גבי גבאי, חבר טוב שלי, הוא אחד ממספרי הסיפורים הכי טוב שפגשתי. בכל פעם שאנחנו יוצאים לטיול וישנים בשטח, הוא מצליח לרתק את הילדים סביב המדורה ולהשאיר אותם פעורי-פה למשך שעות עם הצ'יזבטים שלו.
איך זה קשור לפסטיבל הפרסום בקאן? 2012 הייתה מין הסתם השנה הכי טכנולוגית מעולם בפסטיבל קאן. האפשרויות העומדות בפני המפרסמים בזירה הזו כמעט אינסופיות. ולמרות זאת, אפשר היה לזהות סוג של התבגרות מההתלהבות שאפפה את החדשנות הטכנולוגית בשנים האחרונות.
המסר העיקרי שיוצא מהפסטיבל הוא שלא משנה כמה הטכנולוגיה מתקדמת משנייה לשנייה, בסופו של יום, מה שהופך פרסומת לעבודה מצוינת זה סיפור טוב. או כמו שקוראים לזה כאן: סטורי טלינג.
אין כמו אמא
קחו לדוגמה את אחת העבודות שגרפה הרבה פרסים בפסטיבל - סרט האימהות של פרוקטר אנד גמבל. מדובר בסרט אינטרנט, שמספר בצורה מרגשת עד דמעות את סיפורן של האימהות של מדליסטים אולימפיים. מדובר בסיפור החיים של אימהות שקמות לפנות בוקר כדי לקחת את הילד לאימון בזמן, לכבס לו את המדים, לחבוש את הרגל בפציעות, לשבת לבד על הטריבונה ולעודד, וכמובן לשמוח עד אין-קץ בניצחונות ולכאוב בהפסדים.
השורה שסוגרת את הסרט אומרת: "העבודה הקשה ביותר בעולם היא העבודה הטובה ביותר בעולם. תודה לך אמא". תובנה כל-כך יפה שמספרת סיפור כלל-אנושי נפלא.
פרוקטר אנד גמבל
לנהוג בגיל 6
עוד דוגמה, דווקא מקטגוריית המובייל (קטגוריה טרייה בפסטיבל), היא עבודה מיפן בשם backseat driver עבור טויוטה, שזכתה ב"אריה זהב".
בטויוטה המציאו את אפליקציית הנהג האחורי. הילד מקבל חווית נהיגה משלו, רואה את הכביש בסלולר ויכול להרגיש ממש כאילו הוא נוהג. הוא יכול גם "לאסוף" את החנויות והבניינים שנמצאים בדרך, לדעת עוד כמה זמן נשאר ליעד ומה מצב הפקקים (אין יותר "אבא מתי מגיעים?")
זה לא רק משחק. זה פרסום עם סיפור שגם פותר בעיה כפולה להורה ולילד.
טויוטה
just tell it
בהרצאה של מנהל השיווק העולמי של נייקי, Stefan olander, הוא הציג בצוותא עם בוב גרינברג מחברת החדשנות RG/A את ה"FUEL", הצמיד החדש שמודד לכל אחד אנרגיה, קלוריות וכו' בכל זמן נתון, וממקם אותך ביחס לחברים שלך/אנשים אחרים.
גם כאן יש סיפור שלם סביב המוצר. הטכנולוגיה, כמו שאמר הולנדר, היא רק כלי. הסיפור הוא שאנשים יתחילו לשנות הרגלים. הוא סיפר על נהג מונית שסיפר לו שבכל פעם שהוא מחכה לנוסע, במקום לשבת בכיסא, הוא יוצא מהמונית ומקיף אותו בריצה, כדי לשפר את הנתונים שלו בצמיד. גם ילדים עשויים לשנות הרגלים, ובמקום לחזור מבית-הספר ולשחק בפלייסטיישן הם ירצו לצאת לריצה כדי לשפר את התוצאה שלהם ב-FUEL.
נייקי
סיפור בפרינט
אחת המודעות שיותר מצאו חן בעיניי, וגם זכתה ב"אריה זהב" בקטגוריית פרסום חוצות, היא מודעה לחטיף קיט-קט. שתי מודעות פשוטות וחכמות, שמספרות את הסיפור של רובנו, האנשים שעובדים יותר מדי, וחייבים לקחת יותר הפסקות.
אריות לדובים
ערוץ הטלוויזיה הצרפתי קאנאל פלוס ממשיך במסורת הסרטים המצוינים שלו, והשנה הוא גרף את הגרנד פרי על הקראפט בסרטים (משרד btec (paris, עם סרט קורע מצחוק, בו דב מחליט להיות במאי קולנוע מרוב סרטים שהוא רואה כשטיח מול הטלוויזיה.
זה נעשה תוך סטורי טלינג נפלא, תחת הקונספט: "ככל שאנשים רואים יותר קאנאל פלוס - כך הם אוהבים יותר קולנוע". גם בשנה שעברה קאנאל פלוס זכתה בפרס.
קאנאל פלוס
שורה תחתונה
אם רוצים לסכם את הפסטיבל, אפשר לומר שלמדנו שטכנולוגיה אינה המהות ואינה התכלית. טכנולוגיה היא כלי, יש שיקראו לה אפילו צעצוע, שנועד לשרת את הרעיון, את הסיפור.
אולי זו הסיבה שבחרו בפסטיבל לתת במה לתסריטאי הראשי של "סקס והעיר הגדולה" ו"מרפי בראון", פטריק קינג, שהרצה תחת הכותרת "התשוקה לסטורי טלינג". חוץ מלהצחיק את הקהל בלי הפסקה הוא סיפר על החשיבות של התשוקה לספר סיפור טוב, וטען כי אי-אפשר לעבוד בתעשייה של יצירה בלי לרצות כל יום לספר סיפור.
זה בדיוק הזמן לחזור הביתה, כי הילדים מחכים לסטורי טלינג טוב לפני שהם הולכים לישון.
הכותב הוא מנהל הקריאייטיב הראשי של משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
