מנכ"לי הוצאות הספרים: "לא יכולים להמשיך להיות סמרטוטים"

שלשום (א') נעשה צעד נוסף בתהליך שעשוי להשפיע עמוקות על ענף הספרים המקומי. ועדת השרים לענייני חקיקה הצביעה בעד הצעת החוק להגנת הסופרים והספרות, זה המכונה "החוק הצרפתי" (או "חוק הספרים").

לפי ההצעה, תוגבל מכירתם במבצע של ספרי מקור חדשים למשך שנה וחצי, והסופרים יזכו לתגמול גבוה יותר. מקדמי החוק מאמינים שהוא גם יסייע להוצאות הספרים לשרוד כלכלית.

במסגרת האירועים הדרמטיים שחווה הענף, ממבצעי הרשתות ערב שבוע הספר, להצעת החוק הזו שקורמת עור וגידים, כינס "גלובס" את מנכ"לי כמה מהוצאות הבולטות בישראל - דב איכנולד מ"ידיעות ספרים", עוזי שביט מ"הקיבוץ המאוחד", יפתח דקל מ"כתר", ג'קי בריי מ"עם עובד" ורחלי אידלמן משוקן. אליהם צורף "נציג" ההוצאות הקטנות יותר, רני גרף, מנכ"ל ועורך "גרף הוצאה לאור".

"החוק הצרפתי", שעבר השבוע משוכה נוספת, זוכה בקרב המו"לים לתגובות מעורבות.

שביט: "המו"לות נמצאת בקריסה טוטאלית. אין לנו ברירה. זו מלחמה לחיים ולמוות. חוק הספרים יכול להציל לנו את הספרים החדשים, שהם לב המו"לות. המצב הזה לא קיים בשום מקום בעולם, שספרים חדשים יוצאים ישר במבצע".

דקל: "אנחנו ענף התרבות היחיד שלא נתמך על-ידי המדינה וגם לא מעוניינים להיתמך, אבל צריך שיהיו תנאים. אם הם לא מתממשים, תהיה הידרדרות. אין כאן נוסחת קסם שבמסגרתה אין כסף לשלם והמו"לים ימשיכו להדפיס ספרים".

גרף: "החוק לא יעזור, כי הקהל התחנך שספר שווה 30 שקל. לי אין התנגדות למבצעים האלה, גם לספר חדש, בתנאי שחנות או רשת שרוצה לעשות מבצע, תתכבד ותעשה זאת על חשבונה בלבד. כשמוכר עגבניות עושה מבצע, הוא לא מחייב את הספק להשתתף איתו".

אידלמן, שחושבת אחרת מיתר המנכ"לים, מפנה ביקורת חריפה כלפי הקולגות שמסביב השולחן: "הדבר הראשון שהחוק יעזור בו זה שתפסיקו למכור ספרים ב-25 שקל. אולי גם אחרי שיעבור החוק, צומת ספרים תמשיך לשים למעלה את הספרים של ההוצאות שמחזיקות בשליטה בה (מודן וכנרת-זמורה-ביתןי.מ). עכשיו החוק הגיע לכנסת, אז צריך לדאוג שהוא ייצא לפועל.

"בנוגע לסופרים, התגמולים שלהם נחתכו דרמטית בשנים האחרונות. בחוק כזה המו"לים יוכלו לשלם לסופרים מה שמגיע להם. היום השוק הזה מתנהל בשיטת המאפיה. מסטימצקי שולחים לנו פקסים 'אני רוצה 60% הנחה, אני רוצה 70%'.

"בהוצאות הספרים יושבת האינטליגנציה, שמוציאה את כתבי התרבות הישראלית והעולמית, והיא התכופפה בפני הסמרטוטים האלה. חברים, צריך לשים סוף לדבר הזה".

דקל: "מדהים שמה שמוציא את קצפך זה דווקא סטימצקי".

אידלמן: "גם צומת מוציאה את קצפי, אבל לא אוותר בגלל זה על החוק. אחרי זה נטפל בהם".

בריי: "מצד אחד, קיים ניסיון לעצור את הדואופול של צומת ווסטימצקי באמצעות חוק הספרים, אבל הוא לא יעזור, כך שלא הייתי בונה עליו הרבה. הוא יכול לתרום, אבל הוא לא מה שיושיע אותנו".

שביט: "דבר ראשון צריך שהחוק יעבור. דבר שני, יש לקבוע שצומת תוכרז כחנות מפעל ולא תורשה להעמיד פנים; ודבר שלישי, צריך לקבוע שסטימצקי היא מונופול, והרגולטור ישגיח עליה בהתאם, על תנאי מסחר הוגנים".

