אם לשפוט על פי הודעת האוצר מאתמול (ג'), הטבת המס שתינתן בהוראת שעה מיוחדת לחברות הנהנות מחוק עידוד השקעות הון טובה לכולם. למדינה - כי ייכנס לקופתה כסף רב, שלא היה נכנס אלמלא "זריקת העידוד" הזו; למשק ולציבור - כי המשקיעים הזרים וחברות התעשייה יישארו בישראל; ולחברות שייהנו מההטבה - נראה שאת זה בכלל לא צריך להסביר. ואולם מומחי מס בכירים עדיין חלוקים בדעתם, אם אכן מדובר בwin-win-situation.
לדברי פרופ' יצחק הדרי, תמונת המצב האידיאלית שמציג האוצר מעוותת. לדבריו, "מדובר בהחלטה לא צודקת, שמעדיפה את הטווח הקצר על הארוך. אפילו אם זה יכניס די הרבה מיליונים לקופת האוצר בטווח הקצר, זה יערער את אמון הציבור והמשקיעים בחוקים של המדינה. אף משקיע בעולם לא ייקח ברצינות את ישראל, אם יידע שהיא נותנת הטבה על הטבה בדיעבד, ונכנעת ללחצים".
זאת ועוד; לדברי הדרי, תוך כמה שנים כל החברות שצברו "רווחים כלואים" היו נאלצות להחליט: להשתמש בכסף לטובת השקעות נוספות במדינה וליהנות מפטור ממס, או להוציא אותו לחו"ל, ולשלם את מס החברות ומס הדיבידנדים שהיה כרוך בכך, כמו כל חברה אחרת.
"לא רק שההחלטה של שטייניץ מהווה פגיעה חמורה בשוויון, ואין שום הצדקה להעדפה של אותן חברות, גם מבחינת חשבון רווח והפסד, המדינה בצד של ההפסד", גורס הדרי. "אם בסופו של יום היו נשארים נאמנים לחוק, הם היו גובים הרבה יותר מס ממה שיגבו בתקופת הוראת השעה".
לא כולם מסכימים עם גישת הדרי. לדברי רו"ח ומשפטן גידי בר-זכאי , לשעבר בכיר ברשות המסים, "מדובר בתיקון עיוות היסטורי. זו לא מתנה - ההיפך הוא הנכון. מדובר במדינה, שבאיחור גדול וצורם מקבלת אחריות על טעות נוראית בחקיקה שעלתה לה מיליארדים במסים, בפגיעה בחברות התעשייתיות, בפעילות, בתעסוקה, באמון ובמוניטין בעולם כולו.
"המחשבה המקורית הייתה נכונה: לתת הטבה רק למי שישקיע את הכספים מחדש בפעילות התעשייתית. אבל לכסף אין ריח, ואי אפשר לאכוף הוראה כזאת. כתוצאה מכך, התפתחה פרקטיקה נוראית שכל מי שבחר במסלול הזה לא שילם מסים, אבל היה מוגבל בהתנהלות. החברות נמצאו כל הזמן באיום מתמיד וסכנת שומה. בשורה התחתונה, הסוסים כבר לא באורווה, והכספים יצאו. זאת בדיוק הסיבה שהחוק תוקן, ולכן זה רק הוגן ונכון לאפשר לחברות לשלם מס, שהוא עדיין סכומי עתק, בהתאם להוראות החוק החדשות".
"טוב שהחוק קיים"
עו"ד משה שקל, הנמנה עם מומחי המס המובילים בארץ, לא ממהר לבחור צד. "אנחנו נמצאים במידה מסוימת של ערפל לגבי סוגיית הרווחיים הכלואים. כל עוד לא ברור לאיזה סוג של שימושים לכאורה תתייחס החקיקה המיטיבה, נראה לי שמוקדם לבקר את המהלך או לברכו".
עם זאת, הנטייה של שקל, כמי שמייצג חלק מהחברות שעתידות ליהנות מההטבה, ברורה. "לפחות חלק מהביקורות על מה שקרוי 'הטבות לעשירים' אינו במקומו. על פי ההיגיון של המבקרים, צריך לבטל לחלוטין את חוק עידוד השקעות הון, ולא בטוח שאנחנו כמשק רוצים לעשות את זה, כי בסופו של דבר מדובר בחוק ובחברות שמביאות עשרות מקומות עבודה, הרבה ייצור למשק ועושות טוב. בעידן הגלובליזציה והתחרות בין המדינות, טוב שהחוק הזה קיים, וצריך לעשות הכול להמשיך ולמשוך חברות יצרניות ויצואניות לישראל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.