יפתח רון-טל: "סלקום ופרטנר רוצות לשרוד? שיחתמו איתנו"

המיזם לפריסת סיבים אופטיים על גבי תשתיות חברת החשמל הוא אולי המיזם הכי חשוב בשוק התקשורת. אי אפשר להפריז בחשיבותו משום שאם יקרום עור וגידים, כל תשתיות התקשורת במדינת ישראל יקפצו מדרגה.

רגע לפני המכרז שבו תוכרע זהותו של המשקיע במיזם, מתפנה יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל, להסביר בראיון מיוחד ל"גלובס" עד כמה החברה רוצה את המיזם, כך שהיא אפילו מוכנה להקריב חלק מרווחיה העתידיים בו על מנת שיתממש.

"הפרויקט ייצור מהפכה בתחום התקשורת עבור מדינת ישראל. כל תחום לאומי שאתה נוגע בו, לפרויקט הזה תהיה עליו השפעה. אבל לפני הכול, לפי דעתי זה פרויקט חברתי וגם ראש הממשלה ושר התקשורת רואים את זה ככה".

- לגבי המדינה אנחנו מבינים, אבל מה לגבי חברת החשמל?

"מבחינתי, מדובר בפרויקט בעל חשיבות עליונה לחברת החשמל. זו פעם ראשונה שחברת החשמל מתמודדת באמת במהלך עסקי בשוק תחרותי, תוך שהיא אמורה לנצל את יתרונותיה ולהתאים את עצמה לעולם הזה. המהפכה של שר התקשורת כחלון לא מסכנת את הפרויקט הזה, להיפך, הוא משתלב בה, בטח בכל מה שקשור לשוק הסיטונאי שאני מאוד מאמין בו".

- המשקיעים חוששים מהשוק הסיטונאי שבו ייפתחו תשתיות בזק ו-HOT לשימוש מתחרים. זה יתחרה ישירות במיזם.

"אני מאמין שלפרויקט הזה יהיו הרבה יותר יתרונות מאשר חסרונות".

- למה?

"כי אנחנו נוכל לנצל תשתיות של גופים אחרים קיימים, בעיקר במקטע האחרון לבית הלקוח. אנחנו מקווים שלא יטרפדו לנו את זה ויאפשרו לנו להשתמש בתשתיות של בזק ו-HOT. אנחנו נאבק על זה, אם שוק תחרותי אז עד הסוף".

"יימצא פתרון לבעיית המימון"

"חברת החשמל", אומר רון-טל, "הולכת להתנסות בתוכנית ראשונה מסוגה בתוך עולם תחרותי, שבו אם היא לא תפעל תחרותית, היא לא תהיה. למה אני אומר שזה כל כך חשוב לנו? לא בגלל זה, זה לא עיקר הביזנס שלנו. אני אומר את זה בגלל שכך נוכל ללמוד איך להיכנס לעולם תחרותי, באמצעות הרפורמה שבה בכל מקטע ייצור הולכת להיות תחרות. לא תשמע אותי אומר: 'טוב אם זה לא ילך, זה לא ילך'. אין מצב שזה לא ילך. זה יותר מדי חשוב לנו כדי שזה לא ילך".

- אבל יש ספקות לגבי הקבוצות המתמודדות. לא ברור מי יגיש הצעה ומי לא.

"כרגע יש שלוש קבוצות - ויה אירופה, קבוצת בלינקוב ובאטם. אלביט פרשה מסיבותיה שלה. אני מאוד אופטימי שיהיה לנו זוכה, ויש גם סיכויים גבוהים לכך שייעשו שיתופי פעולה בין הקבוצות. תזכור שבהיבט הפורמלי אנחנו צריכים רק שותף אחד, לא שלושה או חמישה, בסוף צריכים רק אחד טוב".

- סדרת ההקלות האחרונה שהממשלה נתנה - בלוחות הזמנים של הפריסה, בגמישות הגיאוגרפית - היא האחרונה או שיהיה סיבוב נוסף ?

קודם כל, אי-אפשר להגדיר את ההקלות כמשהו שהממשלה נתנה. חברת החשמל הובילה את המהלך, תוך שיתוף פעולה עם הממשלה וועדת הבחירה. לא רק שאנחנו תמכנו, חלק מהרעיונות הם פרי היוצר שלנו. אנחנו רוצים לשמור על הפרויקט הזה כאטרקטיבי, אז כשהבנו שנכון לשפר את האטרקטיביות, שיפרנו את האטרקטיביות".