בריי: "צריך גם להחזיר עטרה ליושנה - להחזיר את הכבוד לספר ולכותבים ולשמור על מחירים סבירים, שיהיו סבירים ולא יגררו אותנו לדרישה להנחות מופלגות".

איכנולד: "ברגע שלא תהיה בעלות צולבת, כל הבעיות האלה ייפתרו. זה עיקר הבעיה מהיום הראשון".

אידלמן: "המו"לים הצרפתים - ושם אין מגבלת הנחה - החליטו יחד שהרשתות לא יקבלו הנחה של יותר מ-40%. תשכחו מהעניין האידיוטי של ה-60% הנחה".

גרף: "את צודקת, אבל אם מו"ל אחד עושה את זה - הוא יתמוטט, ואם כולם ביחד יעשו זאת - יאמרו שזה אסור".

אידלמן: "הענף התנדב לתת את הספרים בהנחה גדולה ובלי סיבה. זו כבר בושה להביא ספר כמתנה".

גרף: "ועכשיו אומרים עלינו, המו"לים, שאנחנו רק מחפשים להרוויח. על אילו רווחים מדברים? אני עד עכשיו מחפש אצלי את מטילי הזהב במרתף".

- ייתכן שיש הפרזה בתיאור המצב הקשה? הרי אם אלה פני הדברים, היו אמורות להיסגר הרבה הוצאות.

אידלמן: "הוצאות ספרים נסגרות פה כל הזמן. ההוצאות שבחדר זה קנו את אריה ניר, אסטרולוג, אחוזת בית, אורנית, בבל ועוד. מודן קונה כל הזמן".

שביט: "אומרים שזה טוב כי נוצרת תחרות, ובסוף יהיו 3 הוצאות חזקות. אבל במצב שייווצר, תנסה למצוא ספרות קלאסית ולא תוכל למצוא".

אידלמן: "אני פעם אמרתי ליונה (יונה גליל - לשעבר סנמכ"לית הסחר בסטימצקי, י.מ) 'מה את מוכרת ברשת שלך? סמרטוטים בכריכות צבעוניות. אתם מביאים את הדברים הכי זולים וגרועים, רק כי קיבלתם עליהם הנחה גדולה'".

דקל: "לא מסכים. יוצאים ספרים מצוינים, אבל היכולת של המו"לים להוציא ספרים מצוינים נפגעה בצורה קשה".

- יש טענה בקרב מנהלי הוצאות קטנות שבשנתיים האחרונות כל הוצאות הספרים מפסידות.

שביט: "זו בוודאי התמונה הנכונה. אם לא כל, אז רוב".

גרף: "הוצאתי ב-7 שנים יותר מ-40 ספרים, וכמעט מחציתם היו ברשימות רבי-המכר. לפי זה, הייתי אמור 'להיות על הסוס'. אז נכון שאני לא מפסיד, אבל אני בקושי עם האף מעל המים".

"אסור לנו להתאגד"

"החוק הצרפתי", שאושר השבוע על-ידי ועדת השרים, קצת השכיח את סערת השבוע שעבר - המבצע של סטימצקי שהציע לקוראים לרכוש 4 ספרים ב-99 שקל, שבעקבותיו הגיע במהרה מבצע דומה מצד צומת ספרים. מבצעים אלה היו מכה כואבת להוצאות הספרים, וכבר מגיעים דיווחים על ירידות חדות במכירות בשבוע הספר הנוכחי ואף על גריסת ספרים.

שביט: "המציאות של ה-4 ב-100 נמשכת כבר מספר שנים, ובשנה האחרונה כמעט שאין חודש ללא מבצע דרסטי, שבמסגרתו המו"ל צריך לתת 70% הנחה".

גרף: "במאי קיבלתי הבהרה מסטימצקי שהמבצע יהיה 3 ב-100. הם הזמינו באותה נשימה אלפי עותקים ואמרו שהמבצע לא ישתנה, ואז פתאום 4 ב-100. לו הייתי יודע, לא הייתי מדפיס.

"יש מונח שנקרא דואופסון, כשהמשווק מכתיב ליצרן את התנאים, ולא נותרת ליצרן ברירה אחרת. זה מה שקורה פה".

כשהמו"לים נדרשים לשאלה מדוע אינם מסרבים בתוקף לתביעות מצד רשתות הספרים להנחות קיצוניות, עולה סוגיה שבצידה ביקורת חריפה כנגד הרשות להגבלים עסקיים.

הפתרון להתמודדות מול עוצמת הדואופול יכול היה להיות שהמו"לים יבואו עם עמדה אחידה למשא-ומתן מול סטימצקי וצומת ספרים, אבל מבחינת הרשות להגבלים עסקיים יש בעיה בכך.

דקל: "זה לא שיש בעיה להתאגד. זה אסור. אסור לנו לתאם".

