ניתוח "גלובס": כך "שקשקה" המדינה את משפחת עופר

פברואר 2006: לקראת מהלך של פיצול והפרטת בתי הזיקוק באשדוד ובחיפה, רוכשת המדינה מהחברה לישראל של משפחת עופר את מניותיה בבתי הזיקוק (26%), משום שהזיכיון שניתן לה להפעלתם פג. נזכיר, כי בשנת 1971 רכשה החברה לישראל, אז בשליטת שאול אייזנברג, את מניותיה בבתי הזיקוק (בזן) מידי המדינה, וזאת במטרה לעזור לה לממן את הקמת בית הזיקוק באשדוד, שהושלמה ב-1973.

החברה לישראל קיבלה עבור מניותיה 677 מיליון שקל, מחיר ששיקף שווי של 2.2 מיליארד שקל לבזן, אז בעלת שני בתי הזיקוק - בחיפה ובאשדוד. פרט מעניין הקשור להסכם רכישת המניות, שעורר ביקורת רבה בציבור, הוא שמי שהוביל אותו מטעם המדינה היה החשב הכללי במשרד האוצר, ניר גלעד, המכהן כיום כמנכ"ל החברה לישראל.

לאחר שהמדינה רכשה את מניות החברה לישראל בבזן, התרחש הפיצול: בית הזיקוק באשדוד הוצא למכרז, שלאחר התמחרות אגרסיבית נמכר לפז שבשליטת צדיק בינו בתמורה ל-3.5 מיליארד שקל; ואילו בית הזיקוק בחיפה הונפק בפברואר 2007 תחת השם בזן, לפי שווי של 6.6 מיליארד שקל. כך יוצא, שעבור מניותיה בבזן טרם הפיצול קיבלה החברה לישראל 677 מיליון שקל, בעוד ששווי המניות לפי המחירים שקיבלה המדינה היה כ-2.6 מיליארד שקל - גבוה פי 4.

אלא שבכך לא הסתכמה ההרפתקה עבור החברה לישראל. משפחת עופר רצתה להותיר דריסת רגל בעסקי הזיקוק במדינה, ולכן בתחילה ניהלה מגעים להצטרף לגרעין השליטה בפז.

לאחר שהמו"מ בין הצדדים לא צלח, קיבלה החלטה לרכוש את השליטה בבית הזיקוק בחיפה, שעמד בפני הנפקה בבורסה.

לצורך כך, חברה החברה לישראל לקבוצת הפטרוכימיים (שבשליטת דיויד פדרמן) יום לפני המועד האחרון להגשת הצעות במכרז ההנפקה. איחוד הכוחות אפשר לקבוצה להגיש הצעה כספית גבוהה במכרז, ובכך לסלק מהדרך מתמודד שלישי - לב לבייב, בעלי אפריקה ישראל, שבאותה תקופה הייתה בשיאה. החברה לישראל והפטרוכימיים, שרצו להבטיח את שליטתן, הגישו הצעות לפי שווי חברה גבוה של 6.6 מיליארד שקל לבזן.

בהנפקה רכשה החברה לישראל כ-37% ממניות בזן תמורת 2.42 מיליארד שקל - לפי שווי שיא שאליו לא חזרה החברה. לאחר ההנפקה המשיכה החברה לישראל לרכוש מניות, ועד אוקטובר 2007 רכשה מניות בזן נוספות בהיקף כספי של כ-425 מיליון שקל, כשהיא עולה להחזקה של 45% מההון (בהשקעה כוללת של 2.85 מיליארד שקל).

ממרחק חמש שנים, מסתבר שכמו בעסקת צים, כך גם בבזן עשתה המדינה עסקה מצוינת עם החברה לישראל, אשר מצידה שילמה בשני המקרים מחירים שבדיעבד מצטיירים כיקרים מדי.

פיאסקו מזוקק

החברה לישראל הסתמכה בזמנו על ביצועי העבר של בזן - בשנים 2004-2006 הרוויח בית הזיקוק בחיפה כ-2.1 מיליארד שקל, בעיקר הודות לעובדה שמרווחי הזיקוק באותה עת (ההפרש בין מחיר הנפט הגולמי שרוכש בית הזיקוק למחיר תוצרי הזיקוק שהוא מוכר) היו גבוהים יחסית, ובזן חיפה הציגה מרווח של כ-8 דולר לחבית.

למרות שעוד לפני ההנפקה, ברבעון הרביעי של 2006, החלו המרווחים לרדת, העריכה כנראה משפחת עופר שמדובר בירידה זמנית. לאחר שנה אחת בלבד התבררה הטעות. שנת 2007 עוד הייתה טובה, ובזן סיימה אותה עם רווח של כ-600 מיליון שקל וחילקה דיבידנדים לבעלי המניות. אלא שהמשבר הפיננסי שפרץ בשנת 2008 הוביל בין היתר לירידה משמעותית במרווחי הזיקוק, ואת אותה שנה סיימה בזן עם הפסד של כ-450 מיליון שקל.

בסוף שנת 2009 נהנתה בזן מרכישת 50% ממניות החברה הבת כרמל אולפינים (כאו"ל) מידי פטרוכימיים, בתמורה להקצאת מניות (שדיללה את חלק החברה לישראל לרמה של 37.1%, בהם היא מחזיקה גם כיום). הסכם זה יצר רווח הון חשבונאי גדול מאוד עבור בזן, ממנו גם חולק דיבידנד נאה לבעלי המניות.

