סכסוך העבודה ברכבת גרם לחברה הממשלתית נזקים כספיים בהיקף של 55 מיליון שקל. ברכבת טוענים כי נזקי הסכסוך ועיוותים בהסכם הסובסידיה החדש הביאו את החברה למצוקה תזרימית. לפני חודשיים ביקשה הרכבת מהאוצר הזרמה של 160 מיליון שקל לכיסוי הגירעון התפעולי. עד כה קיבלה הרכבת 60 מיליון שקל בלבד מהסכום המבוקש שאפשרו לה לשלם את משכורות העובדים עד חודש זה. ללא הזרמת יתרת הסכום תיאלץ הרכבת לדחות תשלומים לספקים ותפגר בתשלומי שכר.
במהלך סכסוך העבודה השבית ועד העובדים את פעילות המטענים ועיכב פרויקטים חשובים. הנזק שגרמה הפגיעה בהובלת המטענים מוערך בכ-30 מיליון שקל. נזקים בהיקף של כ-25 מיליון שקל נגרמו בשל העיכובים בהשלמת הפרויקטים ובראשם הכפלת המסילה לבאר שבע והפגיעה באמון הנוסעים, שגרמה לרבים לעבור לאמצעי תחבורה חלופיים. בסך הכול נרשמה ירידה של 4%-5% בתנועת הנוסעים בחישוב שנתי.
ע"פ הסכם הסובסידיה הנוכחי הרכבת אינה זכאית לפיצוי בגין ירידה בהיקפי הנסיעות והובלת המטענים. ב-2011 עמד היקף הסובסידיה שקיבלה הרכבת על 410 מיליון שקל. מנכ"ל הרכבת בועז צפריר ציין בדיונים שורת צעדי התייעלות שננקטו לאחרונה ואמר כי הם יביאו לחיסכון שנתי בהיקף 30-40 מיליון שקל.
חובות לבנקים: 250 מיליון שקל
ל"גלובס" נודע כי הפנייה לקבלת הסיוע הכספי מהמדינה באה על רקע חשש שהבנקים יסרבו להגדיל את מסגרות האשראי של הרכבת ללא קבלת ביטחונות. אגף החשכ"ל מסרב להתיר לרכבת לשעבד נכסים שיאפשרו לה להגדיל את מסגרות האשראי הבנקאי. הרכבת פועלת כיום במינוף נמוך ביותר, בהיעדר יכולת לשעבד נכסים או לגייס מימון בשוק ההון. היקף חובותיה לבנקים נאמד בכ-250 מיליון שקל כנגד הון עצמי של כ-6 מיליארד שקל.
בנוסף מממנת הרכבת את פעילותה השוטפת באמצעות אשראי ספקים, ומשלמת לספקיה בשוטף פלוס 200 ויותר. אלא שבערוץ זה נדרשת הרכבת לשלם שיעורי ריבית גבוהים משמעותית מאלה שדורשים ממנה הבנקים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
