מנכ"ל פארדיים: רצינו ליצור את המיקרוסופט של חיפושי הנפט

הסיפור של פארדיים (Paradigm) גיאופיזיקל, שנמכרה השבוע לקרנות הפרייבט אקוויטי אייפקס ו-JMI תמורת מיליארד דולר, נחשב ליוצא דופן בנוף ההיי-טק הישראלי. במשך שנים רבות שואלים כאן לאן נעלמו חברות הענק. לא מעט אקזיטים נרשמו בישראל, אולם רובם היו בחברות תוכנה ורק מעטים מהם חצו את רף 200 מיליון הדולר. למעט מרקורי והמימד החדיש, קשה להצביע על חברות שהתקרבו לתג מחיר של 10 ספרות, בדולרים, כאשר נרכשו.

פארדיים, שמספקת תוכנה לתעשיית חיפושי והפקת נפט וגז, התפתחה עמוק מתחת לרדאר. האירוניה היא, כפי שמספר אלדד וייס, המנכ"ל והמייסד, בראיון מיוחד ל"גלובס", היא שהחברה הייתה צריכה להיבלע במרחב הקוסמופוליטי כדי להגיע לאקזיט המרשים. "אם פארדיים הייתה נשארת חברה ישראלית היא לא הייתה מצליחה לפרוץ".

וייס, שמחזיק אחוזים בודדים בחברה, שוהה בימים האחרונים בתל-אביב, עם המשפחה. מטה החברה עבר לפני מספר שנים ליוסטון, ארה"ב, שם הוא מבלה חלק ניכר מזמנו. השארית הישראלית של החברה, מרכז הפיתוח בהרצליה פיתוח, מונה 100 עובדים, כ-15% מאנשי החברה. כדי לקבל מושג על הריחוק של וייס מהפעילות המקומית, אפשר לציין שאין לו אפילו משרד מקומי. "הפריצה של החברה נבעה בין השאר מכך שהפכנו לחברה בינלאומית. היינו צריכים את משאבי הניהול והיכולות הבינלאומיות", הוא מוסיף.

פארדיים עברה דרך ארוכה ומפותלת למדי - מסטארט-אפ ישראלי, שניסה לחדור לאחת התעשיות השמרניות ביותר בעולם, ועד הצמרת. זה לקח כמעט 25 שנה מאז שוייס הקים את החברה בישראל. הדרך הייתה רצופה בעליות ומורדות. ב-1998 הנפיקה החברה בנאסד"ק לפי שווי של כ-70 מיליון דולר, וב-2002 נמכרה לקרן פוקס-פיין האמריקנית תמורת כ-91 מיליון דולר, במה שנחשב אז לעסקת הפרייבט אקוויטי המשמעותית שנעשתה בישראל.

כחלק מהמסלול רכשה פארדיים עשר חברות, המשמעותית ביניהן - רכישת Earth Decision, שפיתחה תוכנת תלת ממד, ב-2006 - הייתה לדברי וייס רכישה שממש "שינתה את החברה". לדבריו, לא רק הבינלאומיות סיפקה את התשתית להצלחה אלא גם המעבר לידיים פרטיות. "לא היינו מצליחים לעשות את הקפיצה קדימה בלי להיות חברה פרטית", הוא מציין, "החיים בחברה ציבורית, במיוחד עבור חברות קטנות, הם קשים. אתה לא שולט בעליות ובירידות של המניה וזה מצב מאוד מתסכל לניהול חברה".

החיים תחת קרן פרייבט אקוויטי, לדבריו, אינם אידיליה, אך הם מסייעים לקידום החברה. "הקרן נתנה תחושה, שהוכיחה את עצמה, שיש אבא. אם אתה נתקע, כמו שקרה לנו במשבר של 2009, יש מי שיעזור, וישים צ'ק בכדי לקדם את החברה. בתור חברה ציבורית אתה לבד. תחת קרן יש מישהו שיש לו אינטרס ברור שתצליח. גם כחברה ציבורית וגם כחברה פרטית לפני זה, כל משקיע עשה את שלו, אבל לכל אחד גם היה אינטרס אחר והוא דחף לכיוון שלו".

"לא מיצינו את הצמיחה"

פארדיים היא חלק מהתעשייה שהתפתחה סביב עולם חיפוש והפקת הנפט והגז (Exploration and Production או E&P). מדובר בתעשיית ענק שמוערכת בהוצאות בסדרי גודל של 500-600 מיליארד דולר השנה. התוכנה המסייעת מהווה שבריר זעום אך קריטי ומגלגלת כ-1-2 מיליארד דולר בשנה. מצבור הנפט המוצלח ביותר בעולם לא יוכל להיות מופק באופן יעיל, או אפילו להתגלות, בלי היכולת של החברה המבצעת את הקידוח לנתח נכון את הנתונים הסיסמיים שמתקבלים מהבדיקות.

