עומס? איזה עומס?

לפני פתיחת הטורניר, מומחים גדולים יותר ופחות הסבירו שהשנה המצב גרוע במיוחד. שהשחקנים ששיחקו בליגת האלופות יהיו גמורים, גופנית ונפשית כאחד. שהעומס ישפיע על איכות הכדורגל, ועל בריאות השחקנים שבוודאי ייפצעו. זה לא שהאזהרות לא היו מבוססות. לפני חצי הגמר, יש לכריסטיאנו רונאלדו וצ'אבי אלונסו 65 משחקים כ"א על הגב העונה; לתומאס מולר ובוסקטס יש 63, לדויד סילבה 62, לצ'אבי ומסוט אוזיל 61. מספרים מהממים וחסרי תקדים, מה עוד שהשחקנים הללו רצים בממוצע 11 קילומטר בכל משחק.

מתוך 31 משחקי הטורניר, 28 משחקים הסתיימו כבר, ובכל זאת - כלום לא קרה. להיפך, ההפתעות המרעישות מטורנירים קודמים, שהרבה מהן נזקפות לחובת העייפות והתשישות המנטאלית המתלווה אליה - פשוט לא התרחשו בטורניר הנוכחי. מעבר לחוסר בתוצאות מפתיעות, מה שמפתיע יותר זה לראות שהנבחרות המובילות כולן עומדות על הרגליים, מחזיקות בממוצעי ריצה הגבוהים מ-11.2 קילומטר לשחקן במשחק, ולא מראות סימני תשישות.

מה אפשר ללמוד זה? קודם כל, יכול להיות שאין השפעות של עומס על התוצאות, פשוט כי הוא מתחלק שווה בשווה, יחסית, בין השחקנים שמגיעים לשלבים המתקדמים. מטבע הדברים מרוכזים שחקנים אלה, הטופ של שחקני הכדורגל בעולם, במספר מצומצם של ליגות, בהן מתקיימת כמות דומה של משחקים. יותר מכך, החלק המכריע של שחקני הנבחרות בחצי הגמר מגיע מארבע קבוצות: ריאל מדריד, ברצלונה, באיירן מינכן ויובנטוס. מתוך 44 שחקני ההרכב הראשון, 27 הם נציגי ארבע הקבוצות האלה. ההבדלים בין הנבחרות קטנים, ורק אצל האיטלקים שלא הגיעו רחוק בליגת האלופות יש פחות משחקים ברקורד: לפירלו הכי הרבה, עם 50. אבל מצד שני, האיטלקים גם זקנים יותר (גיל ממוצע 28.4, הנבחרת הכי מבוגרת מבין המשתתפות בחצי הגמר).

ואיך אפשר להסביר את התצוגות הפיזיות המרשימות של משתתפות החצאי גמר? צריך לזכור שההכנה הפיזית המקצוענית בנבחרות הללו מיועדת בדיוק למטרה זו: להגיע לכושר משחק אופטימלי במהלך הטורניר, ולשמר את החדות והדינמיות המתפרצת אצל מי שאמור לשבור דרך הגנות היריבות. נבחרת גרמניה, לדוגמא, מקיימת שני מחנות הכנה בדיוק מהסיבה הזו, בליווי גורו הכושר האמריקני מרק וורסטגן, ושולחת עם הנבחרת שלושה רופאים, פסיכולוג ספורט וארבעה פיזיותרפיסטים.

אופ"א למרות זאת, כן פגעה במשחק ההוגן. על מנת למקסם רווחים הוחלט שמשחקי רבע הגמר יתקיימו בימים נפרדים. במקביל, על מנת שגם יישמר המצב שבו המארחות נשארות, תיאורטית, לשחקן בבית שלהן עד לגמר, וגם למנוע מצב של חזרה על משחק מהבית המוקדם כבר בחצי הגמר (כמו שקרה ב-2008 במשחק בין ספרד ורוסיה), הופרדו שוב המשחקים בין אוקראינה ופולין. מה שנותן לפורטוגל וגרמניה חמישה ימי חופש ממשחקים, ולספרד ואיטליה שלושה בלבד. גם זה יכול להכריע אליפות.