מאז, מקרטעת בזן משלל סיבות: השקעות גדולות שנעשו בבית הזיקוק (ובראשן הקמת מתקן הפצחן, שאמור להגדיל את ניצולת זיקוק הנפט) בהיקף של למעלה מ-2 מיליארד שקל; השקעות לשם עמידה בתקני איכות הסביבה; חוסר בגז טבעי המוזיל את עלויות התפעול של בית הזיקוק, וזאת בשעה שמרווחי הזיקוק אינם מתאוששים ולא חזרו לרמתם טרם הרכישה.

בנוסף, שווי השקעותיה הסחירות של בזן ירד בצורה משמעותית. כך לדוגמה, מניות שהיא מחזיקה בפטרוכימיים (12.3% מההון) שוות כיום רבע מערכן בעת ההנפקה, ואילו ההחזקה בחברת גדות ביוכימיה, שהייתה שווה כ-100 מיליון שקל, התאפסה היום לחלוטין.

בזן הפכה לממונפת יותר

כל אלו הובילו לכך שמניית בזן לא הצליחה לחזור מאז המשבר הכלכלי לרמת המחיר לפיו רכשה החברה לישראל את מניות השליטה בה. שווי מניות החברה לישראל בבזן עומד היום על 1.8 מיליארד שקל, כשלאורך השנים חלקה בדיבידנדים שחילקה בזן מגיע לכ-435 מיליון שקל.

בהתחשב בכך שהחברה לישראל השקיעה בשנת 2007 סך של כ-2.85 מיליארד שקל ברכישת מניות בזן, הרי שבחלוף חמש שנים היא נמצאת בהפסד של כ-700 מיליון שקל "על הנייר" בגין השקעה זו. לכך צריך להוסיף הוצאות מימון כבדות אותן משלמת החברה לישראל לאורך אותן שנים, בגין מימון הרכישה.

נכון להיום, בזן היא חברה הרבה יותר ממונפת מאשר זו שרכשה החברה לישראל ב-2007. גם החברה לישראל וגם הפטרוכימיים (שבזן היא ההחזקה המרכזית שלה) מנסות ליצור שינוי בחברה, ובמסגרת זו הוחלפה שדרת הניהול המרכזית בבזן בשנה החולפת.

בעלי השליטה גם תולים תקוות רבות בפצחן, אשר יחל לפעול במחצית השנייה של 2012. ייתכן כי כניסתו לפעולה מלאה של מתקן זה, שאמורה להגדיל את מרווח הזיקוק, תצמצם במעט את ההפסד שרשמה החברה לישראל על רכישת בזן, ואף תאפשר חזרה לחלוקת דיבידנדים ב-2013.

צים: משווי של מיליארד שקל ל-0 בשמונה שנים

להפרטת בזן קדמה בשלוש שנים עסקה אחרת שחתמה החברה לישראל עם המדינה. בפברואר 2004 הושלמה רכישת מניות המדינה (48.9%) בחברת הספנות צים, בתמורה ל-504 מיליון שקל, מחיר ששיקף שווי של 1.04 מיליארד שקל לצים (236 מיליון דולר).

את השנים 2004-2006 סיימה צים עם רווח מצרפי גבוה של 439 מיליון דולר, מה שגרר ביקורת חריפה בשוק, כאילו המדינה מכרה את מניותיה בחברת הספנות 'בזיל הזול'. הביטוי "שיטת השקשוקה", שטבע עו"ד רם כספי שייצג את החברה לישראל במו"מ, כדי להמחיש את האופן שבו נקבע המחיר, הפך מאז לכינוי גנאי המבטא את האופן בו משתלטים בעלי ההון על חברות ממשלתיות.

חיזוק לטענות מבקרי העסקה ניתן זמן קצר לאחר השלמתה, כשאסיפת בעלי המניות של החברה לישראל אישרה רכישה וחכירה של 12 אוניות על ידי צים מידי חברה פרטית של בעלי השליטה, משפחת סמי עופר, בסכום כולל של 820 מיליון דולר.

ההמשך, כידוע, כבר היה הרבה פחות מוצלח מבחינת החברה לישראל: מ-2007 נקלע ענף הספנות לקשיים שהחריפו ככל שהעמיק המשבר הכלכלי, כתוצאה מעודף היצע אוניות לצד ירידה בהיקף התובלה הימית. חברות הספנות ובהן צים הזמינו אוניות נוספות עוד בזמן השגשוג, וכאשר נכנס העולם למשבר הכלכלי היו הללו בבנייה, כשבפועל כבר לא היה בהן צורך.

צים נכנסה למשבר שממנו לא הצליחה לצאת עד היום. בשנים 2008-2011 הפסידה 1.14 מיליארד דולר במצטבר, והגיעה לפני שלוש שנים למצב בו אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה, שהסתכמו אז ב-3.55 מיליארד דולר.

ב-2009 גיבשה החברה לישראל הסדר חוב בצים מול כל הנושים, שכלל מעבר לפריסה של החוב גם הזרמה של 575 מיליון דולר מצד החברה לישראל (שאף גדלה בהמשך). חמש שנים לאחר שרכשה את מניות המדינה בצים, מסתבר שהמדינה היא זו "ששקשקה" את האחים עופר, שכן היא לא נדרשה לתרום שקל אחד להצלת חברת הספנות, שעדיין לא הצליחה להתאושש מהמשבר אליו נקלעה, ולאחרונה הוערך שוויה על ידי בית ההשקעות פסגות ב-0.

 מניית בזן