הקוסם גלעד ארדן

בתחילת החודש, לאחר שהוצג היקף ההשקעה המצטבר במיזם בטר פלייס עד כה (כ-426 מיליון דולר), תהינו כאן איך ובעיקר מתי מתכוונת החברה להגיע לאיזון תפעולי ולרווחיות.

אחת ההשערות הייתה שבטר פלייס מסתירה בשרוולה עוד אי אלו קלפים מפתיעים, שעשויים לשנות את התמונה העסקית בשוק הרכב ולהעניק תמריץ משמעותי "של הרגע האחרון" לחדירת הרכב החשמלי.

ארדן נלחם למען הרכב החשמלי

השבוע נשלף אחד הקלפים ממחבואו אך הקוסם השולף לא היה (הפעם) שי אגסי, אלא דווקא השר לאיכות הסביבה, גלעד ארדן, שפרסם אתמול קריאה לשר התחבורה להעניק חבילת הטבות נוספת במס לכלי רכב ירוקים.

רשמית, פנייתו של ארדן לשטייניץ עסקה בכל סוגי כלי הרכב בעלי ההנעה האלטרנטיבית, כולל כלי רכב היברידיים והיברידיים נטענים. נכללה בה גם בקשה לדחות בשנה נוספת (מ-2014 ל-2015) את המועד המתוכנן של העלאת מס הקנייה על רכב חשמלי והיברידי.

אולם כאשר יורדים לפרטי המכתב לא קשה להבין שהמוקד האמיתי שלו והסעיף שבו נדרש האוצר לבצע את הצעד המשמעותי ביותר, הוא הבקשה לפטור מוחלט של מקבלי רכב חשמלי צמוד מתשלום שווי שימוש חודשי.

במכתב כותב ארדן כי "כלי רכב היברידיים זכאים כיום להטבה בגובה כ-540 שקל בשווי השימוש. כלי רכב חשמליים לא זכאים להטבה. מדיניות מס זו מקשה על מקבלי הרכב הצמוד לבחור בהם. קיימים קשיים רבים שעמם צריכים להתמודד הנהגים הבוחרים ברכב החשמלי, ובכלל זה מגבלות לגבי מרחק הנסיעה בין טעינות, מיקום נקודות הטעינה/החלפת המצברים ומגבלות חניה. על מנת לסייע לטכנולוגיה הזו לחדור לשוק, יש לקבוע פטור מלא ממס על השימוש החודשי ברכב חשמלי ולכל הפחות להשוות את ההטבה לזו שמקבלים כלי הרכב ההיברידיים".

המכתב גם לא מותיר ספק מדוע פורסם בעיתוי הנוכחי: "בימים אלה עובדים אנשי המקצוע במשרדי מול רשות המסים על מנת לבחון את האפשרות לעדכן את מדרגות המיסוי הירוק לכלי רכב.

אנו מציעים לקבוע את הטבת המס הנוספת ואת דחיית מועד העלאת מדרגות המס לכלי הרכב הנקיים כחלק מהעדכון הכולל במיסוי הירוק". כלומר הכוונה היא "לתפוס טרמפ" על עדכון המס הירוק, שאמור להיות מפורסם בימים הקרובים ולחול בינואר 2013.

כשמתרגמים את הבקשה למספרים מגלים שמדובר בסכומים לא מבוטלים, שאכן עשויים להעניק תמריץ לחדירה הראשונית של הרכב החשמלי לציי הרכב.

כיום שווי השימוש המתוכנן (ברוטו) של מקבלי הרנו פלואנס ZE של בטר פלייס נע סביב 2,900 שקל בחודש, בדומה לשווי השימוש על כלי רכב משפחתיים רבים בציי הליסינג. פטור ממס בהיקף של כ-35 אלף שקל בשנה הוא אכן תמריץ משמעותי לעובדים לנטוש את המאזדות והטויוטות, גם למי שאינו חסיד של רכב סביבתי ושאינו עושה את חשבון הדלק.

הטבות מס ללא תקדים

כאשר בוחנים את המספרים מגלים גם שטענת ארדן שלפיה הרכב החשמלי "מקופח" כיום ביחס לרכב היברידי מבחינת המס אינה מדויקת, בלשון המעטה.

נכון להיום ישראל מעניקה את אחת מחבילות הטבות המס הנדיבות ביותר בעולם לרכב חשמלי. ההטבה המוכרת והברורה ביותר לציבור היא מס קנייה מופחת - 8% בלבד לעומת כ-30% בכלי רכב היברידיים ומעל 65% (ממוצע ריאלי) מס קנייה שמוטל על רכב רגיל - והיא שווה כבר בנמל עשרות אלפי שקלים בהשוואה לרכב רגיל.

