מאחורי צמד המילים "קיבוץ מתחדש" מסתתר פטנט מעניין: הקיבוץ מוכן לקבל משפחות חדשות לחברות באגודה השיתופית (להבדיל מכאלה שמגיעים אליו במסגרת הרחבה קהילתית) והוא אף מקצה להן קרקע או בית (או שניהם), שבבוא העת יירשמו על שמם במנהל מקרקעי ישראל. אלא שה"חברים" החדשים, המחויבים להציג עצמאות כלכלית ופנסיונית מוחלטת, לא מקבלים חלק שווה בנכסי הקיבוץ ומחויבים להכיר בעדיפות של הוותיקים בכל הקשור לעסקי הקיבוץ.
יוזמי הרעיון הזה טענו שמדובר בכורח היסטורי: הקיבוצים ששקעו בקשיים חיפשו חברים חדשים, אבל ביקשו גם לשמור על זכויותיהם הרבות של הוותיקים. במציאות, מדובר במכירה דה-פקטו של חברות בקיבוץ תמורת כסף. מה יעשו צעירים שאין ברשותם הממון הנדרש, אבל רוצים להצטרף לקיבוץ ולפעול בו במסגרת ערכי העבודה והשוויון? שיחפשו מקום אחר.
התופעה הזו מתרחשת כבר כמה שנים בקיבוצים, ויש האומרים שהקומבינה גולגלה בהצלחה יותר מאלף פעמים, אם כי לא ברור מה היקפה המדויק. הנציג הבולט ביותר שלה, וגם המקרה הקיצוני ביותר, הוא קיבוץ חנתון. מכתב חריף של מזכיר התנועה הקיבוצית, זאב שור (ולוולה) על המתרחש בחנתון מסעיר את התנועה הקיבוצית ואת משרד החקלאות (עוד נגיע אליו בהמשך).
ממקום מושבו, סמוך למחלף המוביל, משקיף חנתון על המים השקטים של מאגר אשכול וחולש על נכסים משמעותיים: 2,400 דונמים של אדמה חקלאית שהוקצו במקור ל-120 משפחות, עם רפת, לול ומכסת מים גדולה. כמה משפחות של מקימי הקיבוץ שהם חברי אגודה יש בו כיום? חמש בלבד.
התנועה הקיבוצית ניסתה לשלוח לשם גרעיני התיישבות, אך ללא הצלחה - חמש המשפחות, המהוות למעשה את "האסיפה הכללית", לא הסכימו לקבל חברים חדשים. במקום זאת העסקים בקיבוץ הכושל פורחים במסגרת "הקיבוץ המתחדש". הדמות הדומיננטית ביצירת הקיבוץ המתחדש הוא עו"ד חגי מירום, שטען כי מדובר בהכרח היסטורי ובשמירת זכויות ותק ופנסיה של הוותיקים. מירום, חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה ודמות מרכזית בלובי החקלאי-קיבוצי, היה גם זה שלחץ על רשם האגודות השיתופיות, אורי זליגמן, לאשר את סיווג "הקיבוץ המתחדש".
הנסיבות בקיבוץ חנתון מיוחדות במינן: הנושה הגדול של הקיבוץ היה הסוכנות. גזבר הסוכנות בתקופת הסדר החובות היה אותו עו"ד מירום, עד 2010. בנו, עו"ד שגיא מירום, מונה למפרק הקיבוץ והוא זה שפועל להסדרת החוב של חנתון לסוכנות על-ידי מכירת זכויות ל"חברות" בקיבוץ, אותה חברות שנמכרת במסגרת "הקיבוץ המתחדש".
בקיבוצים אחרים התופעה גוררת ויכוחים קשים בענייני פנסיה: בקיבוץ שפיים, למשל, שאליו משתייכת שרת החקלאות אורית נוקד, מתנהל סכסוך מר בין שתי קבוצות מפולגות. צד אחד בסכסוך הזה מיוצג על-ידי - ניחשתם נכון - עו"ד חגי מירום.
היסטוריה של דחיית חברים
חנתון הוא קיבוץ פיקטיבי. הוא הוקם ב-1984, אבל נכשל שוב ושוב מבחינה חברתית וכלכלית למרות תנאי פתיחה טובים: הסוכנות היהודית השקיעה בו כ-40 מיליון שקלים והמינהל הקצה לו שטחי קרקע חקלאית שהיו כאמור מיועדים ל-120 משפחות, אף על פי שבפועל התיישבו בו רק 50. במרוצת השנים עזבו את הקיבוץ עוד ועוד חברים, עד שבסופו של דבר נשארו בו רק חמש משפחות ועוד 45 בתים ריקים. ההרחבה הקהילתית, לעומת זאת, התגלתה כהצלחה: רק לאחרונה נמכרו שם בתים של 160 מטרים רבועים על מגרשים של 400 מטרים רבועים, תמורת כ-2 מיליון שקלים האחד.
