"החיבור בין הרשתות החברתיות לטלוויזיה הוא בלתי נמנע"

יורו 2012 יצא לדרך (אליפות אירופה בכדורגל, למי שלא מחובר לספורט), וחלק ניכר מקוראינו יהיה צמוד בחודש הקרוב למסכי הטלוויזיה. כל גול וכל פנדל יקפיצו אותו מהספה, וערוצי הטלוויזיה שישדרו את המשחקים השונים ישתדלו לספק לצופה המכור כמה שיותר מידע סטטיסטי (על המשחק, השחקנים ועוד) בזמן אמת, ואפילו ייאלצו אותו לצפות בפרסומת וירטואלית (כמו התינוק של "במבה", שפוסע לו על המגרש בניסיון לא מוצלח להבקיע).

מאחורי פתרונות אלה, לפחות בחלקם, עומדת חברה ישראלית ותיקה, אורעד (Orad), שכבר חיה ובועטת כמעט 20 שנה, ועיקר פעילותה חולקה עד כה ל-4 סגמנטים: הראשון - פיתוח אולפנים וירטואליים (אולפן שבו לא קיים דבר מלבד המגיש והשולחן); השני - גרפיקה מבוססת מסך לשידורי חדשות; השלישי - פרסום וירטואלי; והרביעי והאחרון - פתרונות גרפיים עבור הפקות ספורט (למשל, הצגת זמני ריצה על המסך בתחרויות אתלטיקה).

4 תחומי פעילויות אלה הפכו את 2011 לאחת השנים הטובות במחזור חייה של אורעד, הנסחרת בשוק ההון הגרמני. הכנסות החברה עמדו בשנה זו על 35.3 מיליון דולר - גידול שנתי של 21% - ואילו הרווח הנקי עמד על 3.4 מיליון דולר.

"קצב הגידול השנתי הממוצע שלנו הוא 20%, וכולו אורגני", מבהיר אבי שריר, מייסד ומנכ"ל אורעד, בראיון מיוחד ל"גלובס". "אך זה לא מספק אותנו", הוא מבהיר. "פעילות הגרפיקה שלנו לא תוכל להמשיך לצמוח לנצח, ולא נוכל לנגוס ביותר נתחי שוק ממה שיש לנו כעת (15%). לכן בחרנו להיכנס לשוק שהוא גדול לפחות פי חמישה משוק הגרפיקה - שוק שרתי הווידיאו, Video Server".

לפני שנסביר מהו שרת וידיאו, החלטה זו של אורעד, בדומה להחלטות אסטרטגיות אחרות שקיבלה ואותן נפרט בהמשך, התקבלו בחברה לאחר שזו הבינה כי אל לה להסתפק במה שעשתה עד כה. "זה נכון", מעיד שריר, "לא רצינו להיות רק חברת גרפיקה".

שרת וידיאו, כפי שמתאר אותו שריר, הוא למעשה תחליף פשוט, יעיל וזול יותר לכל אותן קלטות שנשמרות במחסני תחנות הטלוויזיה, ונשלפות מהם כאשר יש צורך בשידור איזשהו קטע ארכיון. "עבר זמנן של הקלטות, שמתכלות לאחר תקופה מסוימת, ועכשיו כל התוכן נשמר על שרתי וידיאו ולאורך זמן", הוא אומר.

הסקטור הענק הזה מגלגל מחזור שנתי של כמעט 2 מיליארד דולר, ואליו החלה אורעד לחדור, בעיקר בשנה האחרונה, ובעיקר בכל מה שקשור לתכני ספורט - סקטור שבו היא מתמחה. "המוצר שלנו נמצא בשוק כבר בערך שנתיים, ועל לקוחותיו נמנות ענקיות דוגמת ESPN, רשת שידורי הספורט האמריקנית, ו-TRT הטורקית".

