"התיאום שקיים בין משרד הביטחון למשרד הפנים ייאפשר לנו לעמוד בקצב ולהתחיל לשווק חלק ממחנות צה"ל בעוד שנתיים, ועד 2019 כל המחנות יהיו עם תב"ע מאושרת לשיווק", כך אמר תא"ל (במיל') בצלאל טרייבר, סמנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים במשרד הביטחון, בישיבת הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, שערכה הבוקר ישיבת מעקב שלישית בנושא דו"ח מבקר המדינה בעניין פינוי קרקעות המחוזקות בידי צה"ל.
מדובר בדיון השלישי של הוועדה לאחר הדיון הראשון שקיימה בנושא באוגוסט שעבר והדיון השני שנערך בפברואר האחרון. הוועדה עוקבת אחר יישום מסקנות דו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-2011 ושמתח ביקורת על צה"ל, בטענה שאינו ממהר להחזיר למדינה את שטחי הבסיסים שנמצאים במרכזים העירוניים וששטחם מגיע ליותר מ-50 אלף דונם. שטחים אלה כוללים בין היתר מחנות כמו שדה דב, תל השומר, צריפין, קסטינה, גלילות, השלישות ברמת גן ומחנה 80. בדו"ח זה גם עלה שצה"ל ממשיך להחזיק בבסיסים שננטשו ושנושאים מפגעים, בשטח של כ-38 אלף דונם.
טרייבר עדכן בדיון הבוקר כי משרד הביטחון, משרד האוצר ומינהל מקרקעי ישראל הגיעו זה מכבר לסיכום לפיו משרד הביטחון ינהל את תכנון מחנות צה"ל שיפונו והכנתם לשיווק, כפי שנחשף ב"גלובס" בפברואר. הוא הוסיף כי הצדדים היו אמורים לחתום על ההסכם כבר לפני שבועיים, אולם הוא ייחתם בימים הקרובים, כנראה עד תחילת שבוע הבא.
הוא הוסיף: "לאחר חתימת ההסכם נוכל לצאת לתכנון מעשי ואנחנו יודעים כיצד נבצע אותו. נוכל להיכנס להליכי תכנון מואצים. השקענו משאבים, כולל זמן וכסף". כן ציין טרייבר שבשנתיים הקרובות ישקיע צה"ל כ-8 מיליון שקל בפינויים של שאר המחנות הנטושים. הוא הוסיף שלגבי המחנות שנדרש בהם טיהור הקרקע, לא קיימת מחלוקת בין משרד הביטחון למדינה בעניין הטיהור, אלא בשאלה האם צריך להשקיע עשרות מיליוני שקלים בטיהור או לצאת לשיווק. "אני בגישה שיש לצאת קודם בשיווק", הוא אמר, "מי שיזכה באותו המכרז יטהר את הקרקע כחלק מזכייתו במכרז".
טרייבר חזר על שמות חמשת הבסיסים אליהם מתייחס ההסכם בין משרד הביטחון, המינהל ומשרד האוצר: סירקין, תל השומר, השלישות הראשית ברמת גן, הורודצקי בגבעתיים וחלקים מצריפין. לשאלת יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), בקשר לתקופת הזמן שבה יהיו מוכנים מחנות אלה לשיווק, השיב טרייבר כי "חלק מההסכם בינינו לבין המינהל והאוצר מתייחס גם לאתגרים של משרד הביטחון לעמוד בלוחות הזמנים וביעדים וכתוצאה מכך תבוא גם התמורה. ישנם מחנות שאת השיווק שלהם ניתן לעשות מהר יותר, ובגלל התיאום עם משרד הפנים, יש סיכוי שנעמוד בקצב ונוכל להתחיל שיווק בעוד שנתיים".
טרייבר הוסיף: "זו הסיבה שמינהל מקרקעי ישראל מנסה לאתגר את משרד הביטחון ולבדוק אם אנחנו יודעים לבנות גדר מהר או גם יודעים לתכנן מהר. אנחנו מקווים שנוכל להוכיח שאנחנו יכולים גם לתכנן מהר. האינטרס שלנו יוביל אותנו לתכנון מהיר, והמינהל והאוצר יגבו אותנו בקשיים מול הרשויות המקומיות, כך שניתן יהיה לעמוד בלוחות הזמנים ולעמוד בקצב הנכון".
שר המשפטים, יעקב נאמן, אמר בדיון: "מדובר בחשיבות לאומית רבה ביותר. זהו משאב רציני והוועדה לביקורת המדינה עומדת על כך שהחלטת הממשלה ומסקנות דו"ח המבקר יבוצעו בזמנם. קרקעות צה"ל הן משאב חשוב ביותר כי לצערנו הרב אין לנו אלטרנטיבות אחרות ולכן חשוב לנו לפתור את הבעיה".
טרייבר אף עדכן כי משרד הביטחון מקים חטיבת תכנון מקרקעין שתהיה אחראית על מערך התכנון.
אדריכל ישראל גודוביץ', מהנדס עיריית ת"א לשעבר, אמר בדיון: "אני רוצה להתייחס לחמשת המחנות שדובר עליהם. ייקח 10 שנים לפחות ולכן צריך לצאת רגע אחד מהקופסה. אנחנו הכנו מסמך כיצד ניתן לנצל את אותו פרק זמן גם לא ב-10 שנים, אלא בחמש עד שמונה שנים. עומדת לה אדמה וחבל. אפקט המחאה לא נגמר, מחירי הדיור יורדים ומחירי השכירות עולים".
אריאל: "צריך לקדם מהר את פינוי המחנות ושיווקם כדי להוריד את מחירי הדיור והשכירות. יש עבודה אינטנסיבית ורצון של כולם לקדם ולסיים את העניין".
הוועדה קבעה לערוך דיון מעקב בטווח של חצי שנה מהיום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
