סטארט-אפ בשבוע: בטר אייר תשפר לכם את האוויר

רקע: לפעמים צריך להיות יזם מצליח כדי להעז לעבור תחום. מייקל הופמן מכר את טלקול לנוקיה והתלבט ביחס להמשך דרכו. ב-2005 הוא החליט לפעול בישראל, "למרות שהיו לי ועדיין יש לי הצעות בעולם ההייטק האמריקני", הוא מספר. הופמן חבר ליולי חורש, פרסומאי במקור וממקימי תוכנית ויסקונסין והחל לפעול בתחום הקלינטק.

המעבר לא היה טריוויאלי. "בתחום ההיי-טק, בדומה לפיננסים, אין מקום לבערך. או שמה שעשית עובד ברמה מדידה, או שתפסיק את זה ותלך הביתה", מסביר הופמן, "בקלינטק, יודעים מה רוצים להשיג אבל מדברים על הסתברויות, סיכויים ואחוזים".

הופמן, חורש ועו"ד שי קוטנר הקימו את חברת ההשקעות אקוסנס, שמתמקדת במיזמים האקולוגיים. המיזם הראשון שהקימו השלושה זכה במכרז בתי הזיקוק לניקוי בוצת נפט. בהמשך הם נכנסו לתחומים של טיוב מים, מיחזור בוצת שפכים ובידוד מתקדם למפעלי תעשיה. ספינת הדגל היא בטר אייר, והופמן מודה שהשם שלה קיבל השראה מסוימת מבטר פלייס.

השוק: העולם מלא בחיידקים שעלולים להיות מזיקים. חיסול החיידקים המזיקים הוא היום חלק בלתי נפרד מהניקיון, בבית, במשרד ובבתי חולים. כל חומר ניקוי שמכיל חומר חיטוי, הוא בעצם כלי ללוחמה בחיידקים. כל כביסה נועדה להרחיק אותם או להתגונן מפניהם. יכול להיות שטעינו והמלחמה בחיידקים לא אמורה להיות מטרת העל?

המוצר: פרוביוטיקה הוא תחום שמוכר בעיקר מעולם תוספי המזון. השימוש בפרוביוטיקה החל לאחר שהתברר כי הרעיון של חיסול מוחלט של החיידקים בלתי אפשרי וגם לא יעיל. אנחנו תלויים בחיידקים "טובים" שאחראים למגוון פעולות של הגוף, ואפילו עוזרים להגנה מפני החיידקים ה"רעים". במקום שבו יש חיידקים טובים, קשה לחיידקים המזיקים להתפתח ולשגשג - המתחם פשוט תפוס.

"המין האנושי בחכמתו הרבה הפר את האיזון הביולוגי", אומר הופמן. "כשעושים את הביו-רצח של החיידקים, הורגים את כולם ללא אבחנה. ודווקא החיידקים האלימים חוזרים מהר וחזק יותר".

בטר אייר מעוניינת לעשות את ההיפך - למלא את החלל בחיידקים טובים או ניטרליים, שיפגעו בחיידקים הרעים וימנעו את שגשוגם. החברה משתפת פעולה עם חברה אירופית שפיתחה חומרי ניקוי לבתי חולים על בסיס פרוביוטיקה. המוצרים כבר נמכרים בהצלחה באירופה ואף עברו ניסויים שהראו את יעליותם. בטר אייר משתפת פעולה גם עם איירטופ שמפתחת מערכות להפצה של ריחות לחלל האוויר, לצרכים שיווקיים .

בטר אייר פיתחה, בעזרת שתי היכולות האלה, תמיסה פרוביוטית שעמידה באוויר. מדובר במשימה לא פשוטה. החומר מתפזר באוויר ונוחת על משטחים חשופים לזיהום, לרבות מצעים, משטחי שיש במטבח והחריצים שבין הבלטות. "החיידקים לא עפים ואין להן כנפיים. הם נוחתים ומצטברים כמושבות במקומות בהם יש רטיבות ומזון עבורם", אומר הופמן.

החומר שבטר אייר מפיצה אינו רעיל. "אפשר אפילו לשטוף בו פרי ולאכול מיד בלי להסיר אותו", אומר הופמן. "אותם חיידקים טובים לכולם. אין אנשים שרגישים להם, אפילו בכמויות גדולות".

בטר אייר משווקת את התמיסה הפרוביוטית שלה לבתים פרטיים ולבנייני משרדים ענקיים, כמו גם לאוטובוסים ומטוסים. "המערכת אוטומטית לגמרי. אפשר לפזר את החיידקים רק בלילה, או דווקא ביום, או בעונה מסוימת. אנחנו מציעים ללקוח בדיקת מעבדה אחרי תקופה, להראות לו שזה באמת עובד". אדם פרטי ישלם עבור התענוג כ-100-200 שקל לחודש ואילו בניין ישלם כ-5-70 אגורות למטר רבוע, בהתאם לצרכים.

שלב בפעילות: לחברה 14 עובדים והיא מעסיקה בנוסף צוות של יועצים עצמאיים. השיווק של המוצר החל בישראל, ובקרוב יסתיים שלב הפיילוטים והחדירה הראשונית בארץ, והחברה תתפתח לחו"ל. כבר היום המערכות פועלות במספר בנייני משרדים מובילים בישראל, כמו למשל דיזנגוף סנטר והבורסה לני"ע. בנוסף יש לחברה הסכם עם רשת הילטון בבריטניה. המכירות מסתכמות בשלב זה בכמה מאות אלפי שקלים בשנה.

גיוסי הון: בחברה הושקעו כ-8 מיליון שקל ממשקיעים פרטיים וכעת היא מחפשת השקעה נוספת של כ-1-3 מיליון שקל.

השלב הבא: החברה מקווה לחדור בעתיד לבתי חולים.