חברות בתעשייה הזו אוספות נתונים בהיקף אדיר של כמה פטה-בייט (כלומר, אלף טרה-בייט, או מיליון ג'יגה-בייט). פארדיים פיתחה תוכנה לניהול בסיס הנתונים העצום הזה תוך הסתמכות על עיבוד מקבילי וניצול משאבי מחשוב באופן מתוחכם. על גבי היכולות האלו, מספקת החברה יישומים שונים שמיועדים לסיוע בתהליך החיפוש והפקת הנפט. הידע הבסיסי בתחום ארכיטקטורת המחשוב אומנם נשאר במרכז הפיתוח בישראל, אך בחברה יש חמישה מרכזי פיתוח סביב כל העולם כאשר כל אחד מהם הוא מרכז ידע בנושא אחר שקשור לתחום.

* איך אתה רואה את המשך הדרך?

"ברור שלא מיצינו את הצמיחה של החברה. אנחנו אפילו בתחילת הדרך, ואני לפעמים מרגיש שאנחנו עדיין כמו סטארט-אפ מבחינת היכולות". הסיבה, אומר וייס, היא שרק כעת יש לחברה פתרון כולל למי שעוסק בחיפושי נפט. וייס משווה את חבילת התוכנה שלהם לאופיס של מיקרוסופט, "המטרה הייתה ליצור את המיקרוסופט של תחום חיפושי הנפט", הוא אומר.

* אז למה למכור עכשיו?

"הגענו למצב שצריך כבר מישהו גדול יותר ועם יכולות יותר גדולות, וזה לא בהכרח כסף גדול לרכישות נוספות. גם ללקוחות שלנו חשוב לדעת שיש גוף מאוד חזק מאחורינו, זה משפר את המעמד של החברה. היפותטית, יכול להיות שתהיה הזדמנות לבצע רכישות גדולות".

במשך העשור האחרון ניסו בפוקס-פיין להנפיק את החברה פעמיים, לאחר שהחברה הגישה תשקיף ב-2006. וייס מסביר כי ההנפקה לא יצאה לפועל מכיוון ש"בעלי המניות החליטו שזה מוקדם מדי. הייתה תחושה שזה לא הזמן המתאים בגלל שהשוק אינו יציב מספיק". ההחלטה השתלמה. עבור קרן שמנהלת נכסים בכ-2.5 מיליארד דולר, החזר של קרוב למיליארד דולר על עסקה בודדת, נחשב לבוננזה יוצאת דופן. שווי העסקה, טוען וייס, משקף מכפילים נורמליים, "מדובר במשקיעים מקצוענים ולא סביר שישלמו מחיר אחר".

* האמנת שתגיעו לשווי של מיליארד דולר בתוך עשור?

"מבחינת היקף פעילות, התוכנית העסקית שלנו לחמש שנים קדימה, הייתה פחות או יותר מדויקת. לא זזנו ממנה כבר הרבה שנים. אם אני משווה את התוכנית העסקית למציאות, הייתי אולי אופטימי בכמה שנים אבל בסוף הגענו לזה".

"להבטיח את ההצלחה"

תעשיית חיפושי הנפט והגז היא מאוד שמרנית, עם מספר גדול של חברות ותיקות, שכמעט ולא משתנה. כך שהצמיחה לא בהכרח תהיה בכיוון הזה. "אנחנו חושבים גם על ורטיקלים אחרים. כגון בתחום הכרייה, וכל מה שקשור לתחום הקרקע כגון מים או סביבה".

* יש סיכוי שנראה אתכם רוכשים סטארט-אפים כחלק מהגידול הזה?

"אני מתקשה לרכוש סטארט-אפים כי בלי פעילות ברורה שאפשר לנתח לפי ביצועים פיננסיים. אנחנו לא היינו מפונקים. בהיסטוריה שלנו תמיד קנו אותנו לפי מכפילים של רווח. גם לא השקיעו בנו - מלבד אולי ממש בהתחלה - בלי בסיס פיננסי ברור. גם בהתחלה, התחזיות שסיפקנו התגשמו בדיוק, למרות שאולי זה היה נראה כמו חלום".

וייס עצמו לא היה כל התקופה בפארדיים. ב-2009 הוא חזר לניהול החברה, שצברה הפסדים ניכרים בעקבות המשבר הפיננסי שהכביד על הביקושים שהגיעו מתעשיית חיפושי הנפט. המשך הדרך, לפחות בתקופה הקרובה, הוא בניהול החברה, "אחר כך נראה מה יהיה, חשוב לי מאוד להבטיח את ההצלחה של התהליך", הוא אומר. לא מן הנמנע שבעוד שנה-שנתיים ימשיך הלאה.

* יש לך המלצה לחברות ישראליות שרוצות להיות חברות של מיליארד דולר?

"אני כמעט מתפתה להגיד 'אל תעשו את זה'. זו באמת שאלה קשה כי קשה להבין באיזו תעשיה אתה נמצא ובאיזה אופק. השאלה היא מה אתה רוצה? בכל שלב שהגעתי אליו חשבתי איך נגיע לשלב הבא. אם יש לחברה את היכולת להגיע הלאה, אז צריך למקסם את זה, מצד שני חשוב גם להישאר מפוכח ולדעת אם אפשר להמשיך הלאה, או למכור, כי אין אפשרות מעשית להמשיך הלאה ולייצר לבד את מערכי השיווק והתפעול שנדרשים".