אבל כדאי לזכור שגם שווי השימוש על רכב חשמלי מגלם בתוכו הטבה סמויה, כיוון שישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה קיימת כיום הפרדה "קונספטואלית" בין מחיר הרכב למחיר הסוללה, שבמודל העסקי של בטר פלייס היא נשארת בבעלותה. לפיכך, שווי השימוש החודשי לעובד על הפלואנס ZE מחושב ע"פ מחיר הרכב נטו ללא מחיר הסוללה, שלבדה שווה כמעט כמו המכונית עצמה.

ההשוואה הטובה ביותר היא ביחס לניסן LEAF, שמיוצרת גם היא על ידי רנו ניסאן אבל עם סוללה קבועה (כלומר שלא ניתנת להחלפה מהירה). עלותה המשוערת של המכונית לצרכן בישראל, שתגיע לישראל בחודשים הקרובים, עם מס קנייה של 8%, נעה סביב 150-160 אלף שקל.

זה גם אמור, פחות או יותר, להיות מחירה של הפלואנס ZE עם הסוללה (מחירה המלא באירופה 26 אלף אירו לפני הטבת המס). מכיוון ששווי השימוש המלא על המכונית נגזר ממחירה לצרכן (כ-2.5%), פירוש הדבר שמקבל הרכב הצמוד ישלם עליה לפחות 3,750 שקל בחודש.

במילים אחרות, הטבת שווי השימוש המגולמת במכונית של בטר פלייס, מעצם אי הכללת הסוללה במחיר הרכב, עומדת על כ-750 שקל בחודש. אגב, גם ההיברידיות הנטענות, שהסוללה בהן אינן נשלפת, יסבלו מאותה נחיתות מס תחרותית בהשוואה למכונית של בטר פלייס.

הדילמה של האוצר

הכדור נמצא כיום בידי האוצר ורשות המסים וההחלטה אינה קלה. מצד אחד, פרויקט הרכב החשמלי כבר מזמן חרג לתחום הפוליטי. ממשלת ישראל הניחה בשנים האחרונות הרבה יוקרה אישית ולאומית מאחורי פרויקט הרכב החשמלי ובטר פלייס כבר הפכה מזמן לתחנת חובה בסיורי ההסברה של פוליטיקאים ואח"מים שמגיעים ארצה. הצלחה של הפרויקט צפויה להיות ממונפת היטב בכל הנוגע להון פוליטי.

מצד שני על האוצר כבר מופעלים כיום לחצים מתוך השוק להשוות את תנאי המס בין טכנולוגיות הנעה אלטרנטיביות השונות ובעיקר להעניק הטבות במס קנייה ובשווי השימוש לכלי רכב היברידיים נטענים ולכלי רכב מונעים בגז טבעי או בגפ"ם. הלחצים הללו ילכו ויגברו ככל שהגז הטבעי לתדלוק יהיה זמין יותר בישראל בשנים באות.

לפיכך, מנקודת המבט של האוצר כל הטבה נוספת, שתוענק לרכב החשמלי עלולה לפתוח פתח לעליית דרישות שונות ומשונות שיכרסמו בהכנסות המדינה ממסים. כך, למשל, ההחרגה של מחיר הסוללה ממחיר הרכב יכולה להביא לבקשה להחריג - לצורך מס קניה או שווי שימוש - גם את מחיר הסוללה של כלי רכב חשמליים עם סוללה קבועה.

ברמה העקרונית, אין סיבה מדוע מישהו לא ידרוש מהמדינה להחריג ממחיר הרכב גם את מחיר המזגן (שהוא פריט חובה), למשל, או את המחיר של אביזרי בטיחות חיוניים וכך הלאה. זה נשמע אולי דמיוני, אבל כדי להשיג את זה צריך רק עורך דין ממולח שיוכיח שהמדינה יוצרת אפליה לא מוצדקת בין טכנולוגיות רכב שונות.

לאוצר בעיה נוספת: העדכון במיסוי הירוק אמור לייקר רבים מרכבי הבנזין הקטנים והחסכוניים, שנהנו ב-3 השנים האחרונות מהטבת מס נדיבה. במקרה כזה הם יופלו פעמיים לעומת הרכב החשמלי - במס הקנייה ובשווי השימוש המוגדל, שייגזר מהעלאת מחירם. מכיוון שכלי הרכב האלה נחשבים "ירוקים", לא מן הנמנע שהיצרנים יתלוננו רשמית על אפליה.

במחשבה שנייה, אולי תיווצר כאן נקודת איזון חדשה: מנקודת מבטו של השכיר הישראלי הממוצע, שמקבל רכב צמוד, משמעות הפטור היא חיסכון שנתי בהיקף של כ-36 אלף שקל בשנה, שיכול לסבסד ללא קושי את העלויות השנתיות של אחזקת רכב נוסף פרטי ו"רגיל" - רכב שני או שלישי במשפחה - שישלים את מה שחסר למכונית החשמלית בתחום השימושיות. האם זו הכוונה מאחורי התמרוץ לרכב חשמלי? אנחנו בספק רב.

 רכבי הנעה אלטרנטיבית