כולנו שבויים במוסכמות. כולנו לפותים בדעות קדומות, אמונות תפלות, הכללות חובקות עולם ותוויות דביקות. כולנו גם מבינים גדולים ברכב ("כולנו", לצורך העניין, כולל גם עיתונאי רכב, לבל איחשד בפרישה מן הציבור הבור). וכך, כולנו יודעים כי היפניות אמינות, הגרמניות משובחות, השוודיות בטוחות, האיטלקיות מחלידות גם במודעות הפרסום, האמריקניות ממותות מיושנות, והצרפתיות... הנימוס מחייב לא להמשיך את המשפט.
כולנו חוטאים בכך, אולי כדי להוכיח קבל עם ועולם שגם העולם המוטורי יודע לייצר סטריאוטיפים אתניים ולדבוק בהם.
ובמסגרת הדבקת התארים ההמונית הזאת, "כולנו" גם יודעים שהקוריאניות הן דווקא בסדר. דגש על "דווקא", דגש על "בסדר". אולי לא פחות, אבל גם לא יותר.
i30 היוצאת נולדה ב-2007 והייתה המכונית הראשונה של יונדאי שכוונה הישר אל הלקוח האירופי המפונק. היא הייתה אפרפרה אך יעילה, צנועה ואפילו קצת סתמית. היא הייתה זולה למדי, אמינה עד בלי די, והייתה לה הצלחה מסחרית אדירה. כלומר, היא בהחלט הייתה בסדר.
ה-i30 החדשה, כך החליטו מתכנניה ומהנדסיה, לא תסתפק ב"בסדר". היא תשאף להיות יותר. וכדי להשיג את היעד הזה, הופקדה מלאכת התכנון וההנדוס של ה-i30 החדשה בידיהם האמונות של אנשי מרכז התכנון והפיתוח של יונדאי ברוסלסהיים אשר בגרמניה, שעשו מלאכה ראויה ביותר.
נתחיל מן העיצוב. הקודמת הייתה "תואמת גולף" צפויה, מתבקשת, לא מזיקה ולא מסעירה. החדשה - מוחצנת, בולטת, נוכחת, כמעט חצופה. חמוקיים מעוגלים וזורמים. בתי גלגלים תפוחים. שמשה קדמית נטויה בזווית נועזת. עיניים מלוכסנות עם ריסי LED בוהקים, כמיטב צו האופנה.
בעולם הניו-אייג' הכול הולך
יפה? בוודאי יפה מן האמא שלה. צנועה? אפילו לא בשמץ. מוצלחת? קשישים כמוני יטענו כי דבק בה קמצוץ מיותר של מצועצעות. אך רק קמצוץ. ואפילו כך אין מנוס מלומר - כן, היא מוצלחת. היא ייחודית ומעניינת. לשפת העיצוב העגלגלית הזאת, בחרו ביונדאי את השם: "פיסול נוזלי". למה? ככה. באותה מידה של דייקנות פיוטית אפשר היה לומר "זימרה קפואה", "ציור צמיגי", "ריקוד מוצק" או "חנטרוש מעופף". בעולם הניו-אייג'י הרי הכול הולך.
תא הנוסעים מרשים. הוא בנוי לתלפיות, מקרין איתנות ובריאות, וגם מוצק ונעים למגע באורח שאפיין עד כה כמעט רק מכוניות גרמניות. לוח מחוונים ברור ושימושי, במרכזו מסכצ'יק TFT נאה המספק מגוון גדול ונוח של מידע, ולצדו מסך-מגע בן 7 אינץ', המשמש בעיקר את מערכת הניווט המשובחת (הלוואי עלינו בישראל מערכת שכזאת).
המושבים נוחים, עם מקום לשיפור קל בתחום התמיכה לירכיים ולשוקיים. מרחב המחייה נדיב למדי ולמרות תצורת ההאצ'בק, תא המטען שימושי פלוס.
הבשורה העיקרית בתחום המנועים טמונה דווקא במנוע עליו הוציאה מדינת ישראל חוזה: מנוע הדיזל. הוא מתוחכם, עתיר מומנט, נעים ושרירי, חסכוני ונקי. 1,400 קילומטר על מיכל אחד הוא מסוגל לנסוע (מעל 25 ק"מ לליטר), ופליטת ה-2CO שלו לא תחצה את קו ה-100 גרם לקילומטר. נתונים מרהיבים ממש.
אבל מדינת ישראל נלחמת בו מלחמת חורמה. וכי מה לה ולתבונה מוטורית? עולם ומלואו מקדמים את מנועי הדיזל החכמים כדי לחסוך בדלק ולצמצם את פליטת גזי החממה. ישראל, כדרכה, יודעת יותר טוב. היא הופכת את הדיזלים ליקרים, נרדפים ולא כדאיים.