מצבן של חמש המשפחות לא רע בכלל - כל משפחה מחזיקה בחלק יחסי של 260 דונמים קרקע, וחלק יחסי עצום במכסות החלב והמים. הרפת מופעלת על-ידי קיבוץ כפר המכבי, הלול מופעל על-ידי קיבוץ אלונים, המטעים והשטחים החקלאיים מושכרים ובתים שנעזבו הושכרו (בניגוד לחוק ההתיישבות).
בתחילת 2003 שלחה התנועה הקיבוצית גרעין של הנוער העובד לחנתון, על מנת להציל את הקיבוץ, שחב כ-6 מיליון שקלים לסוכנות ולנושים נוספים. מדובר בקבוצה של 35 צעירים מהתארגנות אידיאולוגית בשם "דרור ישראל", בעלי נכונות להגשים את חיי השיתוף והעבודה. רובם סטודנטים לחינוך או מורים ומדריכים במערכת החינוך, חלקם עובדים בחקלאות באזור.אלא שחמש המשפחות, שכבר דחו בעבר גרעיני התיישבות, המשיכו במסורת הדחייה. אף לא אחד מהצעירים נמצא ראוי. המועצה האזורית, מצידה, תמכה בהפיכת הקיבוץ ליישוב קהילתי.
פרשת חנתון הגיעה לרשם האגודות זליגמן, שמינה בינואר 2006 את בכיר חוקריו, זרח יהב, לבדוק מה קורה בקיבוץ. ביוני אותה שנה מונה חגי מרום לגזבר הסוכנות, שבמסגרת גביית החובות מנהלת מגעים אינטנסיביים עם רשם האגודות. ביולי מסר החוקר יהב את דוח החקירה, ובו כתב בין השאר כי "הקיבוץ נכשל כישלון טוטלי בתחום הקליטה במשך כל שנות קיומו" וכן כי "את הכישלון בקליטה ניתן לייחס לחברי הקיבוץ, אשר שלטו ושולטים עדיין בתחום הקליטה באמצעות האסיפה הכללית". ההתנגדות של חמש המשפחות נבעה לדעתו של החוקר יהב משתי סיבות: ראשית, "החשש של קבוצת חברי הקיבוץ כי קליטה של קבוצת חברים גדולה תגרום לאובדן השליטה שלהם בקיבוץ"; ושנית, "הרצון של קבוצת חברי הקיבוץ לשמור על מספר מצומצם של חברים, על מנת שהפירות מנכסי הקיבוץ יתחלקו בין קבוצה קטנה של חברים".
בדוח נכתב גם שכל חבר מחמש המשפחות גורם לחוב של 85 אלף שקלים בשנה, ולמרות זאת "חברי הקיבוץ סיגלו לעצמם רמת חיים גבוהה פי 1.4 מאשר שאר חברי הקיבוצים בתנועה הקיבוצית".
"התפתחות מדאיגה"
ערב קבלת ההחלטה של רשם האגודות זליגמן, פנה עו"ד צעיר ואנרגטי בשם שגיא מירום למזכיר התנועה הקיבוצית זאב שור (ולוולה), וביקש להמליץ עליו לתפקיד מפרק-מפעיל של קיבוץ חנתון. ולוולה הסכים, ובשיחה עם G אמר כי המליץ לרשם האגודות על מינויו של מירום מתוך הבנה שזה יפעל לצירופם של אנשי דרור ישראל כחברים בקיבוץ על מנת לשקמו. גם הגישה של רשם האגודות השיתופיות זליגמן הייתה דומה כביבול: "המפרק המפעיל יפעל לקליטת חברים חדשים אשר יתרמו לחיזוק הקיבוץ מבחינת כלכלית וחברתית יחדיו. חיזוק הקיבוץ מבחינה כלכלית יביא להחזרת חובותיו במסגרת הסדרים שנעשו או ייעשו על ידו".