- מה לגבי בעיית המימון למשקיעים, בין היתר בגלל החובות הגדולים של חברת החשמל והנושא של הלווה הבודד. מה קורה עם זה?

"הנושא מוכר והוא בטיפול מול משרדי הממשלה. אני משוכנע שיימצא בקרוב פתרון".

להתרכז בתשתית

- מה גרם לך להסכים לירידה באחזקות מ-49% ל-40%? הרי התנגדת לכך.

"הגעתי למסקנה שאין הבדל בפרויקט בין אחזקות של 49% ל-40%. אסטרטגית, גובה האחזקות זה לא הדבר שהכי חשוב לחברת החשמל. המבחן הוא היכולת שלנו להביא את הפרויקט הזה לידי מיצוי, תוך שיתוף פעולה או התבססות גם על נכסים וגם על יכולות שיש לנו. זו החוכמה הגדולה. אם היו לוקחים מאתנו את זה - לא היה פרויקט, ואת זה אף אחד לא מתכוון לקחת מאתנו".

"בסוף כשאתה מסתכל על ביזנס, אתה מסתכל איפה היתרונות שלך ואיך אתה יכול למקסם אותם כדי לייצר ערך. זה פחות או יותר המפתח העסקי. היתרון הגדול של חברת החשמל שאותו היא צריכה למקסם, זה לא היתרון בלהיות ספק אינטרנט, ממש לא. היתרון הגדול שלה זה בתחום התשתית, לכן היא צריכה להתרכז בביזנס של תשתית. גם אם היו מאפשרים לי להיות ISP, לא הייתי רוצה להיות, לפחות לא בקדנציה שלי. החוכמה של חברת החשמל כחברת תשתית היא ליצור את שיתופי הפעולה העסקיים המתאימים. חברות התקשורת לעניות דעתי, מעכלות עדיין את המהפכה שנכפתה עליהם על ידי שר התקשורת. אם הן רוצות לשרוד, הן חייבות להחליף את הביזנס שלהן לפעילויות נוספות".

- אתה מתכוון לפרטנר וסלקום שיצטרכו להיכנס לשוק הקווי, לטלוויזיה?

"הן יצטרכו שירותים נוספים, תכנים נוספים. לדעתי הן כבר קיבלו את ההחלטה הזאת. מרגע שהן יתחילו לפעול, חברת תשתית בעיני היא היחידה שבאמת תוכל לתת להן תשובה טכנולוגית מלאה".

"עם כל ההערכה והכבוד", מוסיף רון-טל, "בזק יכולים לעשות עכשיו פרסומות, מהלכים פרסומיים וקידום מכירות, מפה ועד אמריקה. אין להם תשתית סיבים אופטיים, והם לא יכולים להגיע לתשתית של סיבים אופטיים שמתוכננת בחברת התקשורת שלנו (בזק סירבה להגיב לדברים, ג.פ). לגבי HOT, היא לא תרצה לפתח תשתית וגם אין סיבה שתעשה זאת כי יש לה תשתית מוכנה. אם סלקום ופרטנר רוצות לשרוד, הן הראשונות שצריכות לחתום אתנו והן גם מוכנות לחתום בעוד אני מדבר אתך. אם היה לי אישור, כבר אתמול הייתה נחתמת עיסקה, גם עם סלקום וגם עם פרטנר, לחיבור כל תחנות הבסיס והאנטנות ל-15 שנה בהיקפים של מיליארדים".

- היית רוצה לראות אותן שותפות במיזם?

"כן. האמת שזה אחד הנושאים שאני עוד מקווה שיקרו. אני חושב שאם נצליח במסגרת הקונסורציום, במסגרת החברה החדשה שיהיו בה גם אחזקות לחברות התקשורת בהיקף קטן, זה יהיה נכון מאוד. זה ייתן יציבות גדולה לפרויקט הזה. זה לא משבש כהוא זה את החזון של מיזם התקשורת".

"העובדים התחייבו שלא לפגוע במיזם"

- אתם מגיעים לדד ליין ופתאום אין מתמודדים. יש מצב שתרצו לעשות את המיזם הזה לבד?

"אני באופן אישי, וגם החברה, נחושים ומאמינים שב-15 ביולי יהיה משקיע. אם חס וחלילה לא יהיה שותף, נמצא את הפתרונות המתאימים. פרויקט יהיה, הוא חשוב מדי שהוא לא יהיה. זה ה'סטייט אוף מיינד' שלי, וזו גם נקודת העבודה. חד וחלק. אין מה לדבר עכשיו על מה יקרה אם לא יהיו הצעות, כי זה גם לא נכון. אני באמת מאמין שיהיה שותף".

