בנק לאומי פרסם את המועמדים לתפקיד דירקטורים

לקראת האסיפה הכללית השנתית שתתקיים בתחילת אוגוסט, מפרסם היום בנק לאומי את רשימת המועמדים לחמשת תפקידי חבר הדירקטוריון המתפנים בבנק, מינוי המתבצע לראשונה במסגרת תיקון חוק מראני. בסה"כ ישנם עשרה מועמדים, ובהם אף לא אישה אחת - ומחציתם יהוו שליש מסך 15 חברי הדירקטוריון.

מהודעת הבנק עולה, כי המועמדים של הוועדה למינוי דירקטורים בבנק מעמידה לבחירת האסיפה הכללית את המועמדים הבאים: הדירקטורים המכהנים, פרופ' אריה גנס ופרופ' אפרים צדקה, וכן המועמדים ה"חדשים", רו"ח זיאד אבו חבלה, רמי אברהם גוזמן, פרופ' ערן ישיב, פרופ' יורם לנדסקרונר, רו"ח דב נוה, חיים סאמט ופרופ' ישראל צנג.

נוסף לכך, ישנו מועמד נוסף שהוצע על-ידי אוצר התיישבות היהודים (אוה"ה) - המחזיק בכ-4.97% ממניות הבנק, בראשותו של הח"כ לשעבר חגי מרום ושנמצא בבעלות ההסתדרות הציונית - פרופ' ידידיה שטרן. מתוך הרשימה הזו ייבחרו ארבעה דירקטורים.

בשוק נשמעה באחרונה ביקורת רבה על הליך בחירת הדירקטורים בלאומי תחת החקיקה החדשה, וזאת כתוצאה מפסילה של מועמדים ראויים כתוצאה מפרשנות גורפת להגדרת הזיקה לבנק ולבעלי המניות בו. מדובר במועמדים שיש להם זיקה לבנק לאומי (או לכל בנק רלבנטי) או לבעל מניות מהותי בו, המחזיקים יותר מ-2.5% ממניות הבנק בשנתיים שקדמו למועד המינוי.

התיקון לחוק, כמו גם הכללים הנוקשים שנקבעו במסגרתו, נובעים בין היתר מכך שהחקיקה הזו נועדה להסדיר את אופן השליטה של בנק ללא גרעין שליטה - לאומי מוגדר כבנק ללא גרעין שליטה מזוהה - ולמנוע השפעה ישירה של בעלי עניין בבנק על התנהלות דירקטורים מטעמם, ולמעשה, למנוע את הפיכת הדירקטורים לחותמות גומי.

נוסף לכך, האסיפה הכללית של הבנק תדון בין היתר גם באישור העלאת שכרו של יו"ר הבנק, דוד ברודט, בכ-3.7% רטרואקטיבית מתחילת השנה. זאת כפי שהוחלט בדירקטוריון החברה בסוף חודש מארס השנה, יחד עם העלאת שכרה של המנכ"לית בבנק דאז.