לדברי שריר, פתרון שרת הווידיאו של החברה כבר היה אחראי אשתקד לכעשירית מסך הכנסות החברה. "הייתי רוצה שהפתרון הזה יהיה גדול בתרומתו להכנסות, כמעט כמו הפתרונות שלנו לשוק הגרפי. זה מנוע הצמיחה העיקרי שלנו".

שריר לא מסתפק בפתרון שרת הווידיאו, ומודה כי הרכישה האחרונה שביצעה אורעד נועדה להגדיל את סל הפתרונות של החברה ולהכניס אותה לתוך עולם התוכן. אורעד רכשה 63.4% מהון המניות של IBIS האנגלית תמורת 2.1 מיליון דולר, כולל אופציה לרכוש את יתר המניות בחברה במשך 54 חודשים החל מאפריל אשתקד.

IBIS מתמחה במה שנקרא "MAM" (Media Asset Management) - קרי ניהול של תכני מדיה, בעיקר עבור שידורי ספורט וחדשות. IBIS פעילה בצפון אמריקה ואסיה, ועם לקוחותיה נמנות תחנות כמו ESPN ,BBC ואחרות.

"IBIS מאוד התאימה לנו, כי אנחנו חזקים בשידורי ספורט, ו-MAM זה משהו שהיה חסר לנו". דוגמה ל-MAM היא הצגה גרפית מיידית של גולים היסטוריים של שחקן שזה עתה הבקיע.

החדירה לשוק שרתי הווידיאו ושוק ה-MAM אינה המהפך היחיד שביצעה החברה. "עד עכשיו מכרנו רק טכנולוגיה, ואילו באחרונה התחלנו לתת שירות, במקביל למכירת הטכנולוגיה עצמה", מסביר שריר.

"כשחיפשנו חברות לרכוש, גילינו שחלק מהן עושות דולר אחד על מתן שירות על כל דולר של מכירת תוכנה. הבנו שגם אנחנו יכולים לעשות את זה, וכך ליצור לעצמנו מקור הכנסות נוסף".

שירות, במקרה של אורעד, הוא למשל לעצב את האולפן הווירטואלי לאחר שנבנה אצל הלקוח, לפי השינויים שהוא דורש.

"תלת ממד בבית - לא תופס"

קשה לדבר עם שריר מבלי לנסות להבין ממנו מה לדעתו יהיה "הדבר הגדול הבא" בעולם הטלוויזיה. "פעם חשבו ששידור טלוויזיוני בתלת-ממד (D3) זה 'הדבר הגדול הבא', אך זה כבר לא כך. ראשית, רוב האנשים לא אוהבים לשבת הרבה שעות מול מסך D3. שנית, אין סטנדרטיזציה של משקפי התלת-ממד. לכל טלוויזיה יש סוג אחר של משקפיים, ולכן, כמוצר ביתי זה לא תופס. זה אולי מתאים לבתי קולנוע, אך לצפייה ביתית זה לא ממש מתאים".

שריר אפילו אינו רואה בשידורי HD (רזולוציה גבוהה) משהו שיעשה מהפכה בעולם הטלוויזיה, בעיקר על רקע חדירתו האיטית בכל רחבי העולם. דווקא את החיבור בין הרשתות החברתיות למיניהן - דוגמת פייסבוק וטוויטר - לטלוויזיה, הוא רואה כדי טבעי, שילך ויתפוס תאוצה בעתיד הקרוב.

"נניח שאת יושבת בבית וצופה באיזשהו אירוע ספורט בשידור חי, מישהו שקופץ במוט, והיית רוצה להגיב על זה דרך העמוד שלו בפייסבוק או לתקשר תוך כדי השידור עם מעריצים נוספים שלו. דרך הטאבלט תוכלי לעשות את זה, ואפילו להקרין לעצמך בטאבלט את הקפיצה בשידור חוזר במקרה שפספסת חלק ממנה".

