ערפו את הראש הקטן

כל הימים כותבים פרשנים שיש להטיל אחריות על מחדלים, והנה בא מבקר המדינה ועושה בדיוק את הדבר הזה. ואז הפרשנים הבכירים, בחלקם, מקוננים שהתקן שקבע המבקר הוא, כדברי אחד מהם, "לא סביר ולא שימושי".

מה כן סביר ושימושי? על כך אין תשובה. מה שמוכיח את מה שידוע מדורי דורות - אין חומר גמיש יותר מעיתונאי גמיש.

מה שהמבקר עשה זה להחזיר למושג "אחריות" את כבודו; את הרלוונטיות שלו. בדברים שכתב, עורף מיכה לינדנשטראוס את הראש הקטן ומציב במקומו ראש גדול.

זה כנראה הדבר שהכי מבהיל אנשים בדוח שלו. ברגע שמתחילים לעורר ציפיות לראש גדול, מי יודע איפה זה יעצור? זה יכול להגיע, חלילה, גם לעיתונות, גם לבעלי טורים ולשאר עיתונאים. וזה, כפי שכתבו מי שכתבו, עיתונאים, כלכלנים ופרופסורים, "לא סביר ולא שימושי".

להפעיל את הראש

האמת היא שאנשים, מטבע בריאתם, אינם אוהבים שינויים, מעדיפים שהחיים ימשיכו לזרום במסלולים מוכרים.

בא המבקר ומכריז על משחק חדש שבו האחריות אינה מוגבלת לדל"ת אמות הסמכויות הניתנות לבעלי תפקידים; הוא דורש שהאדם המחליט גם יפעיל את ראשו וישקול איך מתי ואיפה להפעיל סמכויות. אם יותר לי לפרש את המבקר, אז הוא אומר כך: סמכויות לא קיימות כדי להגביל את תחום האחריות, אלא כבסיס למחשבה ולפעולה גם מעבר ומחוץ לסמכויות שנקבעו.

הבא להורגך השכם לחנכו

לדיון הציבורי נכנסו, כצפוי, גם "כלכלנים-פרופסורים בכירים" החוששים כי "הדרישה שהאוצר יעביר תקציבים לתחומים מצילי חיים מעבר לתקציב... תפגע בצורך להקצות משאבים ראויים לתחומים חיוניים אחרים כמו חינוך ורווחה".

מה הם אומרים? שכאשר הצלת חיים עומדת מול צורכי חינוך - יש להעדיף את החינוך? כלומר, הבא להורגך השכם לחנכו?

אחריות משמעותה התרעה?

בעניין האחריות, יש שתי אפשרויות. או שהולכים למקום שהמבקר מוביל אליו וקובעים אחריות רחבה המביאה בחשבון שלאנשים, במיוחד בכירים, יש, נוסף על סמכויות, גם ראש ואם הם אינם משתמשים בו עליהם ללכת. או שנשארים עם המושג העכשווי: אחריות משמעותה התרעה.

כלומר, אם התרעת על הסכנה, על המחדל וכו' - מילאת את חובת האחריות המוטלת עליך. זה מה שטוענת להקת המתריעים המורכבת מראש הממשלה, שר הפנים, שר האוצר ורבים אחרים לפניהם.

נתניהו

אחת התופעות המוזרות שהתפתחו סביב הפרשה היא הפנייה אל ראש הממשלה ש"יעשה משהו" - יפטר את ישי, את שטייניץ, את הכבאים. משהו. ראש הממשלה? הרי הוא עצמו נמצא אחד האחראים למחדל ולאסון בכרמל. אמנם לא "אחריות אישית" ולא "אחריות מיוחדת" - אבל המבקר קבע שיש לו אחריות כללית, מיניסטריאלית. מרוב שמדברים על סוגי אחריות "חמורים" יותר, בכלל לא מעלים על הדעת שגם ראש הממשלה צריך לשלם מחיר.

אלא שנתניהו רואה את הדברים אחרת. הוא הרי התריע. אף אחד בעולם לא עלה עליו בהתרעותיו; הוא הראשון שאיתר את הסכנה, זוכרים? זה מה שהוא בעצם אומר: אני, בנימין נתניהו, ידעתי על הסכנות, אבל לא עשיתי כלום. שום דבר. רק התרעתי. ואני, בנימין נתניהו, מצפה, דורש, שהתרעותיי יוכרו כמעשים. הדרישה הזאת לא נראית לכם "סבירה והגיונית"?

וינוגרד

שופט בית המשפט העליון לשעבר אליהו וינוגרד יוצא מהסיפור כדמות - אומללה? מגוחכת מבחינה ציבורית? מילא שיצא להגנת אלי ישי, אבל לקבוע שהוא לא נושא באחריות כלשהי? שגם אדם כזה, שכיהן כנשיא בית המשפט המחוזי וכשופט בעליון, ומשמש יושב ראש של ועדות ציבוריות חשובות - שגם הוא ימכור לציבור את ישי המתריע? ועוד תמורת תשלום? ויאפשר לישי להשתמש בו בסרט תדמיתי? מבחיל.

matigolan@globes.co.il