"לאחר שקרן המטבע העריכה בדו"ח שפרסמה בסוף השבוע שהבנקים בספרד עלולים להזדקק ל-37 מיליארד אירו כדי לעמוד בתרחיש הפסימי ביותר שהיא בחנה, הוחלט להעניק סיוע לבנקים בספרד בסך של 100 מיליארד אירו. הסיוע יינתן ע"י הקרנות EFSF ו-ESM , ולפי ההודעה של שרי האוצר האירופאים אמור לכסות אפילו התרחישים הפסימיים ביותר. מתן סיוע לבנקים בספרד אינו כרוך במעורבות ובפיקוח של גורמים זרים על הממשלה בספרד, כמו בחילוצים של אירלנד, פורטוגל ויוון. זה יהיה כנראה החילוץ האחרון באירופה". כך מעריך היום הכלכלן הראשי של דש בית השקעות, אלכס זבז'ינסקי, בסקירה שפרסם.
המשאבים של מנגנוני החילוץ הזמינים פשוט לא יספיקו לחילוץ של ממשלת ספרד עצמה ובוודאי לא של איטליה, אומר זבז'ינסקי. לכן קובעי המדיניות צריכים לעשות כל מאמץ, כדי שההדרדרות תיעצר כאן. המשימה לא תהיה קלה ותדרוש התקדמות משמעותית לאיחוד הפיסקאלי ולמעורבות של ECB , ועוד לא אמרנו שלפנינו הבחירות ביוון בעלות פוטנציאל הרסני לא קטן. אגב, מתן סיוע ללא כפיית תוכנית צנע על ספרד עלול לחזק את המפלגות המתנגדות לגזירות ביוון שיראו בחילוץ הספרדי דוגמה לחיקוי. גם הציבור והממשלות באירלנד ופורטוגל עשויים לשאול מדוע הם קיבלו סיוע בתמורה למחיר כבד של צנע ולספרדים מעבירים כספים במסלול עוקף.
חילוץ הבנקים בספרד מהווה בעקיפין גם חילוץ לממשלה אשר נשענת היום יותר ויותר על מימון הבנקים המקומיים. משקיעים זרים הורידו את אחזקתם באג"ח הספרדיות מ-50% בסוף שנת 2011 ל-37% בלבד היום, זאת כאשר הבנקים בספרד הגדילו את אחזקתם מ-17% ל-29%.
על המצב בארה"ב מציין זבז'ינסקי כי הנגיד האמריקני ברננקי בנאומו בפני הקונגרס לא הבהיר את כוונותיו לגבי תוכנית נוספת להרחבה כמותית, אך אפשר להיות רגועים הרבה יותר לגבי ה-FED מאשר לגבי ה-ECB. בשנים האחרונות ה-FED עמד בציפיות ו"סיפק את הסחורה" כשנדרש לכך. הישיבה הקרובה של ה-FED שתתקיים ב-20 ליוני תהיה האחרונה לפני הסיום של Operational Twist. "אנו מניחים שהבנק המרכזי ימתין עם ההכרזה על התוכנית להרחבה כמותית נוספת".
בנוגע להתפתחויות במשק המקומי אומר זבז'ינסקי כי נראה שבחודש מאי הבעיה בצד הכנסות הממשלה הייתה חמורה במיוחד. לעומת השנה שעברה, ירדו ההכנסות בשיעור ריאלי של 3.9%, זאת כאשר בחודש החולף התקבלו הכנסות גבוהות מתגמולים ודיווידנדים, שהאוצר לא נתן פירוט אודותיהן, בסך של כ-1 מיליארד שקל. "הכנות התקציב לשנת 2013 נכנסו כעת לשלב האחרון לפני הגשתו לממשלה. כמעט מדי יום מופיעות ידיעות לגבי קיצוצים והעלאות מסים אפשריות. נתוני חודש מאי החלשים יכולים דווקא לשכנע את קובעי המדיניות בנחיצותם של צעדים קשים להורדת הגירעון. כדי למזער את הנזק לכלכלה, הממשלה צריכה להעדיף קיצוץ הוצאות שוטפות על פני העלאת מסים וצמצום השקעות".
התשואות הקצרות בעקום השקלי ובמק"מים כבר מגלמות את התרחיש של כמעט שתי הורדות ריבית, בדומה לתחזית המרכזית של דש. להערכת זבז'ינסקי פוטנציאל הרווח בתשואות הקצרות הינו מוגבל. אילו הריבית אכן תרד ל-2%, הנהנות העיקריות יהיו האג"ח הארוכות יותר, במיוחד לאחר שתשואותיהן עלו בשבוע האחרון.
יחד עם זאת, צריכים לקחת בחשבון שהורדת הריבית אינה ודאית. אחד הטריגרים העיקריים אמורים להיות ההתרחשויות באירופה, אך בינתיים אפילו הבנק המרכזי האירופאי בעצמו עדיין לא הוריד את הריבית. במידה והריבית של בנק ישראל לא תרד, הנפגעים העיקריים יהיו האג"ח הקצרות ובמיוחד הבינוניות שרשמו בתקופה האחרונה ירידה חדה יותר בתשואה מאשר האג"ח הארוכות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.