עם כל הכבוד לצבי ים

כשתלכו בקיץ הזה לים הרהרו בכך שאלמלא היו הרשויות מממשות תוכניות פיתוח לחופים, כנראה שלא הייתם יכולים להגיע לחופים אלה.

נסו בבקשה להגיע לחוף כזה, שלא עבר פיתוח - גם אם תצליחו בדרך זו או אחרת להגיע, סביר שלא תוכלו להיכנס למים, כי ברובם יש סלעים בקרבת החוף, והכניסה לים בלתי נוחה ועלולה להיות מסוכנת ממש.

יתרה מכך - בלי פיתוח לא היה החוף זהוב-חולות כזה, שאפשר להלך ולהשתרע עליו בכיף, שלא לדבר על מתקני צל, מי שתייה, שירותים, גישה לנכים ושאר תשתיות שהפכו למובן מאליו בחוויית הבילוי הכה פופולרית בתרבות הקיץ שלנו. נסו רק לדמיין מה היתה המשמעות של בילוי בים עם ילדים, בלי נוכחותם של אלה.

אז הבון טון הוא להתנגד לכל תוכנית פיתוח לחופים. בשם ערכי השמירה על הנוף - עיין ערך בצת, פלמחים, טנטורה ועוד - מצליח הטרנד הירוק להשכיח שהפיתוח הוא-הוא המאפשר לרבים יותר לנצל וליהנות ממשאבי טבע.

לחופים שפיתוחם הוגבל בלחץ אבירי הסביבה, לפעמים אסורה הגישה בכלל (בעונת ההטלה של צבי הים למשל), או שהיא אפשרית רק ברכבי 4X4, נחלתם של עשירים. אנחנו, שאין לנו ג'יפ ולא טרקטורון, יכולים לשכוח מלהגיע אליהם, כי הגישה ברכב רגיל לא קיימת ואין גם תחבורה ציבורית שנוסעת לשם (בטח לא בשבת).

אז עם כל הכבוד לטבע ולצבים, אני אסירת תודה לממשלה שמאשרת תוכניות ולראשי הערים שמיישמים, כדי שאתם ואני וכולם נוכל ביולי-אוגוסט, בקו חמש, לנסוע אל הים.