ממשלת ישראל מקיימת במלואם את תקני המינימום לביעור סחר בבני-אדם, אך היא אינה מצליחה להגן על כמה קבוצות פגיעות של לא ישראלים, לרבות עובדים זרים שמנוצלים לרעה, זרים שהסתננו לתחומה ומבקשי מקלט שהגיעו ממצרים לאחר שנפלו קרבן לשיעבוד מיני ולעבודות כפיה בסיני, בדרכם לישראל. כך נאמר בדו"ח השנתי של משרד החוץ האמריקני על סחר בבני אדם שפורסם אתמול (ג') בוושינגטון.
הדו"ח מדרג את ישראל בקבוצת המדינות הראשונה (Tier 1), שבה נכללות מדינות המקיימות את תקני המינימום להגנה על קרבנות סחר אדם. רק 32 מתוך 186 המדינות שמסוקרות בדו"ח זכו להיכלל בדירוג זה. הדו"ח מציין ש"ממשלת ישראל מקיימת מערך אכיפה חזק לסיכול סחר בנשים למטרות ניצול מיני ונוקטת מאמצים נמרצים למניעת סחר בבני אדם בכלל". היא גם מוסיפה לממן שני מקלטים לקרבנות של סחר בבני אדם, שמנוהלים בידי ארגונים לא ממשלתיים, ומפנה אליהם מי שנזקקים להם. יחד עם זאת, הממשלה לא רשמה הצלחה מלאה במאמציה לטפל בהפרות של תקנות להגנה על עובדים זרים, אומר הדו"ח.
לפי המסמך, יש עליה במספרם של מבקשי מקלט - בעיקר מאריתריאה, סודן, ובמידה פחותה מאתיופיה - שנחטפו בסיני, בדרכם לישראל, הוחזקו עד ששולם בעבורם כופר ואולצו לקיים יחסי מין בכפיה ע"י שוביהם. ממשלת ישראל שכללה את הדרכים לזיהוי הקרבנות אלה ולטיפול רפואי בהם.
הדו"ח ציין, כי נרשמו "מקרים בודדים" שבהם נשים ממדינות הגוש הסובייטי לשעבר, סין ואמריקה הלטינית נאלצו לשמש כזונות בישראל, אם כי מספר הנשים האלה נמצא בסימן ירידה לאחר שאושר החוק למניעת סחר בבני אדם ב-2006.
כמה ארגונים לא ממשלתיים דיווחו, שנשים ונערות ישראליות נפלו קרבן לסחר מין בישראל, אך ממשלת ישראל לא מצאה שום ראיה לקיום סחר מין בתוך גבולות המדינה, נאמר במסמך.
לפי הדו"ח, עובדים מעוטי כישורים מתאילנד, סין, נפאל, הפיליפינים, הודו, סרי-לאנקה, ובמידה פחותה גם רומניה, מגיעים לישראל מרצונם ונכנסים אליה באופן חוקי כדי לעבוד בעבודות זמניות, באמצעות קבלנים, בבניה, חקלאות וטיפול בקשישים. כמה מהם מידרדרים לעבודה בכפיה לאחר שמעסיקיהם שללו מהם את דרכוניהם, או הטילו הגבלות על חופש התנועה שלהם. מאחרים נשללה הזכות לבחור באופן חופשי את מקומות עבודתם ויש שלא קיבלו שכר תמורת עבודתם או נפלו קרבן לאיומים, אלימות פיזית או התעללות מינית.
סוכנויות תעסוקה רבות במדינות המוצא של המהגרים, או ברוקרים בישראל עצמה, מאלצים עובדים זרים לשלם סכומי עתק תמורת הזכות לעבוד בישראל, בין 4000 עד 20 אלף דולר. בפועל, תשלומים כאלה מכפיפים את העובדים לדרגה של עובדים בכפיה בהגיעם לישראל, אומר הדו"ח.
מחברי הדו"ח קוראים לישראל להגדיל את מספר הפקחים על תנאי העסקתם של עובדים זרים ואת מספר המתורגמנים; להגביר את אכיפת זכויות העובדים הזרים; להעריך ולדרג מעסיקים ומשרדי כח אדם לפי התלונות נגדם על נקיטת אמצעים פסולים נגד הנזקקים לשירותיהם; לשפר דרכים לזיהוי עובדים זרים או מבקשי מקלט שמגיעים ממצרים, ולהעניק להם טיפול רפואי והגנה; ולוודא שנגד קרבנות כאלה לא יינקטו פעולות ענישה בגין פעולות לא חוקיות שנובעות במישרין מהעובדה שהם היו קרבנות סחר בבני אדם.
הדו"ח סוקר צעדים משפטיים שננקטו בישראל נגד מי שהואשמו בעבירות מין נגד עובדים זרים, לרבות סחר למטרות מין. בתי המשפט הרשיעו 15 עבריינים כאלה, אך הדו"ח ציין שמאז מאי 2010 לא נפתחו הליכים משפטיים נגד מעסיק שחשוד שאילץ מטפלת ממולדבה לקיים יחסים עם בנו הנכה לאורך זמן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.