קרן אורבימד ישראל: "בקרוב נודיע על השקעות חדשות"

אורבימד ישראל מסכמת בימים אלה את שנת הפעילות הראשונה. אורבימד, הקרן היחידה שזכתה במכרז קרנות הביומד הממשלתיות, גייסה 222 מיליון דולר לטובת השקעה בתחום הביומד בישראל. בשנה הראשונה ביצעה הקרן שתי השקעות, שניתן לספור אותן בתור השקעה וחצי.

הקרן השקיעה 4.3 מיליון דולר בחברת אוטיק פארמה אשר מפתחת תרופות מבוססות קצף למחלות אוזניים. אורבימד הובילה, מתוך קרן קודמת, גיוס של 10.5 מיליון דולר בחברת SMT אשר מפתחת מוצרים להגנה על המוח מפני קרישי דם.

בשוק הביומד המתינו בקוצר רוח להשקעות גדולות יותר וציפו שאורבימד תוביל סבבי גיוס של עשרות מיליוני דולרים, בחברות תרופות שנמצאות בשלבים מתקדמים. זה היה גם החזון הממשלתי, שקדם להקמת הקרן. באורבימד מבטיחים שמימוש הציפיות רק מתעכב קלות, אך אין שינוי בתוכניות.

"יש לנו כרגע שלושה מזכרי כוונות חתומים עם חברות פארמה ומכשור להשקעות בשלבים שונים, כאשר אחת ההשקעות היא בהיקף של 10 מיליון דולר", אומר ד"ר ניסים דרוויש, שמוביל את הצוות הישראלי של הקרן.

השלוחה המקומית זוכה לתמיכה מד"ר ג'ונתן סילברסטיין, שמכהן כשותף באורבימד העולמית. "אנחנו עובדים בסינדיקטים של קרנות ישראליות וזרות", מספר סילברסטיין, "אני אישית השקעתי הרבה אנרגיה כדי להביא לישראל גופי הון סיכון זרים שהגיעו לכאן לראשונה. הזמנתי כ-30 גופים לכנס ILSI-ביומד 2012 שנערך לאחרונה, שחלקם הגיעו".

סילברסטיין מוסיף כי "אחת המטרות שלנו בהקמת קרן אורבימד ישראל היא לא רק להשקיע בעצמנו, אלא להגדיל את בסיס המשקיעים שישתפו איתנו פעולה בתמיכה בחברות ישראליות גם בעתיד".

בנוסף לשילוב קרנות הון סיכון נוספות, סילברסטיין מספר כי הוא מעוניין לחזק את הקשר של חברות ישראליות גם עם קרנות תאגידיות, כולל כאלה שכיום אינן פועלות בישראל. "בהסכמים שאנחנו מגבשים כעת מעורבות 3-4 קרנות תאגידיות", הוא אומר.

ייתכן שההייפ בשיאו

לדברי סילברסטיין, קרנות תאגידיות (קרן הון סיכון שמקימה חברה גדולה לשם השקעה בפרויקטים צעירים, במחשבה כי אולי תשקיע בחברה הבוגרת או תבצע איתה שת"פ בהמשך) הן כוח עולה בתעשייה. "יש היום 12 קרנות תאגידיות רק לחברות מכשור רפואי, וחלק נכבד מהן הוקמו לאחרונה".

דרוויש: "אנחנו משקיעים בתחומים שהם 'חמים' בעיני התאגידים ולכן תמיד מציעים להם לראות את העסקאות ואף להשתתף כדי שנוכל להיות עם היד על הדופק ולדעת מה מעניין את הקרנות התאגידיים".

אחד משיתופי הפעולה הללו נוצר סביב חברת סופרדיימנשן, שבה השקיעה אורבימד. בשלב שני השקיעה בחברה, שמפתחת מכשיר לניווט בתוך הריאות, גם קרן ההון סיכון של חברת קובידיאן. לאחרונה רכשה קובידיאן עצמה את החברה תמורת כ-350 מיליון דולר.

- מהם התחומים החמים, אם כך?

דרוויש: "בכל תחום יש את תתי התחומים החמים שלו. בתחום הקרדיולוגי מדובר במסתמים ובמכשירים לשינוי מבני של הלב. בתחום של מכשירים להורדת לחץ דם - ייתכן ששם כבר ההייפ בשיאו ומאוחר מדי להיכנס. תחום הריאות הוא מעניין. בתחום התרופות אנחנו משקיעים בתרופות יתום, במחלות כליות, אונקולוגיה כמובן, חיסונים. בישראל תחום ההדמיה והניווט התוך גופים מעניינים".

"בכל פעם זה מחמיר"

- איזה מגמות מקרו משפיעות על השוק?

סילברסטיין: "מאוד חשוב לפתח במחירים סבירים מוצרים שיכולים לחסוך עלויות למערכת הבריאות. אלה מוצרים שיאפשרו לסבתא לשהות בבית ולא בהוספיס למשך עוד ארבע שנים. תחומי הרפואה מרחוק יכולים לסייע מאותה סיבה".

- יש למגמה הזו רצפה? רואים את הסוף של קיצוץ המחירים במערכות הבריאות בעולם המערבי?

דרוויש: "בכל פעם שנדמה שהגנו לרצפה, זה מחמיר. ובכל זאת, לחברות המכשור הרפואי הגדולות יש תקציב והן רוצות צמיחה. לכן הן יהיו חייבות להשקיע בחדשנות, כי זה מנוע הצמיחה שלהן".

סילברסטיין: "הגורם שמשפיע באופן החזק ביותר על כיוון החדשנות, הוא ה-FDA ולא הקיצוצים בתקציבי הבריאות. הקרנות והתאגידים זנחו תחומים שלמים - השמנה, קרדיולוגיה, אלצהיימר - כי אלה תחומים קשים מבחינה רגולטורית, ולמרות שהם שווקים גדולים. מהכיוון השני, לולא ההקלות של ה-FDA, לא היינו משקיעים בתרופות יתום".

דרוויש: "הרגולציה היא בעייתית בתחומים שהוזכרו, בעיקר כשמדובר בתרופות. דווקא למכשירים בתחומים הללו יש סיכוי לא רע, רגולטורית ושיווקית".

סילברסטיין: "בגלל החמרת הרגולציה לא היו תשואות טובות מספק לקרנות, כי לא היו מספיק אקזיטים. לכן בשנה האחרונה, דווקא כשהיה שיפור כלכלי כללי בארה"ב, הייתה ירידה של 35% בהשקעות הון סיכון בתחומי הבריאות. כעת מרגישים שינוי ואני מאמין שהמגמה הזו תתהפך, אבל הכסף הגדול באמת, יגיע מהתאגידים. גם הבורסה פתוחה חלקית עבור חברות שמוכנות להוריד מחירים ולדחוף חזק סיפור טוב".

פעילות בהודו ובסין

- ומה לגבי הבאז וורד של התקופה - מדינות מפותחות?

סילברסטיין: "לאורבימד יש פעילות בהודו וסין, אך אנחנו משקיעים שם בעיקר בפיתוח השוק המקומי, במערכות הפצה. ההשקעות שלנו בישראל הן יותר בתחום החדשנות וזו עדיין מתחילה מהעולם המערבי. הודו וסין אינן מתחרות של ישראל בתחום החדשנות - בכל החברות שהשקענו בהן בהודו וסין, כבר היו מכירות, ואילו בישראל אנחנו משקיעים לעיתים בהמצאות שישנו את השוק".