חג האולפנה

פינוי האולפנה צריך להיות יום חג למדינת ישראל. אמנם עצוב לראות אנשים הנעקרים מבתיהם, גם אם הם הביאו זאת על עצמם.

העצב קצת מתמתן כשיודעים שאנשים אלה לא יישארו חסרי קורת-גג. אם היו מסוגלים להשתחרר מאמונתם המשיחית, העיוורת והחירשת, היו מבינים שסבלם אינו לשווא. עזיבת הבתים מהווה תרומה גדולה לשלטון החוק והסדר במדינה - תרומה גדולה מאוד.

מעתה יצטרכו אדריכלי ההתנחלויות הלא חוקיות לחשוב פעמיים לפני שיניחו אבן-פינה לבית או לשכונה. הם ייאלצו ללכת אל המקומות המוסמכים כדי לבדוק את מצבה המשפטי של כל קרקע שעליה ירצו לשים את ידם. הם יצטרכו לוודא שלא מדובר באדמה פרטית, בין של יהודי ובין של ערבי.

בניה כזאת ואחרת

חשוב לא לטעות: אני לא מבטא כאן דעה לגבי ההתנחלויות בכלל. כאשר מבינים שאין עם מי לדבר (בלי מרכאות), וכך זה נראה, הרי שיישוב יהודה ושומרון כבר לא מצטייר כמטרה בלתי לגיטימית. כאשר רואים את המתרחש סביבנו, מתבקשת השאלה: ואם לא היו בונים התנחלויות, האם היה שלום עם השכנים?

הפלסטינים אמנם תולים כמעט הכול בעניין הזה של ההתנחלויות. אבל אנחנו מכירים את התופעה: בכל פעם הם מצאו משהו כדי לתלות עליו את חוסר רצונם לכרות הסכם שלום: זכות השיבה "הקדושה"; הר הבית "הקדוש"; טענות על רצון ישראלי להרוס את אל-אקצה "הקדוש"- כל סיבה, ולו הדמיונית ביותר, כשרה כדי לברוח ממשא ומתן רציני.

הבעיה היא שאנשים אצלנו, בשני המחנות, מתקשים לעשות הבחנות, ורואים רק שחור או לבן. השמאל המבקש את הריסת האולפנה מתנגד גם לקיום התנחלויות בכלל; הימין, ממש כמו השמאל, מגן על התנחלויות - ללא הבדל בין החוקיות והלא חוקיות. כאשר השאלה העומדת במרכז פרשת האולפנה היא קיום החוק. ובכל פעם שאני רואה את החוק מביס את הקמים עליו - אני רואה בכך יום חג. לכולנו. כי שלטון החוק, בסופו של יום, הוא טוב וחיוני גם לפורעי החוק.

בעיקר זה יום חג לבית המשפט העליון. שוב עולה התמיהה איך היתה נראית המדינה ללא המוסד הזה; איך היתה מתפקדת אם היינו נותנים לפוליטיקאים לומר את המילה האחרונה.

פוטין ושרה ב"ישראל היום"

העיתון "ישראל היום" פתר לנו את חידת ביקורו המפתיע של ולדימיר פוטין בארץ: נשיא רוסיה, עכשיו זה ברור, בא בעיקר כדי להיפגש עם שרה נתניהו. כך, מכל מקום, מספר הסיקור של הביקור בעיתון זה. בעמוד הראשון, התמונה הגדולה היא של פוטין עם שרה (מתחתיה תמונה קטנה בהרבה - עם פרס).

בעמוד השני תמונה נוספת של פוטין עם שרה (שהיא היחידה שזכתה לשתי תמונות מהביקור ה"היסטורי"). כן, ממש כך. לבי לבי לעורכי העיתון הנאלצים לשלם את המחיר הזה כדי להתפרנס.