ארה"ב: החשיפה המוקדמת של 'פליים' באיראן באשמת ישראל

ארה"ב וישראל פיתחו במשותף את "פליים", וירוס התולעת המתוחכם שקיבץ מידע ממערכות מחשבים איראניות כהכנה לקמפיין חבלות מקוונות, שנועד להאט את יכולתה של איראן לפתח נשק גרעיני. כמה אנשי מודיעין אמריקניים טוענים, שהחלטה חד-צדדית של ישראל לשחרר את הווירוס באפריל, ללא תיאום עם ארה"ב, גרמה לכך שהוא נחשף בטרם עת ואיפשרה לאיראן לפתח אמצעי נגד. כך מוסר היום (ד') "וושינגטון פוסט".

מכל מקום, הידיעה אינה מציינת במפורש האם ישראל ו/או ארה"ב שיגרו בהצלחה את הווירוס קודם לכן ליעדים אחרים באיראן, אם כי הדבר מתבבקש מהטקסט.

העיתון אומר, כי תכנית התולעת המסיבית מיפתה וניטרה בחשאי רשתות מחשבים באיראן, ושלחה חזרה למפתחיה זרם מתמיד של מידע, שנועד להכשיר את הקרקע למסע של מתקפה קיברנטית.

היזמה, שבה השתתפו המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב (גוף תקשוב פדרלי שידוע בכינוי "האוזן של ארה"ב"), סי.איי.איי וצה"ל, כללה גם שימוש בתכנות הרסניות, כגון הווירוס שידוע בשם "סטאקסנט", שנועד לחבל בצנטריפוגות להעשרת אוראניום של איראן.

המידע הנוסף על "פליים" שופך אור חדש על מה שנחשב כהתקפה הקיברנטית המתמשכת הראשונה של ארה"ב נגד מדינת יריבה. "מדובר למעשה בהכשרת הקרקע לזירת קרב מסוג אחר של פעולה חשאית", אמר ל"פוסט" מקור שהיה איש מודיעין אמריקני בכיר. לדבריו, "פליים" ו"סטאקסנט" הם רכיבים במתקפה מקוונת רחבה יותר על איראן שנמשכת עד עצם היום הזה. "קיבוץ מידע מקוון שנועד לפגוע בתכנית האיראנית נמצא בשלב הרבה יותר מתקדם (מאשר שתי התכניות האלה)", אמר המקור.

כזכור, חשפה איראן את וירוס התולעת "פליים" במאי, לאחר שאיבחנה סדרת התקפות מקוונות על תעשיית הנפט שלה. גורמים רשמיים בארה"ב ובמדינות מערביות אחרות אומרים, כי ההתקפות האלה נוהלו ע"י ישראל במבצע חד-צדדי שהפתיע את שותפיה האמריקניים.

למרות שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב בפיתוח הווירוסים, לא תמיד תיאמו שתי המדינות את ההתקפות המקוונות שלהן, אומר ה"פוסט". סדרת ההתקפות שהנחיתה ישראל באפריל על מחשבי מיניסטריון הנפט האיראני ועל מתקני יצוא הנפט שלו חוללה רק שיבושים קלים, אך היא הניעה את איראן לפתוח בחקירה ולחשוף את קיום "פליים". (העיתון אינו מציין האם "פליים" לא שוחררה ליעדים איראניים אחרים חודשים או שנים קודם לכן).

במאי אמר קצין צבא איראני שמתמחה בלוחמה קיברנטית לרדיו הממלכתי של איראן: "הווירוס חדר לכמה מגזרים, ואחד מהם היה מגזר הנפט. למרבה המזל, גילינו זאת והשתלטנו על התקרית הבודדת הזו".

לדברי ה"פוסט", כמה אנשי מודיעין בארה"ב נדהמו מההתקפה החד-צדדית של ישראל, שגרמה לכך שהווירוס נחשף ואיפשר לאיראן לפתח אמצעי נגד. החשיפה הניעה את איראן לפנות לחברת רוסית לאבטחת מידע, קספרסקי לאב, ולחברה הונגרית ולבקש מהן סיוע. כזכור, דיווחה קספרסקי בשבוע שעבר, כי הווירוס, שאותו כינתה "פליים", פותח בידי אותה קבוצה, או אותן קבוצות, שתכנתו את "סטאקסנט". קספרסקי סירבה לאשר או להכחיש שאיראן אכן פנתה אליה בבקשת עזרה.

יוג'ין קספרסקי, מנכ"ל החברה שנושאת את שמו, השתתף באחרונה בכנס סייבר בת"א. הוא אמר אז, בראיונות, כי נראה שלעולם לא יהיה אפשר לזהות מי אחראי ל"פליים", מפני שאין טביעת אצבע או חתימה, כמו בדרכון.

אך עכשיו אומר רואל שוונברג, חוקר בכיר בקספרסקי, שפועל מבוסטון: "אנו משוכנעים עתה ב-100% שהקבוצות שעבדו על 'סטאקסנט' ו'פליים' שיתפו פעולה". לדבריו, "פליים" קדמה ל"סטאקסנט". ונראה שהפלטפורמה של "פליים" נועדה להתניע את פרוייקט "סטאקסנט". מומחים אחרים לאבטחת מחשבים אמרו קודם לכן, כי התולעת "פליים" כוללת כמה מהצפנים שזוהו ב"סטאקסנט", או, במילים אחרות, לשתי התוכניות יש די.אן.איי. משותף, שמשמש כראיה ששתיהן מנוהלות במקביל ע"י אותה ישות.

בעבר היו ניחושים שארה"ב השתתפה בפיתוח "פליים", אך שיתוף הפעולה בינה לבין ישראל בעבודה על הפרוייקט לא זכה באישור. דוברים בסי.איי.איי, המועצה לביטחון לאומי, מינהל המודיעין הלאומי בוושינגטון ושגרירות ישראל בארה"ב נמנעו מתגובה.

גורמים אמריקניים רשמיים, שמודעים לפעילות הקיברנטית של ארה"ב, אמרו ל"פוסט", ש"פליים" פותחה לפני חמש שנים, לפחות, כחלק מיזמה סודית שכונתה בשם הצופן "משחקים אולימפיים". שיתוף הפעולה האמריקני-ישראלי ביסוד הפרוייקט נועד להאט את התכנית הגרעינית של איראן, להפחית את הלחץ להנחית מהלומה צבאית על מתקניה הגרעיניים ולתת פסק זמן גדול יותר למאמצים הדיפלומטיים ולסנקציות.

ההתקפות הקיברנטיות היו נדבך נוסף במאמצי החבלה ה"קונוונציונליים" של שתי המדינות, לרבות החדרת חלפים פגומים לצנטריפוגות להעשרת אוראניום ולרכיבים אחרים בשרשרת האספקה של תכנית הגרעין האיראנית.

היקף מאמץ הריגול והחבלה "פרופורציונלי לגודל הבעיה שאנו מנסים לפתור" (כלומר תכנית הגרעין האיראנית), אמר איש מודיעין אמריקני לשעבר. "גם אם איראן נקטה אמצעים נגד 'פליים' ו'סטאקסנט', אין פירושו של דבר שאין מכשירים אחרים (נגד התכנית האיראנית) שמוסיפים לתפקד ביעילות".