במנועי הבנזין אין בשורה דרמטית. החידוש העיקרי - מנוע 1.6 ליטרים המייצר 135 כוחות סוס, ומומנט סביר של כ-16 קג"מ. דא עקא, זה מושג רק בסל"ד גבוה להטריד (מעל 4,000 סל"ד).
המנוע חש על כן די נירפה בסל"ד נמוך, ודורש בעיטות נמרצות במצערתו כדי לשרג את שריריו. תיבת ההילוכים הידנית (6 הילוכים), שהילוכיה הגבוהים ארוכים עד כדי פלגמטיות ממש, מבליטים עוד יותר את נקודת החולשה הזאת. למרבה המזל הישראלי, תיבת ההילוכים האוטומטית (גם היא בת 6 הילוכים) מסתדרת הרבה יותר טוב עם המנוע הזה. ולא אתעייף מלומר כי מנוע הדיזל הוא במפורש הטוב, היעיל, החסכוני, הנקי והנעים שבחבורה.
געגועיי להגה הידראולי
ההגה הוא סיפור מוזר. הותקן בו כפתור פלא המאפשר לנהג לבחור בין שלושה מצבי תגבור הגה: קומפורט, נורמל וספורט. שלושתם לא משהו. הנינוח - נינוח עד כדי דייסה; הנורמלי - הכי נורמלי. אמנם דל בתחושה, אך לפחות לא מעצבן; הספורטיבי - סתם עקשן. בסופן של כמה שעות מתרגלים לעניין, אך שבים ונזכרים בגעגועים עזים בהגאים הידראוליים מן העבר הפרהיסטורי.
התנהגות הכביש של ה-i30 נעימה, נינוחה, ואני חושד בה שעם מנוע עז יותר היא אף הייתה חושפת כישורי כביש מענגים. במינוע שבו נהגתי, היא מרשימה במיוחד בשקט השורר בה וביכולתה המוצלחת לשכך מהמורות מבלי להרטיט יותר מדי את כליותיהם של נוסעיה.
אך כל זה אינו העיקר: ביהירות מה טענתי שנים רבות, כי אם יעטו על פרצופי ברדס אטום, יושיבוני במכונית ויסיעו אותי לסיבוב קצר, אוכל לומר די בבטחה מהי מולדתה של המכונית הזאת. עניינים קטנים כמו רעש המנוע, קשיות המתלים, איכות חומרי תא הנוסעים ואיתנות הרכבתם, קול טריקת הדלת ומשקלה - כל אלה יסגירו חיש קל את כור מחצבתה.
ובכן, לו היו עוטפים את ראשי בשק ולוקחים אותי לסיבוב ביונדאי i30 החדשה, לא הייתי מהסס לשנייה. "זו מכונית גרמנית", הייתי מכריז בביטחון וממתין לתשואות. אך אוי לכלימה, לא הייתי זוכה אפילו במחיאת-כף בודדת אחת.
וזהו, לדעתי, העיקר. זהו הישגה הגדול של ה-i30 החדשה: היא שברה את המוסכמות. היא חרגה מן הדעה הקדומה וניפצה את ההכללה. היא קוריאנית, והיא הרבה יותר יקית מכמה וכמה מכוניות גרמניות ויפניות שאני מכיר.
יונדאי i 30
הכותב היה אורח בהשקה הבינלאומית של יונדאי בחו"ל
חלק מהמתחרות
טויוטה אוריס 2013
מודל 2013 המחודש של האוריס אמור להיחשף בתערוכת פריז ולהיות מושק בשנה הבאה. תמונות ריגול מעידות על מראה יותר דרמטי, בעיקר בחרטום. אפשר לצפות, כנראה, גם לתיבה רציפה חדשה (CVT). בינתיים, שודרג משמעותית אבזור האוריס בישראל.
סיאט ליאון 2013
בתחילת 2013 צפויה סיאט להשיק את הדור החדש של מכונית ההאצ'בק ליאון. המראה אמור לשמור על האופי הלטיני ומתחתיו מסתתרת שלדת האאודי A3 החדשה, ומשפחה עדכנית של מנועים מבית פולקסווגן. דגם בסיס אוטומטי יעלה פחות מ-130 אלף שקל.
סובארו אימפרזה
לקראת הרבעון האחרון תנחת כאן האימפרזה החדשה שכבר נמכרת בהצלחה בארה"ב. גרסת ההאצ'בק נראית ספורטיבית וגדולה יותר מזו של ה-B3 היוצאת, והיא מרווחת יותר בזכות בסיס גלגלים מוארך. המנוע יהיה 1.6 ליטר חדש עם תיבת CVT, והאבזור התקני יהיה נדיב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