לטענתו, לא מדובר על טלוויזיה אינטראקטיבית - ניסיון שכשל - אלא במשהו אחר. לדבריו, "החיבור בין הרשתות החברתיות לטלוויזיה הוא בלתי נמנע".

לבסוף, כדי לסגור מעגל עם תחילת דברינו, נספר כי אורעד תרוויח בשנים הקרובות מחדירתה לשווקים מתעוררים, בעיקר ברזיל, שתארח את אליפות העולם בכדורגל בשנת 2014, ואת אולימפיאדת 2016. שני אירועים אלה יסייעו לחברה למנף את הכנסותיה, במקביל לחדירתה לשווקים מתעוררים אחרים דוגמת דרום אפריקה.

הווידיאו לא הרג את הרדיו

"Video Killed The Radio Star", שרה להקת הבאנגלס האנגלית לפני 33 שנה, ככל הנראה מתוך חשש כי המדיום הטלוויזיוני חיסל את המדיום הרדיופוני. ובכן, הרדיו עדיין כאן, ובמקום להתחרות מול הטלוויזיה, בסיוע רשת האינטרנט הוא דווקא משתף עמה פעולה במה שנקרא "Radio TV".

יותר ויותר תחנות רדיו ברחבי העולם מעבירות את שידוריהן על גבי רשת האינטרנט, ומכיוון שהן צמאות להכנסות מפרסום, הפלטפורמה האינטרנטית מסייעת להן להפוך את שידור הרדיו לחזותי ולא רק לקולי. כך גדלה האטרקטיביות של השידור הרדיופוני עבור המאזין, ולא פחות חשוב מכך - עבור המפרסם.

לדוגמה, תחנת רדיו שמשדרת את תוכניותיה תחת נותן חסות מסוים, יכולה להציג את הלוגו והמוצר של נותן החסות לכל אורך התוכנית על המסך בשידור האינטרנטי.

לכאן נכנסת אורעד, שפיתחה סל של פתרונות שמיועד לאותן תחנות רדיו, ובשנה האחרונה הוא החל לתפוס תאוצה ולהפוך למנוע צמיחה. אורעד מאפשרת לאותן תחנות למקם מצלמת טלוויזיה בתוך אולפן הרדיו, ולהפוך את השידור הרדיופוני לחזותי. השירות כולל הצגת מידע גרפי על מסך המחשב (למשל, סטטיסטיקות ממשחקי ספורט) ופרסומות.

הפתרון של אורעד הוא אוטומטי לחלוטין, ומבוסס על תוכנת זיהוי קולי. כך, המצלמות שממוקמות בתוך אולפן הרדיו אינן זקוקות ליד אדם כדי לשנות זווית, והן כבות ונדלקות באופן אוטומטי.

"המגיש לא מרגיש משהו שונה, והנוכחות של המצלמה בדרך-כלל לא משנה את אופן ההגשה שלו", אומר שריר.

לדבריו, עלות מצלמה כזו נעה בין 1,000-2,000 דולר, וניתן כבר למצוא את הפתרון הזה בתחנת רדיו צרפתית מובילה - Radio France International - שהייתה בין הראשונות לרכוש אותו.

"צרפת היא מהמדינות היותר אינטליגנטיות בעולם. זה השוק הראשון שתמיד מחפש אחר חידושים, לפחות בעולם הטלוויזיה. כמעט כל מוצר חדש שאנו משיקים, ההתקנה הראשונה שלו היא בצרפת", מספר שריר, שאינו מסתפק בכך, ותעיד על כך התקנה דומה לפתרון שהוזכר, שנעשתה באחרונה בתחנת רדיו ברוסיה.

באותו הקשר, מודה שריר כי שוק הטלוויזיה הישראלי מפגר אחרי שאר העולם, למרות שאנו צורכים חדשות כמעט בכל רגע נתון. "ישראל רחוקה שנות אור ממה שקורה בשאר העולם".

