בנק ישראל מפרסם היום (ד') אומדן במטרה לענות על שאלה המצויה במחלוקת: מהי תוספת הדירות הנדרשת במגזר היהודי בהתחשב בגידולה של האוכלוסייה ובשינויים בהרכב הגילים שלה?
מהאומדן עולה כי התוספת האמורה ירדה בעשור האחרון לכ-40 אלף דירות בשנת 2010. על פי תחזית הבנק, עד 2019 תירשם ירידה נוספת בתוספת הנדרשת עד לרמה של 35-36 אלף דירות בשנה.
בנק ישראל מסביר כי האומדן מבחין בין תהליכים דמוגרפיים היוצרים צורך בדירות (הצטרפות צעירים לאוכלוסייה הבוגרת ועלייה לארץ) לבין תהליכים המביאים לפינוי דירות (תמותה וירידה מהארץ). הפער בין השניים הוא הצורך השנתי הנקי בתוספת דירות.
בנק ישראל מסביר עוד כי "ההחלטה אם לגור לבד בדירה או עם אנשים נוספים תלויה גם בגורמים כלכליים, בפרט מחיר הדירה ושכר הדירה. כך, למשל, עלייה באלה עשויה לדחות יציאת צעירים מבית ההורים, להניעם לשכור דירה עם שותף או שותפים (במקום לבדם) או לעודד מגורי הורים מבוגרים עם ילדיהם". כמו כן, ישנה כמובן השפעה על הגידול בגודל האוכלוסיה על הצורך בדירות.
נציין כי המספר ה"רצוי" של דירות מצוי במחלוקת בין הגורמים הנוספים בשוק כגון משרד השיכון ומשרד האוצר. על פי בדיקת "גלובס" ממארס האחרון, בשנת 2011 שיווק מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון 37,210 יחידות דירות (כלל האוכלוסיה).
עוד נזכיר כי התחלות הבנייה ברבעון הראשון הסתכמו ב-38.9 אלף דירות, ירידה של 7.8% לעומת הרבעון הרביעי של 2011 וירידה של 11.6% לעומת הרבעון הראשון של 2011.
בנק ישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