בחנתון עתיד היה המפרק למצוא הרחבה קהילתית משגשגת, חמש משפחות ותיקות השולטות בנכסים ובהכנסות מהשכרת אמצעי הייצור, עשרות בתים מושכרים ועוד 35 צעירים מדרור ישראל שמבקשים להצטרף לקיבוץ. עם השנים והדחיות החוזרות ונשנות של בקשותיהם, עזבו חלק מהצעירים האלה את חנתון, וכיום נותרו בו כיום 22 עקשנים שלא מוכנים לוותר.
המפרק שגיא מירום החל לפעול בנחרצות להחזרת החוב לסוכנות. הוא השתמש בכספי מניות תנובה בעקבות מכירתה לקבוצת אייפקס, וכן בכספי פיצויים שקיבל הקיבוץ בגין הפקעת קרקע, וצמצם את החוב לסכום של 4.4 מיליון שקלים.
איך מטפלים ביתרת החוב? האם על-ידי צירוף גרעין דרור ישראל לקיבוץ וניצול המכסות והקרקע לעבודה חקלאית עד חיסול החוב? עו"ד מירום בחר במסלול אחר: "מכירת חברות". הוא הכריז על חנתון כ"קיבוץ מתחדש" והתחיל למכור בשוק החופשי חבילה הכוללת חברות באגודה השיתופית ובית סוכנות על קרקע של 400 מטרים רבועים. רוכשי החבילה נדרשים להוכיח יכולת כספית ועצמאות כלכלית, וכן ביטוח פנסיוני וסיעודי מקיף. הרוכשים מחויבים לצאת ל"עצמאות כלכלית" לתקופה של שלוש שנים, שבמהלכה "לא תהיינה למבקשים כל זכויות בקיבוץ". הם גם הוחתמו על חוזה שלפיו הם מכירים בעדיפות של חמש המשפחות הוותיקות בהכנסות מנכסי הקיבוץ ובתחום שיוך המגורים.
בסוף 2008 אישר רשם האגודות למפרק מירום למכור את 35 החבילות - והן נחטפו במחיר של כ-300 אלף שקלים למשפחה. וכך, בדצמבר 2008, המפרק מירום סגר את החוב של חנתון לסוכנות באופן סופי, לשמחתו של האב הגזבר.
בחנתון יש כרגע 40 משפחות של חברים, הוותיקים ורוכשי החברות, ועוד 22 צעירי גרעין הנוער העובד של דרור ישראל, שנתמכים על-ידי התנועה הקיבוצית, המתגוררים בעשרה בתים בקיבוץ. קשה למכור בית תפוס, אז המפרק מירום פתח בסדרת מהלכים לסילוק הצעירים: הוא ביקש וקיבל מרשם האגודות אישור להוציא נגדם צווי פינוי. הם, מצדם, דורשים לקבל אותם לחברות בקיבוץ. העניין מצוי כעת בדיונים בבג"ץ.
בינתיים, קבוצת רוכשי ה"חברות" בקיבוץ התארגנה למערכה משפטית נגדית. הם בחרו במשרדו של עו"ד רם צידון כמייצגם נגד חברי דרור ישראל ונגד משרד החקלאות. עו"ד צידון, פעיל מרכזי בכלכלת הקיבוצים המתחדשים, הוא אחיו של מי שהיה ראש מטה ההסדר הקיבוצי, דני צידון, ועומד בראש משרד עורכי דין שבו עובד מקבי מירום. כן, בנו של חגי מירום ואחיו של שגיא.
במכתב בוטה וחריג לשרת החקלאות אורית נוקד טוענים רוכשי ה"חברות" כי דווקא צעירי דרור ישראל מנסים "להשתלט בדרכים נפתלות ופסולות על נכסי האגודה" וכי "מעורבות המשרד נעשית על מנת לסייע בידי אחרים, שאינם חקלאים, לנגוס בנכסי האגודה שלא כדין".
בדרור ישראל רואים את הדברים אחרת. "בחנתון מתבצעת קומבינה שהיא לא רק בלתי-חוקית, אלא גם מסוכנת", אומר גיל פלוטקין מקבוצת דרור ישראל. "לאורך השנים ביקשנו שוב ושוב לשקם את חנתון כקיבוץ, לרבות תשלום חובות הקיבוץ, אך המפרק העדיף להקים פה יישוב קהילתי בתחפושת של קיבוץ, ואם המדינה לא תתעשת בקרוב יתפשט החיידק הטורף הזה ויחסל את התנועה הקיבוצית".