לא מס שפתיים: שריר רכש מניות אורעד תמורת 1.8 מיליון דולר

הנהלת אורעד מתוסכלת, ולא בגלל איזשהו מנוע צמיחה שאיבד דלק. ההנהלה מתוסכלת בגלל המחיר שלפיו נסחרת כרגע מניית אורעד, ובגלל פלטפורמת המסחר שבה היא דרה כעת - בורסת פרנקפורט.

אורעד, נזכיר, הונפקה בראשונה בנובמבר 1999 במה שאז היה קרוי "נויר מרקט" - גירסה גרמנית לבורסת המשנה האנגלית, AIM, שהחלה אז לפרוח. את מה שקרה זמן קצר אחרי, כולנו זוכרים: הבועה (עוד אחת מני רבות) התפוצצה, ושוקי ההון ראו רק את הדרך מטה.

כפועל יוצא, בורסת "נויר מרקט" נסגרה, וכל המניות שנסחרו בה עברו לבורסה הראשית של פרנקפורט, ובגלל גודלן הקטן יחסית הן הלכו לאיבוד בתוך מניות של חברות שהיו שוות מאות מיליוני דולרים.

אורעד, שעדיין רחוקה מרחק שנות אור מרמות השיא, שאליהן נסקה רגע לאחר ההנפקה (57 אירו לעומת משהו כמו 3 אירו כרגע), הייתה אחת מהן, ואפשר להגיד שעד עכשיו המיצוב של המניה בשוק ההון הגרמני לא ממש השתנה. המניה מרכזת מחזורי מסחר של אלפי מניות (במקרה הטוב), ויש רק בית השקעות אחד שמכסה אותה.

הנהלת אורעד מנסה לשנות את המצב, ואחד הפתרונות שעלו בדעתה הוא לבצע רישום כפול בבורסה המקומית (למרות שזו מתירה רק לחברות שנסחרות בארה"ב ובאנגליה לעשות זאת).

"יש לנו שתי אפשרויות", מבהיר שריר, "להמשיך לדשדש בבורסה הגרמנית, וזו לא אופציה מבחינתנו. זה תוקע אותנו, ולא רק בגלל שקשה לנו להשתמש במניה כמטבע רכישה. המכפיל שלפיו החברה נסחרת, הופך אותה ללא אטרקטיבית אפילו בעיני חברות ששקלנו לרכוש בעבר", הוא מודה, "זה ממש הפך למכשול".

האפשרות השנייה מבחינתו, כאמור, היא "לצאת לבורסה אחרת. הדירקטוריון החליט לבחון את האופציה של הבורסה המקומית".

לדברי שריר, הנפקה בנאסד"ק - אפילו ברשימת המניות הקטנות (Small Cap) - אינה רלוונטית, כי הוא "לא רוצה להיבלע שוב בתוך בורסה של חברות ענק".

שריר מדבר בשבחה של החברה ועתידה הוורוד, אך לא מסתפק בכך. בשבוע שעבר הודיעה אורעד כי שריר רכש 545 אלף מניות של החברה (4.9%) לפי מחיר של 2.55 אירו למניה, ותמורת 1.4 מיליון אירו (1.8 מיליון דולר).

בעקבות רכישה זו הפך שריר לבעל המניות הגדול בחברה עם החזקה של 24.8% מההון. בעלת המניות השנייה בגודלה בחברה היא קרן ויולה (18.6%).

ויולה, לטענת שריר, אינה זו שדוחפת למעבר של המניה לבורסה אחרת, למרות שכקרן פרייבט אקוויטי מטרתה היא להנזיל את החזקותיה בשלב כזה או אחר. "כבעלת מניות, ברור שויולה אינה מרוצה ממחיר המניה", הוא מבהיר.

שריר רכש את המניות מקרן הפרייבט אקוויטי רוטשילד, אחד מבעלי המניות באורעד, שאחרי המכירה נותרה עם החזקה של 7.4%.