לא לשכוח את הבעלויות בתקשורת

1. לרפורמות המתוכננות בשוק המדיה המקומי על-ידי שר התקשורת משה כחלון אסור לפסוח על נושא משמעותי ביותר - הבעלויות בשוק התקשורת. שוב ושוב עולות דרישות בכנסת שמבקשות לבדוק את האחזקות על כלי התקשורת. בדרך-כלל הקריאות הללו מבקשות להגביל אילי הון, שמחזיקים בשורה אחרת של נכסים במשק הישראלי, ועל כן עולה החשש למעורבותם גם בתקשורת.

אלא שהמציאות הישראלית לא מאפשרת למי שאינו בעל הון בקנה-מידה שכזה להחזיק בכלי תקשורת. שורה של תקנות העוסקות בבעלויות צולבות מטרפדות את היכולות של מי שעניינו הוא תקשורת להחזיק בגופים אחרים. מי שעוסק בעיתונות יתקשה להתפתח בטלוויזיה, וההיפך, ומי שמחזיק בטלוויזיה המסחרית מוגבל בערוצי הכבלים והלוויין.

לכן, מי שמתמחים בתקשורת לעולם לא יגשימו את מלוא הפוטנציאל שלהם בתחום, והשטח נותר פתוח רק למי שמטעמים ציוניים/פטריוטיים/אישיים רוצה להחזיק בכלי תקשורת מדמם.

יש כאן הזדמנות פז לשנות את הכול. שוק התקשורת הולך ונפתח, והתוכן - אותו משאב שכולם כל-כך רוצים לשמור עליו - נמצא בכל מקום: מהסלולר, דרך האינטרנט ועד האפליקציות בטאבלטים.

על מנת באמת לפתוח את השוק, במיוחד עם הכוונה להפריט את מערך עידן+, הגיע הזמן לטפל אחת ולתמיד בנושא הבעלויות בשוק התקשורת. להסיר את המגבלות על אנשי עסקים שהתוכן שלהם הוא עיקר פרנסתם. לאפשר יצירה תרבותית או עיתונאית שתוכל לחצות פלטפורמות באופן חופשי, נבון ועסקי, ללא בלמים ארכאיים שהופכים את האחזקות בתקשורת לסרח עודף בפורטפוליו העצום שלהם.

הרי החולי העיקרי של הרבה כלי תקשורת, מקורו בהבנה שכסף גדול לא יצא משם, ולכן ההפסד שם הוא מצב קיומי טבעי. לכן שום רפורמה אינה מלאה ללא טיפול בנושא זה.

2. אם כבר מדברים על הפרטת עידן+, רק תזכורת: מי שמימן את הקמת המערך הוא הגופים המשודרים בו בעצמם, שניים מהם גם מימנו את הפיקוח עליהם - ערוץ 2 וערוץ 10. לפני שמחליטים להעביר את הסמכויות לגוף חיצוני, מישהו צריך גם לזכות את הגופים על הכספים שהשקיעו.

3. ומילה בעניין רשות השידור. אחד הנזקים המשמעותיים ביותר בחדלונה של רשות השידור נגרם לעיר ירושלים. כשקמה בשלהי שנות ה-60', הייתה הרשות חלק מפריחה תרבותית חילונית בעיר.

העובדה שהשידור הציבורי חדל להיות מרכז תרבותי משמעותי, פוגעת לא רק במסך שלנו ובכספי האגרה שלנו, אלא משתלבת כהלכה עם פניה המתהווים של ירושלים היום.

לא בכדי רוממה, מעוז השידור הישראלי, היא היום שכונה חרדית, ובקרוב יפונה הבניין המיתולוגי מיושביו.