כשתיק משפחה הופך לתיק פלילי

אין זה חדש שתיקי משפחה רבים נכרכים בתיקים פליליים, שכן התיקים המתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה מטבעם טעונים ומלווים באמוציות קיצוניות, ולמרבה הצער לא פעם אחד הצדדים מאבד שליטה עצמית, וכתוצאה מכך עומד לדין על איומים, תקיפה או הפרת צו הגנה.

אך לא רק צדדים אלימים מוצאים את עצמם על ספסל הנאשמים בתיקים פליליים, וגם אנשים נורמטיביים, אשר בימים כתיקונם יכולים להציג בגאווה תעודות יושר ממשטרת ישראל, מסתבכים לא פעם בהרשעה פלילית בשל מעשים שיכולים להיתפס אצל האזרח הקטן כעבירה שולית ואולי אף נסלחת במסגרת המאבק המשפחתי.

כך למשל סיפורו של מר פנקר מתל-אביב, אשר הורשע בפלילים על הפרת הוראה חוקית, והכול בגלל מפתח קטן. מר פנקר ואשתו המשיכו לחלוק מגורים משותפים גם במהלך מאבק הגירושים ביניהם, והאישה התלוננה בפני בית המשפט כי הבעל נוהג להשאיר את המפתח בחור המנעול כאשר הוא בבית, כך שהאישה אינה יכולה לפתוח את הדלת מבחוץ ולהיכנס הביתה.

בית המשפט לענייני משפחה טרח להוציא צו מיוחד האוסר על הבעל להשאיר את המפתחות תקועים בדלת, אך כשגברת פנקר חזרה הביתה, היא גלתה כי שוב אינה יכולה להיכנס, שכן הבעל סגר את הבריח של הדלת, בטענה כי הצו אסר על השארת מפתח ולא על סגירת בריח. ההתחכמות עלתה למר פנקר ביוקר, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום פלילי, והוטל עליו קנס ועונש מאסר על-תנאי.

גם מר חזן מבית שמש הורשע בפלילים ונשא בעונש של קנס ומאסר על-תנאי על הפרת צו של בית המשפט לענייני משפחה, כאשר לקח את בנו מהגן ביום שחרג מהסדרי הראייה אשר נקבעו בהחלטת בית המשפט.

לא עזרה למר חזן העובדה שבהחלטה על הסדרי הראייה נכתב כי "במקרה שיהיה שינוי אצל אחד הצדדים, עליו להודיע מראש להורה שני", כמו גם עדותה של עוזרת הגננת כי האב אכן הודיע מראש, שכן היא התקשרה לאם בעצמה וקיבלה את הסכמתה ללקיחתו של האב את הבן באותו מועד. בית המשפט הפלילי הבהיר כי הוא רואה בחומרה רבה עבירות של הפרת הוראה חוקית, ונתן לכך ביטוי בהרשעת האב בפלילים.

מן הצד השני, אם מרמלה הורשעה בפלילים על הפרת הוראה חוקית, לאחר שסירבה לאפשר לאב לקחת את הבן במסגרת הסדרי הראייה שהוסכמו בינהם וקיבלו תוקף של החלטת בית משפט.

בית המשפט הבהיר כי אין בעובדה שהחלטת בית המשפט ניתנה על בסיס הסכמה מוקדמת בין הצדדים כדי לאפשר לאם לחזור בה מהסכמתה, וברגע שההסכמה הפכה לצו שיפוטי, הרי שהפרתו - גם אם היא חד-פעמית - גוררת אחריה הרשעה פלילית.

אחד המקרים היותר קיצוניים של תיק משפחה אזרחי לכאורה המתדרדר לתיק פלילי הגיע לסיומו השבוע בעונש חמור במיוחד, לאחר שיפית מכפר-סבא הורשעה בעבירה של "שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר" ועבירות נוספות, במסגרת מאבק משפטי שניהלה מול אחותה בבית המשפט לענייני משפחה.

יפית, אישה נורמטיבית, אם לילדה, העובדת כמורה מחליפה מוצלחת בחייה האישיים, הלוותה לאחותה סכום כסף, ולאחר שהוחזר לה, חתמה על מסמך בו הצהירה כי קיבלה מהאחות את החזר ההלוואה.

מאוחר יותר יפית זייפה את המסמך, שינתה אותו כך שהשתמע ממנו כאילו האחות עודנה חייבת לה כסף, והגישה את המסמך כראיה בתביעה שניהלה מול האחות.

אין ספק שיפית לא חזתה עד לאן ידרדרו הדברים ולא הפנימה את חומרת מעשיה, ומאחר שאין זאת הפעם הראשונה שצדדים מגישים כלאחר יד מסמכים מזויפים במסגרת מאבק משפטי, לרבות צוואות מזויפות וכו', חשוב לשים לב לעונש שגזר עליה בית המשפט הפלילי: לא פחות מ-10 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על-תנאי ל-3 שנים, בנוסף לפיצוי כספי לאחות וקנס.

ייתכן כי האווירה הבלתי פורמלית משהו שבה מתנהלים לעיתים ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה מביאה צדדים לאשליה שמעשים כאלה ואחרים המזיקים לצד השני יזכו לכל היותר לנזיפה מן השופט - ולא כך הוא.

להרשעה פלילית, גם על עבירות שאינן חמורות, עלולה להיות השלכה על הקריירה או על ההתקדמות המקצועית, וגם במישור האישי אין מדובר בהליך נעים לאדם ישר מן השורה.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".