ישראל מקוב פוטר מטבע לאחר ניסיון פוטש להדחת הורביץ

ישראל מקוב, לשעבר מנכ"ל טבע, ניסה להדיח בתקופת כהונתו את יו"ר החברה דאז, אלי הורביץ ז"ל, כך עולה מהביוגרפיה של הורביץ שיצאה לאחרונה לאור בהוצאת שוקן.

הביוגרפיה חושפת את הדרמה שמאחורי הקלעים שהובילה למעשה לפיטוריו של מקוב ולמתיחות הגדולה בין השניים. מקוב מונה לתפקיד מנכ"ל ענקית הגנריקה ב-2002 ע"י הורביץ אך עד מהרה המחלוקות ביניהם צפו מעל פני השטח.

"מקוב כנראה התקשה להכיל שאלי הורביץ הוא 'מר טבע', האדם המרכזי בחברה", נכתב בביוגרפיה, "הוא אמנם המשיך לומר שהורביץ הוא 'מנהלו הנערץ' אך במקביל ניסה להעצים את תפקידו שלו ואת זכויותיו ההיסטוריות".

בביוגרפיה נטען כי תחושת אי-הנוחות של הורביץ כלפי מקוב גברה במהלך 2004, אך הוא עבר עליה לסדר היום. "בוטות התבטאויותיו של מקוב בפרהסיה, כאילו התפתחותה של טבע הייתה מעשה ידיו, הפריעה לו, אך גם על כך ידע להבליג", נכתב.

"הורביץ נפגע מאוד מהפרשה"

אך השיא הגיע שהורביץ גילה שמקוב מנהל מו"מ עם אנשי עסקים שביקשו להשתלט על טבע ולהדיח אותו מכהונתו כיו"ר, תוך השארת מקוב בתפקיד המנכ"ל. בביוגרפיה נכתב כי הורביץ גילה זאת בדרך המקרה, בעקיפין, ע"י המתעניינים בהשתלטות על החברה.

"הורביץ נפגע מאוד מהפרשה", נכתב. "הוא כינה את המעשה פוטש, וחש כמי שתקעו לו סכין בגב. 'זו הייתה בגידה', אמר מפורשות". לדברי הורביץ הוא היה מוטרד מכך שטבע לא תשמור על צביונה הישראלי וביקש לשמור עליה בכל מחיר.

"חטפתי ממקוב הרבה מכות, אבל אף פעם לא הופתעתי", אמר. "ימקוב עשה דבר שלא ייעשה ולא הייתה לו רשות לעשות מה שהוא עשה".

בביוגרפיה עלו טענות נוספות כנגד מקוב: הוא ביקש לעשות סדרים חדשים, ניסה ליצור שכבת מנהלים חדשה ופגע בג'ורג' בארט, ידידו האישי של הורביץ שנחשב לאיש הבולט של טבע בארה"ב. כמו כן נטען שמקוב הוא מנהל מעולה בכל הקשור לתפעול השוטף של החברה, אבל אינו מסוגל להתוות אסטרטגיה ארוכת טווח ואינו משתף את חברי הדירקטוריון. "הדיווחים של מקוב כללו תמיד דברי שבח והלל עצמיים", נטען בביוגרפיה.

בעקבות ניסיון הפוטש החליט הורביץ לכנס את דירקטוריון טבע ולהדיח את מקוב בתפקידו בתחילת 2007. למקוב היה חוזה שחודש בדצמבר 2004 והיה תקף עד 2009, אך סעיף בתוכו קבע שבפברואר 2007 יחדל לכהן כמנכ"ל ויתחיל לשמש כ"יועץ בכיר למועצת המנהלים של החברה". מקוב ביקש להאריך את תקופת כהונתו כמנכ"ל, אך נענה בשלילה ובביוגרפיה נטען כי פירושה של הדחייה יכולה להשתמע כהדחתו. בביוגרפיה נכתב כי הורביץ "התאפק" שנה עד להדחה והחליט שלא לפטר את מקוב לאלתר. בזמן שנותר עד לפיטוריו, נטען בביוגרפיה, הורביץ החליט 'לעמוד על המשמר' וסיכל את העסקאות שמקוב רקם.

"אסון למקוב"

"אני יודע מי ניסה להשתלט על טבע, אבל לא יכול להגיד", אומר היום ל"גלובס" יוסי גולדשטיין, שכתב את הביוגרפיה. "הפרונט במו"מ היו אנשים ישראלים ומאחוריהם גורמים אמריקנים".

- האם פיליפ פרוסט, המכהן כיום כיו"ר טבע, נמנה בין אותם גורמים?

"אני לא יכול להגיד".

- עם כל הכבוד לפוטש של מקוב, נדמה שגם להורביץ היה חלק במתיחות.

"כן. גם הורביץ היה לא בסדר. הוא לא ניתק עצמו מתפקיד המנכ"ל, למרות שלאחר מינוי מקוב הוא נתן לו להבין שבכוונתו לעשות זאת. מקוב הוא אדם חזק, שהיה בטוח שהוא מגיע ומחליף את הורביץ ויעשה בדיוק מה שהוא רוצה. להילחם בהורביץ, וזה מה שהוא ניסה לעשות, יכול לעשות רק מי שהוא חזק כמו הורביץ, והוא לא כזה".

"זה היה אסון בשביל מקוב", מוסיף גולדשטיין, "הוא הפסיד. אבל מקוב דווקא מאוד מוכשר. הוא ניהל את החברה כמו שצריך. הוא רצה להישאר אחרי שהבין שהפסיד, וזה יכול להיות הדבר הכי משפיל שיכול להיות.

לדברי מקורב להורביץ, גם לאחר אירוע הפוטש המשיך הורביץ להעריך את מקוב, ואף קרא לו "הבנקאי הכי טוב שאני מכיר", בזכות הרכישות המוצלחות שעשה בטבע. "אלי היה כריש ומקוב הוא איש עסקים קר ומחושב", אומר אותו גורם ל"גלובס". "הוא ניסה לעשות מהלך, אלי זיהה אותו וחסם אותו בדרך הכי מהירה וחדשה שיכל".

"לא קיבלתי תחושה שהוא ראה במה שמקוב עשה בגידה, לא בו ולא בטבע. אני חושב שהייתה לו בעיה גדולה יותר עם דרכו של שלמה ינאי (מנכ"ל טבע שפרש מהחברה בינואר האחרון), שביצע רכישות שנויות במחלוקת. הוא אף הספיק לתכנן את העזבתו של ינאי עוד לפני שעזב בעצמו את תפקיד היו"ר". לאמירה זו נציין, אין תימוכין בספר אשר כתיבתו הושלמה כאשר ינאי עדיין היה מנכ"ל החברה.

ישראל מקוב בחר שלא להגיב לדברים.