אלטשולר: "יש לי עצה למשקיעים - צאו להשקיע בחו"ל"

"יש לי עצה למשקיעים: צריך להוביל את ההשקעות מישראל לכיוון חו"ל. חלק גדול מדי מבתי ההשקעות משקיעים 90% מהכסף של הלקוחות בארץ. אנחנו העברנו את רוב הכסף לחו"ל".שלוש שנים וחצי חלפו מאז ההתבטאות הזו של גילעד אלטשולר, מנכ"ל בית ההשקעות אלטשולר שחם, אשר מלין זה תקופה ארוכה על כך שהגופים המוסדיים בישראל אינם מכירים בחשיבות ההשקעה בחו"ל. בשנתיים האחרונות חל מפנה, והמוסדיים החלו להגדיל את היקף החשיפה לשווקים מעבר לים.

"שנים רווחה כאן גישה מוטעית, שלפיה משקיעים בחו"ל מתוך מחשבה שביצועי המדדים הזרים יתעלו על המקומיים. היה כאן מצב לא נורמלי. הפערים בין החשיפה לשוק המקומי לבין חו"ל היו עצומים", אומר אלטשולר ל"גלובס". לדבריו, בבית ההשקעות שבניהולו, אשר מנהל 22 מיליארד שקל והוא בין המגייסים הגדולים בשוק הגמל מתחילת השנה, מקצים כיום כ-42% מתיק ההשקעות לטובת שוקי חו"ל (לעומת כ-20% בתיק הממוצע בשוק). הוא לא פוסל אפילו תסריט שבו עיקר התיק יוקצה לטובת שוקי חו"ל, "פשוט לא כרגע, כי יש עדיין פער בתשואות אג"ח ממשלת ישראל לבין המקבילות בחו"ל".

- למה לקח לשאר הגופים המוסדיים יותר זמן להתעורר?

"המוסדיים התעוררו בעקבות שורה של אירועים אזוריים, דוגמת המהומות במצרים והמתיחות עם איראן. הם גילו שישראל מושפעת מאירועי העולם, אבל העולם לא כל כך מושפע מאירועים בזירה המקומית. קברניטי החיסכון ארוך הטווח הבינו שיכולות להיות כאן תמורות משמעותיות מאוד, כי השינויים הגיאופוליטיים משפיעים בעיקר על הכלכלה המקומית. הבעיה היא שהתעוררות המוסדיים היא רק לגבי מניות".

- צמצום שיעור החשיפה לשוק המניות הישראלי נעשה במקביל להגדלת החשיפה לשווקים זרים. האם המעבר לא חד ומהיר מדי?

"הגדלת החשיפה של המוסדיים לשווקים זרים באפיק המנייתי נעשתה מהר מאוד, והיו לכך השלכות רבות. אי הזרמת כספים לשוק המקומי והסטתם לחו"ל בהחלט הובילו לכך שהמדדים המקומיים הפגינו ביצועים פחות טובים מהמדדים הזרים. אנחנו רק בתחילת התהליך, לפחות בכל הקשור לאג"ח".

"ישראל לא שונה מהעולם"

אלטשולר מבהיר כי בבית ההשקעות אמנם מקצים כעת כשני שלישים מהאפיק המנייתי לטובת חו"ל, אולם בכל הנוגע לאג"ח - רק שליש מוקצה לטובת שווקים זרים. "בגדול, אנחנו אומרים שמה שנכון לגבי מניות, נכון גם לגבי שוק החוב. בניגוד להסטה החדה שנעשית כרגע באקוויטי, לאג"ח הממשלתיות השקליות יש יתרון גדול על מקומות אחרים בעולם. עם זאת, זה רק עניין של זמן עד שהמוסדיים הגדולים יבצעו שינויים משמעותיים באלוקציה שלהם לחו"ל. בסופו של דבר הם יגיעו למסקנה שאי אפשר שכל החשיפה לאג"ח בתיק תהיה לאג"ח מקומיות, כי זה מסוכן מאוד ועלול לגרום לנזק גדול. אני מאמין שבשנה הקרובה נראה התפתחות מהירה של מחלקות כאלה בכל הגופים הרציניים".

- למה בעצם חשוב לצאת לחו"ל? הרי מצב הכלכלה ברוב המדינות אינו טוב יותר מישראל.

"לא יצאנו לחו"ל מתוך מחשבה ש-S&P יעלה יותר מהמעו"ף. השיקול שלנו היה ונשאר פיזור סיכונים - דלת שנפתחה הודות לרפורמת המס ב-2006, שהשוותה בין שיעור המס על ניירות ערך זרים למקומיים. המצב פה טוב, אבל הוא מתחיל להיות פחות טוב. הרי אם היה פה כל כך טוב, היינו רואים את זה בשוק המניות המקומי. לצערי, אני מאמין שבעתיד נראה האטה משמעותית בכלכלה ועלייה באבטלה. ישראל לא שונה מהעולם, היא בסך-הכול עוקבת אחריו".

- להשקעה בחו"ל יש גם לא מעט חסרונות. למשל: כפל דמי ניהול וחשיפה למטבע זר. הסיכון משתלם?

"למה כפל ניהול? אם משקיעים במדד מסוים באמצעות חוזה עתידי, העלות המינימלית היא אפסית ואין חשיפה למטבע עצמו. בנוסף, החשיפה היא רק לרווח והפסד ולא לקרן עצמה, ונהנים ממסחר גדול שמתקיים כמעט כל שעות היממה".

- לסמוך על הממשלה?

בשנתיים האחרונות שטפה את שוק ההון המקומי שורה של החלטות רגולטוריות, ויש הטוענים כי הן שהובילו, בין היתר, לירידה החדה במחזורי המסחר ולפגיעה בתשואות תיקי ההשקעות השונים.

- האם מעבר הכספים של המוסדיים לחו"ל נובע מהתגברות הרגולציה?

"זה לא בגלל הרגולציה, אלא עניין של שינוי טעמים והבנה של סיכונים. ראשי המערכת הבינו שצריך לצאת החוצה, כי להיות מושקע רק בישראל זה מסוכן. יש כאן קורלציה גבוהה בין החברות, גם בתחום האקוויטי וגם בתחום של החוב".

- מה צריך לעשות כדי שהשוק המקומי יחזור להיות אטרקטיבי?

"השוק המקומי אטרקטיבי. פעילות ההייטק של ישראל יוצאת מן הכלל ולדעתי העתיד נמצא שם. כרגע המצב לא נראה טוב, הן בארץ והן בשאר העולם, כי כשלא טוב שם אז גם לא טוב פה. היה שלב שחשבנו שאנחנו אי של יציבות אבל אנחנו לא. הבעיה היא, שלאנשי עסקים קשה לעבוד כאן, כי מבחינה רגולטורית ההרגשה היא שאי אפשר לסמוך על הממשלה. אני מאמין שיותר ויותר אנשי עסקים יפנו לחו"ל".

- איך תמליץ להיחשף לחו"ל?

"אנחנו פועלים לפי אותה אסטרטגיה כבר שנים: בוחרים מניות של חברות לפי השווקים שבהם הן פועלות, בלי להתייחס למיקום הגיאוגרפי שלהן. ההעדפה היא לחברות גלובליות גדולות, שהגיעו לצרכן הסיני ופתוחות בפני כל העולם ואינן תלויות בכלכלה המקומית. באג"ח אנחנו מבצעים ניתוח פרטני של כל חברה או מדינה, ומעדיפים חברות אמריקניות נזילות בעלות מרווחים נאים או בנקים אמריקניים".