדמנות ולהגביר את קצב ייצוא הסחורות. בשנים האחרונות היא אף הגדילה ביתר שאת את ייצוא השירותים, הרגישים פחות למחזור העסקים.
עד לפני כשלוש שנים נהגה ישראל להתמודד עם משברים כלכליים באמצעות מדיניות מחזורית, שמעמיקה בשלב ראשון את המשבר. כתוצאה מכך הורגשה גם בישראל בזמנים כאלה האטה כלכלית. את החור התקציבי סגרו הממשלות באמצעות העלאות מסים שונים, וכן באמצעות קיצוץ קצבאות וקיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה.
בימים שאחרי מלחמת יום כיפור נטען בצדק, כי המשק הישראלי מצוי בחוב גדול ביחס לתוצר. אולם בשנים האחרונות ירדו משמעותית הגירעון התקציבי והחוב לתוצר, ואשתקד עמד הגירעון על 3.1%-3.3% מהתוצר בלבד, והחוב לתוצר ירד ל-75%.
דירוג האשראי של ישראל היה נמוך לאורך שנים ארוכות, אך לא היום. לפני כשנתיים הועלה דירוג האשראי של ישראל ל-A, בעוד דירוג האשראי של מרבית מדינות העולם, ובייחוד באירופה, נמצא בצלילה.
הותרת מסים על כנם
בפני רה"מ עומדת כיום דילמה לא פשוטה: האם להגיב גם למשבר הנוכחי במדיניות פרו-מחזורית, שעלולה להאט את קצב הצמיחה בישראל; או דווקא להעז ולקבוע מדיניות אנטי-מחזורית, שרק מדינות חזקות ועשירות יכולות להרשות לעצמן בזמנים קשים.
בכדי להכריע בדילמה זו, נביט על נתוני המשק: הגירעון התקציבי והחוב לתוצר נמוך בהרבה ממדינות ה-OECD. לישראל לא רק שאין חובות במטבע חוץ, אלא העולם חייב לה נטו כ-60 מיליארד דולר, שהם כרבע מהתוצר. בחשבון השוטף של המדינה ישנו עודף קטן. פריון העבודה עלה בשיעור נאה מאז 2004.
גם בשאר הפרמטרים מצבנו טוב: ישראל נמצאת במקום גבוה בעולם מבחינת רישום פטנטים, היא מייצאת שירותים שהם פחות רגישים לתנודות במחזור העסקים בעולם, ייצוא השירותים העסקיים מהווה כ-75% מייצוא השירותים של ישראל והוא מציב אותה במקום ראשון ביחס למדינות ה-OECD בתחום זה. ההשכלה של הדור החדש נמצאת בעלייה, ומתחת למי התכלת ישנו פוטנציאל גדול להפקת גז, ואולי גם לנפט.
בימים אלה צריכה הממשלה לקבל החלטה לגבי תקציב 2013 והאוצר ממשיך לנהוג בצורה פבלובית ביחס למשבר - קיצוץ תקציבי, העלאת מסים ושאר גזירות, כאילו ישראל לא עשתה מאום מאז תחילת שנות ה-90, כדי שתוכל להתמודד עם משבר עולמי דווקא באמצעות מדיניות אנטי-מחזורית.
ולמה הכוונה באותה מדיניות אנטי-מחזורית? בימים כאלה עדיף לישראל למתן את החשיפה לטלטלות הכלכלה העולמית. כלומר, הותרת מסים על כנם והגדלת תקציב המדינה להשקעות בתשתית ובפיתוח, במטרה להגביר את הפעילות הכלכלית בזמן המשבר.
נכון שבמבט ראשון הגדלת הגירעון התקציבי עלולה למשוך אש מצד חברות דירוג האשראי. אולם על ישראל להבהיר שאין בכוונתה להעמיק את הגירעון בעקבות הגדלת תשלומי ההעברה, אלא דווקא באמצעות תקציב פיתוח, שישמש לשיתופי-פעולה עם הסקטור העסקי, בניית מאות כיתות לימוד, גשרים, מנהרות, מסילות, כבישים, מפעלי התפלה, ואף נמל תעופה חדש בנגב או באילת.
כשהגידול התקציבי נובע מהשקעות, אין חברות דירוג האשראי רואות אותו בעין רעה. גם להן ברור שההשקעה תחזיר את עצמה.
צמיחה בקצב מרשים
נתניהו הצליח להביא לכך שישראל צומחת בשנים האחרונות בקצב מרשים של 4.7% בשנה. האבטלה בירידה וגם הגירעון הצטמצם. לכן, טוב יעשה אם לא יקשיב לעצות האחיתופל של יועציו ויימנע מהכבדה נוספת על הסקטור העסקי, שכבר היום סובל מרגולציית יתר ומדרישות שונות לעמידה בסטנדרטים של איכות סביבה, הפרשה לפנסיה, עובדי קבלן, בעלות צולבת ועוד.
אם האוצר מתכוון לא לקבל את המלצות טרכטנברג, לפחות שלא יעשה את ההפך מכך. על הממשלה לדאוג בעיקר לתעסוקה. אפשר להקפיא את קצבאות הילדים לכמה שנים; לבטל את הפטור ממע"מ על אילת; להטיל מע"מ על ירקות ופירות בשיעור של 8%, במקום להעלות את אחוז המע"מ הכללי; לעצור את חדירת העובדים הזרים, שמתחרים עם הישראלים על שוק העבודה; ולהטיל מס חד-פעמי על מערכת הבנקאות - היחידה שלא לקחה חלק במאמץ של השנים האחרונות. בכל מקרה, אסור לצמצם את ההשקעה בתשתיות, שכן זו תהיה הטעות הגדולה ביותר.
על נתניהו לנצל את כוחו לא רק בכדי להטיל גזרות ולהיענות לקריאות האוצר, אלא גם כדי להתעמת עם שר הביטחון, שממשיך להגדיל את דרישות תקציב משרדו בניגוד מוחלט להמלצות המומחים מוועדת טרכטנברג. כדאי לו לפתוח את עיניו למדיניות אנטי-מחזורית. אותם קולות פבלוביאניים של האוצר, שבאופן אוטומטי פונים להעלאת מסים, יביאו בסופו של דבר רק להתמרמרות כללית באוכלוסייה, לעלייה באבטלה, וכתוצאה מכך גם לירידה בפופולריות שלו לקראת הבחירות בשנה הבאה.
* הכותב הוא כלכלן ראשי של קבוצת אלפה אחזקות פיננסיות של אלפא בית השקעות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
