איך שגלגל מסתובב, ואיך שהוא מסתובב במקרה של איש העסקים, ואחד מעשירי ישראל, בני שטיינמץ. שטיינמץ, נזכיר, מנהל את עסקיו דרך קבוצת בני שטיינמץ (Group Benny Steinmetz) ותחתה הוא מאגד את כל החברות שלו, ציבוריות ופרטיות. אחת מאותן חברות היא בייטמן הנדסה (Bateman Engineering), שהונפקה בעבר בשוק ההון האנגלי, ולפני כשלוש שנים נמחקה ממנו על ידי שטיינמץ לפי שווי כמעט אפסי.
שלוש שנים עברו, ושטיינמץ מוכיח שוב שלעשות עסקאות שמיטיבות עמו הוא יודע לעשות ממש טוב. ל"גלובס" נודע כי באפריל האחרון נמכרה בייטמן הנדסה לחברת Tenova האיטלקית תמורת 150 מיליון דולר (כחצי מיליארד שקל) - סכום בהחלט מכובד במיוחד כשלוקחים בחשבון שרק לפני כשלוש שנים אותה חברה כמעט לא הייתה שווה דבר (לפחות לפי שוק ההון).
Tenova היא חברה פרטית, והיא נחשבת למובילה עולמית בהספקת טכנולוגיות מתקדמות וציוד מגוון לתעשיית מכרות הברזל והפלדה. בייטמן הנדסה, לעומתה, מתמחה בניהול פרויקטים בתעשיית המשאבים המינרליים, ומכאן הסינרגיה הרבה בין הרוכשת לנרכשת. Tenova, שדרך הרכישה מנסה להעניק סל פתרונות כולל ללקוחותיה, מגלגלת מחזור שנתי של 1.5 מיליארד דולר, ומעסיקה 2,400 עובדים ברחבי 16 מדינות ו-5 יבשות. בייטמן הנדסה, כאמור, פסקה לפני 3 שנים להיות ציבורית, ולכן לא ניתן לגלות הרבה על תוצאותיה הכספיות. לפי Tenova, ההכנסות השנתיות של בייטמן הנדסה נעות סביב חצי מיליארד דולר, והיא מעסיקה 1,400 עובדים בחמש יבשות. לצורך ההשוואה, את השנה הפיסקלית 2008 (זו שהסתיימה ביוני 2008) סיימה החברה עם הכנסות של 675.4 מיליון דולר, ועם רווח תפעולי של 9 מיליון דולר.
כך, לאחר המיזוג הופכת Tenova לחברה שמחזור הכנסותיה נע סביב 2 מיליארד דולר, והיא מעסיקה בערך 4,000 עובדים. בין השאר, Tenova מתכננת, דרך בייטמן הנדסה, להעמיק את פעילותה בצפון צ'ילה (העשירה במכרות), ובשלב יותר מאוחר ביתר מדינות דרום אמריקה, אוסטרליה ואפריקה.
ובחזרה לבייטמן הנדסה עצמה. ההיסטוריה של החברה די ארוכה, והיא החלה לפני 120 שנה, בשנת 1892 אז הוקמה במתכונתה הראשונית. שנים מאוחר יותר הונפקה החברה בבורסת יוהנסבורג, עד שבמהלך 2002 נרכשה השליטה בה על ידי שטיינמץ, והחברה חדלה להיות ציבורית. שלוש שנים מאוחר יותר, במהלך 2005, החזיר שטיינמץ את בייטמן הנדסה לבורסה, והנפיק אותה בבורסת המשנה האנגלית (AIM) לפי שווי של 125 מיליון דולר. בהנפקה זו גייסה החברה 25.3 מיליון דולר, ושנתיים מאוחר יותר ביצעה הנפקה משנית במסגרתה גייסה 39.5 מיליון דולר לפי שווי כמעט גבוה פי שלושה מהשווי לפיו הונפקה בראשונה.
לא עבר הרבה מאוד זמן, והודות למשבר האשראי, תוצאות החברה החלו להתדרדר וכפועל יוצא, המניה התרסקה לשווי של מיליוני דולרים בודדים. שטיינמץ, ששלט בה דרך חברה בת של קבוצתו - Global Minerals - עשה מעשה ומחק אותה מהמסחר כששוויה כמעט אפסי.
לציבור המשקיעים, שנהנה מעליית המניה בימיה הטובים, אך הפסיד לא מעט מקריסתה, מכירתה הנוכחית לא ממש מסייעת. הכיס היחיד אותו היא מרפדת הוא זה של שטיינמץ.
בייטמן הנדסה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
