לונדון שלא הכרתם: עובדות על המארחת האולימפית

המשחקים האולימפיים הם כבר מזמן לא רק עניין של ספורט. יש בהם שאפתנות, יעדים ושבירת שיאים, זה כן, אבל אלה לא מתקיימים אך ורק באצטדיון ובמגרשים. עם חידוש מסורת האולימפית ב-1896, הפך אירוח המשחקים לעניין של כבוד ויוקרה שמוצאים ביטויים בהשקעות עתק שמבקשות להעצים את החוויה. תקראו לזה כבוד לאומי, או סתם רצון להראות שאצלנו זה יותר גדול - כך או כך זה גורם לנו לפתח ציפיות מהמדינה המארחת.

 אולימפיאדת לונדון האצטדיון האולימפי / צלם: רויטרס

לונדון כמובן יודעת את זה, ולונדון כן מחכה לנו. על-פי יואב ברוק, מנכ"ל איסתא ספורט הנציגה הרשמית של אולימפיאדת לונדון 2012 בישראל, האולימפיאדה הזו נראית מבטיחה במיוחד. "זו הפעם השלישית ברציפות שאנו נציגי הוועד האולימפי, והביקוש השנה הוא הגבוה ביותר. אני מניח שזה השילוב של היעד האטרקטיבי הנגיש והנוח, יחד עם החוויה האולימפית שלמרות שהיא חוזרת על עצמה מדי 4 שנים, היא בעצם גם חד-פעמית".

 אנגליה לונדון שוטרים משטרה ביג בן / צלם: רויטרס

טוב, אנחנו הרי יודעים שהממלכה הבריטית (כפי שראינו רק עכשיו ביום הולדתה של המלכה) אוהבת טקסים, חגיגות ופאר ועל המאורע הזה היא עמלה מהרגע בו אושרה מועמדותה ביוני 2005.

יש לא מעט חובבי ספורט שיוכלו לדקלם קדימה ואחורה את שיאי הספורט שנשברו לאורך השנים, והם רק מחכים שמייקל פלפס יקפוץ למים או שאוסיין בולט יעקוף את כולם בסיבוב, אבל יש גם כמה דברים שלא בטוח שהם יודעים על האולימפיאדה, וכנראה שהם לא יעזו לשאול. אז הנה כמה עובדות שכדאי לשבץ בכל שיחת חולין בלונדון החל מ ה- 27 ביולי, ומומלץ אפילו לפני:

■ לונדון היא העיר הראשונה שמארחת את האולימפיאדה 3 פעמים. היא עשתה זאת ב-1908, באולימפיאדה הרביעית של העידן המודרני, אחר כך ב-1948, והיא תעשה זאת שוב בסוף החודש. ולפני שמישהו יקפוץ ויגיד שארצות-הברית עשתה זאת 4 פעמים, נדגיש שדיברנו על עיר. על-פי חוקי הוועד האולימפי הבינלאומי, נקבעת בכל פעם רק העיר המארחת, ולא המדינה.

■ את מועמדותה הגישה לונדון יחד עם איסטנבול, ריו דה ז'נרו, פריז, ניו יורק, מדריד, מוסקבה, לייפציג, הוואנה ואיסטנבול. היא עלתה שלב יחד עם פריז, ניו יורק, מדריד ומוסקבה, ובשלב ההכרעה הסופי היא התמודדה מול פריז, שהיו הערכות שדווקא היא תזכה. בסוף הסתבר שרק כמעט.

■ התקציב של ממשלת בריטניה לאולימפיאדה עמד על 9.3 מיליארד ליש"ט, שזה קצת יותר מ-15 מיליארד דולר. במסגרת התקציב הוקמו תשתיות חדשות והתחבורה לעיר שודרגה משמעותית, כדי להעניק את התנאים הטובים ביותר למבקרים - צופים וספורטאים. קחו בחשבון שרק הכפר האולימפי, שבנייתו הושלמה כבר לפני שנה, יארח כ-10,500 ספורטאים מ 204 מדינות.

■ אבל לונדון לא הסתפקה בזה. במסגרת התכונה שעברה על העיר, הוקם במזרחה מרכז קניות ענק ומפואר, הגדול ביותר באירופה, ויש שיגידו שהוא לבדו סיבה לבקר בה. בהקמתו של קניון "ווסטפילד סטרטפורד סיטי" המרשים, הושקעו 1.4 מיליארד ליש"ט והוא הושק רשמית בספטמבר 2011. אגב, המרכז הענק נמצא באזור מוכה אבטלה בלונדון, מה שצפוי למקסם את תרומתו.

■ עם כל הכבוד לספורט ולמדליות, יש הרואים דווקא בטקסי הפתיחה והסיום את השיא האמיתי. ב-5 ביוני שם סר פול מקרטני קץ לשמועות, ואישר סופית את השתתפותו בטקס הפתיחה. ההופעה תחתום את הטקס, ומעריכים שכ-4 מיליארד איש ואישה יצפו בחיפושית.

■ ויש גם קשר משפחתי. בתו של סר מקרטני, שבנתה לעצמה קריירה עצמאית ומפוארת כמעצבת בינלאומית, היא שאמונה על עיצוב מדי הנבחרת הבריטית.

■ את טקס הפתיחה נבחר לביים הבמאי זוכה האוסקר דני בויל ("נער החידות ממומביי", "טרינספוטינג"). מספרים שכשנשאל לפני כשנתיים אם הוא רוצה לחשוב על הגשת מועמדות לתפקיד, השיב בויל - "לא. אני רוצה לעשות את זה".

■ לכולם ברור שהחשיפה התקשורתית של אולימפיאדת לונדון תהיה משהו שונה לגמרי. הערכות אמרו כי המשחקים בבייג'ינג היו המסוקרים ביותר בעידן המודרני, אבל היי, אז פייסבוק הייתה לגמרי בחיתוליה, לא ממש הכרנו אפליקציות מבוססות מיקום, וזה עוד לפני שבכלל הזכרנו את אינסטאגרם.

■ עם כל הכבוד לתקשורת המקוונת, יש משהו בחוויה האולימפית שמשדר שצריך להיות שם כדי להבין. במיוחד הפעם, כשמדובר ביעד טיסה שאינו רחוק יחסית, לא בקילומטראז' ולא תרבותית (אמרנו יחסית). אבל באיסתא ספורט מבטיחים שזה לא רק זה. זה יותר. לונדון רוצה להפתיע. לכו תדעו לאן זה ייקח אותנו.