המאבק הציבורי בארה"ב על גירוש מהגרים בלתי חוקיים, כלומר היספנים, בדרך כלל אזרחי מקסיקו או מדינות אמריקה התיכונה, שהסתננו לארה"ב בתקווה למצוא בה חיים טובים יותר, מתנהל תמיד סמוך לנקודת הרתיחה ומתנקזות אליו שאלות רבות נטולות מענה החלטי: איזה עניים קודמים? עניי עירך או עניי העיר, או הארץ, השכנה? האם מהגרים נטולי ניירות גוזלים מקומות עבודה מאזרחים או אולי דווקא משמשים זרז לכלכלה הלאומית בגלל חריצותם ושאפתנותם? האם צריך לשמר את המתכונת הדמוגרפית הקיימת או להכניס דם חדש למדינה? האם מהגרים בלתי חוקיים מוצצים את לשד שירותי הרווחה על חשבון האזרחים, או שתשלומי המיסים של המהגרים דווקא תורמים למשק?
נשיא ארה"ב, ברק אובמה, קיבל אתמול (ו') החלטה חשובה שהטתה את הכף לטובת המהגרים הבלתי חוקיים, או יותר במדויק, לטובת פלח גדול באוכלוסיה הזו: ילדיהם, שהובאו לארץ הבלתי מובטחת בצפון בלי שאיש שאל אותם. הנשיא הכריז, כי שלטונות ההגירה יפסיקו לגרש בנים או בנות של מהגרים בלתי חוקיים שהגיעו לארה"ב בהיותם בני למטה מ-16, שחיו בה לפחות חמש שנים, שלמדו בתיכון ו/או שירתו בצבא ושאין להם עבר פלילי.
לפי הערכות, נע מספרם של מוטבי ההחלטה הזו בין 800 אלף ל-1.4 מיליון, רבים מהם סטודנטים באוניברסיטאות ברחבי ארה"ב. המדיניות החדשה אינה מקנה למוטבים הפוטנציאליים מעמד חוקי, אך היא מאפשרת להם להגיח מהארון הווירטואלי שבו חיו במשך רוב חייהם: הם יוכלו לעבוד באופן חוקי, לקבל רשיונות נהיגה ולבקש מסמכים רבים אחרים שעד עתה היו מחוץ להישג ידם. והדבר החשוב ביותר: הם שוב לא יצטרכו לחשוש שייבעטו אל מחוץ לארה"ב בגלל היתקלות שרירותית עם פקידי רשות. במילים אחרות: דור שלם של מהגרים בלתי חוקיים יוכל להיכנס לזרם החיים המרכזי בארה"ב.
"אלה אמריקנים בליבם, במחשבתם ובכל דרך אחרת למעט דרך אחת: על הנייר", אמר אובמה בנאום קצר בטקס קצר בגן הוורדים בבית הלבן. לדבריו, זה צעד זמני, שנועד "להסיר את צל הגירוש מעל אנשים צעירים אלה" ובה בעת לעשות את מדיניות ההגירה "הוגנת יותר, צודקת יותר ויעילה יותר".
ובעוד שלהחלטה הזו יש בסיס הומניטרי מוצק, אי אפשר להתעלם מההקשר הפוליטי שלה בשנת בחירות לנשיאות. תמיכת ההיספנים באובמה חזקה בהרבה מתמיכתם במועמד הרפובליקני, מיט רומני. לפי סקר העדכני ביותר של גאלופ, שנערך בין 14 במאי ל-3 ביוני, 67% מההיספנים בארה"ב תומכים באובמה ו-26% - ברומני, בעיקר בגלל התבטאויות מתלהמות של רומני נגד מהגרים בלתי חוקיים שנעשו בהשראה ובעידוד של הימין הקיצוני במפלגתו.
אבל יש סימנים שהיתרון הזה ניצב על רגליים רעועות. היספנים רבים כועסים על אובמה בגלל מדיניות אגרוף הברזל שלו באכיפת גירושי מהגרים לא חוקיים, שמטבע הדברים רובם ככולם היספנים. ב-2011, גרשו שלטונות ההגירה 396,906 אנשים. השנה צפוי המספר לעבור את רף 400 אלף המגורשים, מספר שיא.
ואובמה זקוק לקולות של ההיספנים בעיקר במדינות המפתח שבהן יוכרע גורל הבחירות, בפלורידה (שבה ההיספנים הם רוב ואנגלית נעשתה כמעט שפת מיעוט), נבאדה ומישיגן. הנשיא לא נועץ בקונגרס לפני שהודיע על החלטתו ובוודאי לא יזם הצעת חוק, מתוך ידיעה שהרפובליקנים בגבעת הקפיטול ישמידו אותה בעודה באיבה. עוזריו אומרים שהוא עשה שימוש מושכל וחוקי בכל החוקים שפועלים ברשותו, והרפובליקנים מתפוצצים מזעם על הפח שנטמן להם. רומני יתקשה לתקוף צעד זה מפני שבכך הוא ירגיז את ההיספנים. מנגד, אם ימנע מביקורת הוא יעורר את חמת הימין היקצוני, שעדיין לא נותן אמון ב"ימניותו" של המועמד. הפיתרון הפושר של רומני: קריאת תיגר על אובמה בגין התעלמות מהקונגרס.
מחוקקים רפובליקניים אמרים, שהתנהלות הנשיא בסוגיה זו היא התקפה על הדמוקרטיה בארה"ב. סימנים ראשונים מראים, שזה היה מהלך פוליטי מצוין מבחינת אובמה. ההיספנים מתלכדים סביבו ולרפובליקנים אין כל דרך לסכל את המהלך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.