- אולי זה מה שצריך לשנות בחוק?

גרף: "השאלה היא אם זה לא נוגע גם בכיוון ההפוך. אם גם לרשתות אסור להתאגד נגדנו. הן בעצם מתאמות מחירים. 4 ב-100 פה, 4 ב-100 שם".

שביט: "כל מה שאבי שומר (מנכ"ל צומת ספרים) עושה - איריס בראל (מנכ"לית סטימצקי) עושה עוד יותר, ולהיפך".

אידלמן: "אתם מתחבאים מאחורי הטענה הזו בנוגע להגבלים. תפסיקו לבלבל את המוח. 4-5 שנים אני אומרת לסטימצקי ולצומת ספרים - 'לא רוצים את ההנחות שלי, אל תקנו', והם קונים. אתם מתפשטים ונותנים להם מה שהם רוצים".

שביט: "אנחנו לא יכולים להמשיך להיות סמרטוטים, כי כולנו נקרוס. זו לא מליצה. כל אחד רואה זאת במאזניים שלו. כשמאיימים עליי ש'לא אדבר איתך' - אני לא מקבל את זה, ואם מישהו רוצה לתבוע אותי ולהכניס אותי לבית סוהר - אדרבא".

אידלמן: "אתם צריכים לדחוף לפינה את הממונה על ההגבלים. הרי הוא לא עושה כלום - לא נגד חברת החשמל, לא נגד עמלות הבנקים, לא נגד הסלולר, ופתאום הוא גיבור נגד הענף של החלשלושים האלה, המו"לים".

"בסוף יהיו 3 הוצאות חזקות"

לצד הקושי החוקי של ההוצאות להתאגד ביניהן, מקשה עליהן התאגדות אחרת, שמשום מה מטרידה פחות את הרשות להגבלים עסקיים - הבעלות של הוצאות הספרים מודן וכנרת-זמורה-ביתן בצומת ספרים. בחלק מההוצאות רואים בה את שורש הבעיה.

איכנולד: "הזמנתם לפה את המו"לים הגדולים, וכפי שאתם רואים, מודן וכנרת-זמורה-ביתן אינן פה, וזה לא במקרה. התחרות שלהן מולנו היא דרך הרשת שלהן, והתחרות אינה רק על המחיר. בחנויות של צומת, ניתנת להן העדפה על פני הוצאות אחרות כמו 'כתר', 'עם עובד', 'הקיבוץ המאוחד' ו'ידיעות'. הן מנצלות את הפלטפורמה הזו. אם היו אוכפים את זה בהגבלים העסקיים, לא היה צריך שום חוק.

"לפני 4 שנים, באתי עם יוזמה ל'עם עובד' ול'מטר', שבמסגרתה אמרתי - 'אנחנו לא חלק מהם. בואו נצא', אבל נאמר לנו חד-משמעית - 'אסור לכם. יגררו אתכם למשפט'".

בריי: "המצב הזה לא היה מהווה בעיה גדולה אילולא שכחו דבר אחד - לקרוא לצומת 'חנות המפעל של כנרת-זמורה-ביתן'. במצב כזה הייתי מקים חנות מפעל משלי ושם את הספרים במקום שבו מציגים אותם בפרופורציה הראויה. ההידרדרות הזו הובילה אותנו לנקודה שהיא כבר לא רנטבילית, לפחות לא למו"לים, ואני מניח שגם לאותן חנויות של שני החבר'ה שיוצרים את הדואופול".

"יש קמעונאות גם בספרים דיגיטליים"

- העידן הדיגיטלי מחכה מעבר לפינה. אתם רואים בזה איום או הזדמנות?

דקל: "אנחנו מוציאים לאור של תוכן, אם זה נייר, דיגיטלי או פורמט אחר. כרגע זה עדיין לא פרץ פה. אבל כשזה יקרה, ההשקעה העיקרית לא תשתנה. השאלה היא מי ישלוט בשוק זה. יש קמעונאות גם בספרים דיגיטליים".

גרף: "הספר האלקטרוני יגיע אלינו ב-5 השנים הקרובות. ברגע שזה יקרה, לא נצטרך את צומת וסטימצקי. בימים אלה אני פותח אתר כדי למכור דרכו ספרים אלקטרוניים".

איכנולד: "השינוי יבוא דרך משרד החינוך, כי הלימוד מכיתה א' יהיה כבר משנה הבאה בבתי-ספר ניסיוניים דרך ספרים אלקטרוניים. ברגע שילד יתחיל ללמוד לקרוא דרך האייפד, זה יהיה ב-DNA שלו".

מרשות ההגבלים העסקיים לא התקבלה תגובה עד לפרסום הידיעה.

 הדרך ליישומו של החוק הצרפתי

 מספרי ענף הספרים