נתי גלבוע, מנהל מחוז העמקים במשרד החקלאות, בדק לאחרונה את המתרחש בחנתון. במסמך פנימי של משרד החקלאות, שהגיע לידי G, הציג גלבוע עמדה ברורה: יש לתמוך בקבוצת הצעירים מדרור ישראל, שהרי מתוך 90 חברי הקיבוץ - ותיקים ורוכשי "חברות" - רק אדם אחד בחנתון עובד בחקלאות. אמצעי הייצור מושכרים, וחנתון בכלל מתנהג כיישוב קהילתי. לאנשים שקנו את חברותם, טוען גלבוע, "אין זיקה לקיבוץ".
באפריל האחרון הצטרף לקלחת גם מזכיר התנועה הקיבוצית, ולוולה, שכתב מכתב למנכ"ל משרד החקלאות יוסי ישי ולמנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל בנצי ליברמן. המכתב חריף ולא חוסך במילים:
"המסלול הנוכחי בו צועד קיבוץ חנתון מוביל את ההתיישבות החקלאית בישראל לעבר סיום תפקידה ההיסטורי, ובטרם עת", כותב וולוולה. "המפרק המפעיל של חנתון סוחר, הלכה למעשה, במקרקעי הקיבוץ, ונטל לעצמו הזכות 'לקלוט' קבוצה גדולה של רוכשי בתים משוללי כל זיקה לקיבוץ מתחדש ולהתיישבות החקלאית, תמורת תשלום. יש לראות ביישומו של דגם זה בחנתון תקדים מסוכן. חומרת הדברים הגיעה עד כדי כך כי רשם האגודות השיתופיות, בחסות צו פירוק שהוצא לקיבוץ, הוציא צו פינוי לחברות ולחברי הגרעינים מתנועת דרור ישראל, מתיישבים אותנטיים וערכיים, שלוחיה של התנועה הקיבוצית המגשימים באופן אמיתי את ערכי ההתיישבות. איון מעמדה של התנועה הקיבוצית בהקשר זה, והפגיעה החמורה בזכויותיהם של חבריה, הינה התפתחות מדאיגה וחמורה במערכת היחסים בהתיישבות החקלאית, אשר סופה - מי ישורנו".
ולוולה דורש, אפוא, שרוכשי ה"חברות" לא ייחשבו כחברים בקיבוץ וכי מעמדם ישונה לזה של רוכשי מגרשים בהרחבה הקהילתית. במקביל, הוא גורס, יש לקבל לחברות את צעירי דרור ישראל.
נציגי חמש המשפחות החברות בקיבוץ לא נשארים חייבים. "המכתב של ולוולה שור הוא הזוי", אומר אחד מהם, ראובן סמסון. "הצעירים של הנוער העובד והלומד באו לקיבוץ לא בתום לב אלא במטרה מוסווית להשתלט עליו, על הקרקעות ועל אמצעי הייצור, וזאת במניפולציות ותוך ניצול קרבתם לפוליטיקאים של התנועה הקיבוצית. השימוש במונח 'קבוצת רכישה' לגבי החברים החדשים בקיבוץ הוא המצאה של הנוער העובד; הזכויות של החברים החדשים שוות לזכויות שלנו והכול מוסדר בכללים של רשם האגודות. אנחנו הקיבוץ הקונסרבטיבי היחידי, והם רוצים קיבוץ שיתופי ומנסים לכפות עלינו את דעתם".
את הכישלון הכלכלי מייחס סמסון לגיבנת החובות שנוצרה בכל הקיבוצים במשבר הגדול של אמצע שנות ה-80. חנתון, טוען סמסון, לא קיבלו את כל אמצעי הייצור שהובטחו (למשל, במקום הקצבה של 900 אלף ממ"ק מים הם קיבלו בפועל רק 140 אלף ממ"ק) וגם הירידה במספר חברי הקיבוץ עשתה את שלה. למעשה, לדבריו, מדובר בכישלון של התנועה הקיבוצית, שניהלה בפועל את הקיבוץ: "התק"צ לא סייע לנו אף פעם, אבל הבטיח מאחורי גבנו את הקיבוץ לנוער העובד והלומד. זו ונדטה של ולוולה נגד המפרק, תוך העמדת הנוער העובד כפרה קדושה. הוא רק שכח שיש כאן קיבוץ קיים עם דרך חיים אחרת, תחת הדגל הקונסרבטיבי, והם לא מסתדרים עם הסיפור הזה. עובדה שהמצב בשני שליש של הקיבוצים דומה למצב שלנו וכולם במודל של הקיבוץ המתחדש, אבל דווקא אצלנו מנסים לכפות קיבוץ שיתופי ולכפות את ערכי החיים שלהם על אנשים שחושבים אחרת".