- קשה להיות שותפים שלכם?

"כן, אבל יש גם יתרונות".

ננסה להיכנס לנעליו של המשקיע שקצת חושש לעבוד עם חברת החשמל כי הוא רוצה לסגור משהו עם ההנהלה, אבל לעובדים יש את האג'נדה שלהם.

"בסך הכול העובדים מתנהגים מאוד באחריות בכל מה שקשור למיזם התקשורת. ארגון העובדים רואה במיזם הזה מנוף לחיזוקה של החברה בבחינת שאם החברה מתחזקת - גם העובדים מתחזקים. בעניין הזה אני חושב שיש אחדות מאוד גדולה מצדם. אנחנו נשב ונסכם איתם בדיוק את מערכת יחסי העבודה בכל מה שקשור לכך. ככלל, יש התחייבות של העובדים שהם לא יפגעו במיזם".

- ומה לגבי העלויות? הרי עלויות העובדים שיידרשו לפרויקט הן גבוהות מאוד.

"נכון, ניתן לאתר בשוק עלויות יותר נמוכות, אבל מצד שני, אתה לא יכול לקחת איזשהו גוף שהוא מחובר אחד לשני ולהשתמש רק בחלק ממנו. בכל מה שקשור לנכסים שחברת החשמל מביאה, שבחלקם הם מאוד אטרקטיביים, הכי אטרקטיבי זה הנכסים הפיזיים. העלויות של העובדים שלנו, שהן יותר גבוהות, זה חיסרון שאנחנו מתמודדים אתו. אבל אם נסתכל על ההתפתחות של הפרויקט בשנה האחרונה, אז כן הצלחנו להוריד עלויות, לדעתי באופן חסר תקדים ובתיאום עם העובדים. צריך לזכור גם שבכל מה שקשור לקווים עיליים על עמודי חשמל, עובדי חברת החשמל הם היחידים שמורשים מסיבות של בטיחות לטפס על עמודים. אין כאן תחרות עם גורם אחר".

- עדיין זה מרכיב רציני בהחלטה האם להתמודד. אפשר להבין את המשקיעים שחוששים.

"אתה מביא את חברת החשמל על יתרונותיה ומגבלותיה, והיתרונות הרבה יותר גדולים מאשר החסרונות. אמרתי לצביקה (חרפק, יו"ר ועדת המכרזים וסמנכ"ל לוגיסטיקה בחברה, ג.פ.): 'אתה מוריד את העלויות, ואם אתה לא מצליח - הסיכון נשאר כאן'. זאת אומרת שגידרנו את הסיכון של המשקיעים. אם לא נצליח להוריד עלויות - נפסיד. לא נפיל את זה על המשקיע".

גורל המיזם יוכרע בקרוב

בעוד 18 יום, ב-15 ביולי, יוכרע (באופן זמני) גורלו של מיזם התקשורת של חברת החשמל. אז יוגשו ההצעות של המתמודדים ותוכרע זהותו של המשקיע שיקים יחד עם החברה את המיזם.

כפי שנחשף ב"גלובס", שלוש קבוצות כשירות להגיש הצעה: קבוצת רם בלינקוב, ויה אירופה ובאטם. קבוצת בלינקוב רשומה אמנם כמתמודדת, אבל ככל הנראה היא לא תגיש הצעה. שתי הקבוצות הנותרות, ויה אירופה ובאטם, צפויות לפי ההערכות להתמודד במשותף.

כרגע מסתמן שויה אירופה היא היחידה שמתכוונת להגיש הצעה, ולפי הערכות שחקנים מקומיים נוספים יחברו אליה בהמשך, שכן העדפתה היא להתמודד עם שותף מקומי. מי שמלווה אותה ומייעצת לה היא חברת סיסקו, ועו"ד עופר לוי מייצג אותה.

הזוכה במכרז יחזיק 60% מהמניות, ויהיה עליו לפרוס סיבים אופטיים בכל הארץ במסגרת לוחות זמנים קבועים. שליש מהפריסה תהיה קרקעית, במקומות שחברת החשמל לא מגיעה אליהם, והיתר תהיה פריסה עילית, על גבי קווי המתח של חברת החשמל. חברת החשמל תהיה הקבלן המבצע של הפרויקט.