"מה שקורה בטבע זה לא הורביץ. הוא חשב שצריך שינוי"

כמו כל ביוגרפיה טובה, שמתארת לא רק את חייו של אדם אלא גם תופעה מעניינת רחבה יותר, סיפורו של אלי הורביץ ז"ל, לשעבר מנכ"ל ויו"ר טבע, מלמד אותנו איך הפכה חברה קטנה מישראל להצלחה גדולה ולענקית הגנריקה שהיא כיום.

ביוגרפיה חדשה על הורביץ שיצאה לאחרונה, אותה חיבר פרופ' יוסי גולדשטיין, מספרת את סיפורו של היזם ואיש העסקים הישראלי שנפטר בנובמבר 2011. בשיחה עם "גלובס", מספר גולדשטיין על האיש שזכה להכיר, מסביר מדוע בחר הורביץ שלא להצטרף לפוליטיקה וגם מדבר על ההסגות של המנכ"ל האגדי על בחירותיה האסטרטגיות של טבע, לאחר שכבר לא נמנה עם מקבלי ההחלטות בחברה.

התאים עצמו למדיניות הממשלה

הפריצה הגדולה הראשונה של חברת אסיא, בה החל הורביץ את דרכו כיזם, הייתה דווקא באפריקה. "זה היה בשנות ה-50 וה-60", מתאר גולדשטיין, "הורביץ ראה את הנישה האפריקאית קודם כל בהקשר הפוליטי. גולדה ובן-גוריון רצו לחפש אחיזה פוליטית באפריקה כדי לעקוף את החרם הערבי וליצור איזון כנגדו. הורביץ גילה שאין תרופות לאפריקאים. בניגריה היו אמנם חברות תרופות, אבל הן הגיעו רק לערים הגדולות, ללאגוס למשל".

גולדשטיין מספר כי "הורביץ בנה צי רכב והתפשט לכל רחבי המדינה ואחר כך לכל רחבי אפריקה. זה היה מקור להון זר ומדינת ישראל שיוועה אליו."

- אפריקה היא דוגמה לכך שהורביץ הרוויח כשהתאים עצמו למדיניות של הממשלה.

"כל הזמן הוא התאים את עצמו למדיניות. הוא היה פטריוט גם במובן של תעשייה ישראלית. בשבילו ליצור היה ערך מוסף, לא רק כלכלי אלא גם פטריוטי. נכון שזה גם עזר לעסקים, למשל, בהטבות מס. הוא כל הזמן ניצל את זה".

- הדרך של הורביץ, אז עוד בתפקידו באסיא, להוסיף לעסקיו את טבע שהקים ד"ר גינטר פרידלנדר, הייתה באמצעות מה שמכונה "השתלטות עוינת". מהלך כזה היה מקובל אז בארץ?

"זה ממש לא היה מקובל. נכון שאפשר לקרוא ככה למה שהוא עשה לטבע, אבל הורביץ הגיע לפרידלנדר עם כוונות טובות. הוא השתלט על חברה עם פוטנציאל עצום, אבל שלא הרוויחה כסף. הורביץ ראה שפרידלנדר הבין במדע אבל לא בשיווק, ייצור וכוח אדם, ותוך כמה שנים הוא הפך אותה לחברה מצליחה. זו הייתה השתלטות ידידותית גם כשהיו לו כל הקלפים ביד".

"אכל מרורים מהסיפור עם כור"

מה שהורביץ הצליח לעשות בטבע, דומה למה שכור עשתה לו כשניסתה בשנות ה-80 להפוך לבעלת השליטה בחברה, גם בדרך של "השתלטות עוינת".

"הורביץ אכל מרורים מכל הסיפור", אומר גולדשטיין. "דן זיסקינד, מבכירי טבע, סיפר לי שהוא חתם על נייר ואז גילה בו דרישה של כור למנות מעתה והלאה הרבה יותר מ-5 אנשי דירקטוריון. הוא 'התעלף'. זה היה פוקר, שבסוף הורביץ ניצח בו".

- מה היה סוד ההצלחה שלו?

"קומבינציה של כמה דברים - הבנת השוק הגנרי, בעיקר אחרי 1984 כשחוקקו בארה"ב חוק שקידם את השוק הגנרי והורביץ מצא את הפרצה. גם בגלל החרם הערבי היו תרופות מקור שישראל לא יכלה לייבא, אז היו מוכרחים ליצור פה תרופות גנריות".

