ארבע שנים חלפו מאז אושרה תמ"א 38, ותשומת הלב כלפיה מאז מתמקדת בערוצים עסקיים ומשפטיים, היא נמדדת בכדאיות כלכלית ומתעניינים בה יזמי נדל"ן ודיירי בניינים שהתוכנית נוגעת להם.
"כשמציעים תוספת זכויות בנייה, כולם מנצלים את זה", אומר האדריכל ערן תמיר, שאוצר תערוכה שתיפתח השבוע בגלריה של עמותת האדריכלים בבית האדריכל ביפו, במטרה להסב את הדיון בתמ"א 38 לאפיקים חדשים. מארגני התערוכה מבקשים להציג את המגבלות והבעיות שהשוק לא התייחס אליהן עד כה, ולהצביע על הזדמנויות בתוכנית, אשר עלולות להחמיץ, אם לא יתנו עליהן את הדעת.
בתערוכה יופיעו הדמיות תיאורטיות ליישום תמ"א 38 על פני שכונות שלמות (מרכז העיר פתח תקוה ושכונת נחלאות בירושלים), תצוגה ויזואלית של דוח שחיברה עמותת "במקום" על התוכנית, הצעות לחיזוק באמצעים הנדסיים ודוגמאות לתכנון אדריכלי המתחשב מראש בצורך להתגונן מפני רעשי אדמה. כמו כן ייחשפו בתערוכה הסכמים למיזמי תמ"א בשלבי יישום שונים, הכוללים הדמיות לפני השיפוץ ואחריו, פירוט של השינויים בבניין והתמורה ליזמים ולדיירים (דוגמאות בעמוד זה).
השוק והשטח מלמדים: תמ"א 38 מצליחה להתגשם היום במקומות שזה כדאי ולא במקומות שצריך. "המדינה הפקירה את ביטחון תושביה בידי כוחות השוק", מתריס תמיר. "לו החיזוק היה המניע, היו מחזקים גם מבנים של בתי החולים שרבים מהם לא יעמדו ברעש אדמה משמעותי". בסן פרנסיסקו, מוכת הרעשים, למשל, מיושמת בהצלחה תוכנית לחיזוק מבנים בלי תוספות בנייה ותמריציה הם הלוואות נוחות והטבות מס.
"זו אג'נדה עסקית שנדחפת בדיבורים על מצבי חירום ומפקירה את התחדשות מרכזי הערים לתכתיבים שפוגעים בהם", אומר תמיר וטוען שתמ"א 38 היא למעשה תוכנית התחדשות עירונית שמקודמת בדלת האחורית. זו הסיבה, לדעתו, ש"כשעיריית תל אביב מנסה למתן את הצונאמי היזמי, חוזרים המבקרים להפחדה ולמושגי אסון וטוענים שהעירייה מפקירה את תושביה".
הניסיון הארצי והבינלאומי מלמדים שהתחדשות עירונית צריכה להיעשות בצורה ממוקדת הרבה יותר. "יש מקומות שבהם שתיים וחצי קומות זה יותר מדי ויש שבהם שתיים וחצי קומות זה ממש לא מספיק. לא רק כלכלית, גם תכנונית. יש שכונות שצריך לצופף יותר, ויש שצריך לצופף פחות". הוא מביא כדוגמא את תוכנית השימור של תל אביב ואת המרכז ההיסטורי של ירושלים. באשר לאחרון הוגשה התנגדות לתב"ע המתוכננת במסגרת תמ"א 38 תיקון 3, מחשש שיישומה יפגע במבנים ניצבים, שיש להם ערך היסטורי ואדריכלי.
"אי אפשר לזלזל בפוטנציאל השפעת תמ"א 38 על תכנון הערים", אומר האדריכל איתי פלג, מסניף הצעירים של עמותת האדריכלים. כמי שזכה בכמה פרסים על תכנון בר קיימא ("ירוק") הוא מצביע על כך שלמרות הטרנד, לא הוכנס בתמ"א אף תמריץ לערכים סביבתיים. "רוב הבניינים, גם לאחר השיפוץ, לא מתייעלים בהיבטי אנרגיה, וזאת מכיוון שאין תמריץ לתכנון כזה. תמריץ יכול להנתן למשל להגברת הבידוד, באמצעות כיוון וגודל הפתחים. לחילופין, אפשר לתמרץ הצללה של פתחים, וכדי להשיג את הבידוד המבוקש - להגדיל את שטח המרפסות", אומר פלג. "כולם ירוויחו מכך - היזמים שיביאו הצעות יותר אטרקטיביות לדיירים, הדיירים שיחסכו אנרגיה, והרשויות המבקשות לעודד בנייה מקיימת".
*** "תמ"א 38 - עבודות ודעות". בית האדריכל רח' המגדלור 15, יפו. 28.7 עד 9.8 שעות ביקור 10:00 ל-17:00 וביום ב' עד 19:00. ב-19 ביולי יתקיים שיח גלריה בהשתתפות אדריכלים ומתכנני ערים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.