מנכ"ל מנהל מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, אמר בתגובה לדברים: "המנהל רואה בחומרה את התופעה ובוחן דרכים - מנהליות ומשפטיות - להתמודד עמה. עמדת המנהל לגבי קיבוץ חנתון היא כי קבלת חברים לאגודה היא בתחומו של רשם האגודות השיתופיות. באשר לתופעה הנטענת, המנהל מבקש לבחון האם אלה הם פני הדברים באשר לחברים החדשים שנקלטו, ובהתאם לממצאיו תתקבל החלטה כיצד לפעול לרבות בחינת עמדת התנועה הקיבוצית. יש להדגיש כי הדבר אינו משליך על זכויות הקבוצה שלא נקלטה בקיבוץ - בהתאם להחלטת רשם האגודות".
רשם האגודות זליגמן לא הגיב עד סגירת הגיליון. שרת החקלאות אורית נוקד מסרה בתגובה: "תנועת דרור ישראל הינה תנועת עתירת זכויות ומעשים חלוציים ברחבי הארץ ובכלל זאת בקיבוץ חנתון. בהמשך לישיבה נוספת שקיימתי לפני מספר ימים בנושא, אמשיך לפעול כדי למצוא פתרון שיביא לידי מימוש זכויותיהם ותרומתם הרבה".
האב, הבן ורוח ההתיישבות
ביוני 2010 סיים עו"ד חגי מירום את תפקידו כגזבר הסוכנות היהודית. הוא מכהן כיום בתפקידים ציבוריים (למשל, יו"ר חברת אוצר התיישבות היהודים) ומוביל את תנועת פנסיה בראש, לשמירת הזכויות הפנסיוניות של חברי קיבוצים.
בתחילת השנה פתחו האב חגי והבן שגיא חברה משותפת, מירום ח.ש, עורכי דין. הם עוסקים בענייני קיבוצים וקרקעות. הגזבר והנושה בעבר הפך לשותף דה-פקטו של בנו, שמכהן עד היום בתפקיד מפרק-מפעיל.
מירום האב בתגובה: "עם מינויו של בני לשמש כמפרק מפעיל בחנתון הוצאתי מכתב פנימי למנהל הכספים ולחשבות הסוכנות, לפיו לא אהיה מעורב בהליכי גביית החוב בחנתון. ואכן כך קרה".
"הסוכנות", מוסיף מירום, "הייתה נושה מובטח ראשון בחנתון ולפיכך לא יכולה הייתה להיות העדפה לסוכנות על פני נושים אחרים זולת מעמדה כנושה על-פי החוק. אני שותף עם בני במשרד מזה ארבעה חודשים! סיימתי את תפקידי בסוכנות לפני כשנתיים! הסוכנות אינה ולא הייתה לקוח במשרדנו, ומיום עוזבי את תפקידי בסוכנות אינני משמש בתפקיד או חבר בגופי הסוכנות היהודית".
תגובתו של מירום הבן חריפה יותר: "מכתב מזכיר התנועה הקיבוצית למנהל ממ"י ולמנכ"ל משרד החקלאות שצורף לפנייתך, הינו מופרך, מגמתי ושזור בלשון הרע. למי שבאמת מתעניין בקיבוץ חנתון מוצע להתמקד בעובדות שלהלן:
"בשנת 2006 היה חנתון (בניהול ועד ממונה של אנשי התנועה הקיבוצית) בחוב של קרוב ל-55 מיליון שקלים, בהפסד תפעולי של עשרות אלפי שקלים לחודש, עם 11 חברים וביחד עם ילדיהם 28 נפש; בשנת 2012 חובות הקיבוץ הוסדרו, ומרבית החובות שבהסדר נפרעו, יש בו יותר מ-90 חברים וביחד עם ילדיהם כ-180 נפש, ו-38 יחידות דיור נמצאות בתהליכי בנייה לחברי קיבוץ. הקיבוץ ממשיך לקלוט חברים נוספים לחברות מלאה. המתעניינים מוזמנים לבקר בקיבוץ חנתון ולהתרשם מחיי הקיבוץ התוססים".
לשאלות G בנוגע לשכרו (כ-35 שלף שקלים בחודש, כולל הוצאות) ובכמה הסתכמו הכנסותיו מהפירוק, עו"ד שגיא מירום לא התייחס. את המחיר שהוא דורש ל"חברות" ולבית במבצע המכירות החדש אנחנו כן יודעים: 850 אלף שקלים.
lichtman@globes.co.il
כתבות
ני"ע