- ותודה לחרם הערבי.

"כן, מאוד. הפיכת חברה לגנרית לא מובנית מאליה. התפיסה ששלטה אז הייתה שעל תרופות מקור מרוויחים הרבה כסף, ועל גנריות לא".

במקום טרכטנברג

- מדוע הורביץ לא נענה להצעות להצטרף לפוליטיקה?

"הוא ידע תמיד את הגבולות וסימן אותם, והגבול היה טבע. מאחר שהוא לא יכול היה להיות ראש עיריית י-ם, שר אוצר או נשיא וגם להישאר בטבע - הוא ויתר על האפשרויות שהועלו. הוא גם היה אמור להיות בראש הוועדה שקמה לאחר המחאה החברתית, במקומו של פרופ' מנואל טרכטנברג. הורביץ התלבט מאוד, ובסוף סירב והמליץ על טרכטנברג".

- למה הוא סירב?

"הוא קצת חשש מהמחלה שלו. בניגוד לטרכטנברג אבל, הוא היה בעד הרחבה של התקציב. הוא חשב שמסגרת התקציב אינה דבר קדוש. גישה זו הייתה בניגוד מוחלט לעמדתו ב-20 השנים הקודמות. הוא דיבר בעיקר על הרחבת קצבאות הזקנה שבסוף יביאו רווחה לשכבות החלשות, רעיון מאוד מפא"יניקי".

- נדמה שכמעט אין לך ביקורת עליו.

"אני מודה, אני משוחד. כתבתי ביוגרפיה גם על רבין. אהבתי אותו מאוד, אבל היו לו טעויות והוא עשה דברים קשים כשר ביטחון ובקדנציה הראשונה כרה"מ. אבל לגבי הורביץ, זה אחרת. אולי היעדרה של הביקורת נובע גם מכך שאני קפיטליסט. ייתכן שאדם בעל השקפות כלכליות אחרות היה רואה בדרכו השתלטות כוחנית".

לדור נגד הורביץ

המקרה שאיים יותר מכל לחרוך את תדמיתו החיובית של הורביץ התרחש בשנות ה-90, עת עמד למשפט על עבירות מס בשל אי-דיווח על הכנסות לטבע בסך מיליוני דולרים. משה לדור, אז פרקליט מחוז ירושלים והיום פרקליט המדינה, הוביל את הניסיון להרשיע את הורביץ והצליח בכך בבית המשפט המחוזי, בהרכב בראשות השופטת אילה פרוקצ'יה, אבל לבסוף בית המשפט העליון זיכה אותו.

"אלו היו שש שנים מרירות בחייו", אומר גולדשטיין, "מה שלדור עשה לאלי זה נורא. ואחרי זה הייתה גם פרוקצ'יה, שהייתה לה אידאולוגיה ברורה. בסוף העליון לגלג עליה ועל החלטתה".

"טבע חייבת לעבור שינויים"

- טבע של היום, כך נראה, מחפשת את דרכה. האם הורביץ הכין אותה לשלב הבא - היום שאחרי פקיעת הפטנט על הקופקסון?

"הדבר היפה בהורביץ ובטבע הוא שבמהלך השנים שהוא כיהן כמנכ"ל וכיו"ר, הוא כל הזמן שינה אסטרטגיה", אומר גולדשטיין. "השינוי היה קיצוני. פגשתי אותו כשהוא כבר לא היה בעל תפקיד בטבע, והוא טען בתוקף שהיא חייבת לעבור שינויים, אחרת היא לא תישאר כמו שהיא".

- על אילו שינויים הוא דיבר?

"הוא חשב שהיא צריכה להמשיך להיות חברה לא אינובטיבית (מייצרת תרופות מקור, י.מ) ומצד שני לפתח נישות, תרופות יתום, כאלה או אחרות (תרופות למחלות נדירות, י.מ). מה שקורה עכשיו בטבע זה לא אלי. זה העניין הסימבולי שהמנכ"ל, היו"ר וראש המו"פ אינם מישראל. הוא גם טען שטבע צריכה ללכת לכיוון של רפואה אישית ולהתמקד בהודו ואסיה ולא בשוק הגרמני והאירופי".