"מי שחושב שיהיה גז ב'מירה' ו'שרה' - שיקנה מודיעין"

תחילת הקידוחים ברישיונות "מירה", אתמול, ולאחר מכן ב"שרה", מעלה את השאלה מהי הדרך הטובה ביותר להיחשף לתגליות הגז הבאות. זה לא פשוט, כאשר רשימת המחזיקים בזכויות בצמד הרישיונות הימיים הללו ארוכה למדי, ויוצרת דילמה עבור המשקיע הניצב מול מספר רב של אפשרויות השקעה - החל מחברות ההחזקה הגדולות אי.די.בי פתוח (המחזיקה ב-5.6% מהזכויות בקידוח) והכשרת היישוב (5%), עובר בשתי בעלות הזכויות הגדולות ביותר ברישיונות, הכשרה אנרגיה (41.6%) ומודיעין (29.2%), וכלה בשותפות הזוטרות אשר גם הן חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות, IPC (13.6%, אפקטיבית מחזיקה במחצית מהזכויות) ו-GGR (כ-5%).

כדי להקל על ההחלטה, כינס "גלובס" שני אנליסטים מובילים בסיקור התחום, במטרה לאתר היכן טמונה ההשקעה הטובה ביותר ומתי כדאי להיכנס לפוזיציה.

"מי שחושב שיהיה גז ב'מירה' ו'שרה' - שיקנה את השותפויות והחברות המחזיקות ברישיונות. התמחור של כרטיס ההגרלה מבחינה מימונית הוא לא יקר", פותח את הדיון אמיר פוסטר, אנליסט האנרגיה של דש ברוקראז'. את הנקודה הזו מחדד גיל בשן, אנליסט האנרגיה של אי.בי.אי, המציין כי "בסופו של דבר זו שאלה של איזה סוג משקיע אתה. IPC, שהוא השותף הקטן ביותר, משקף את החשיפה הזולה ביותר, ויחד עם זאת הוא גם בעל פרופיל הסיכון הגבוה ביותר. וכך זה עובד בדרך כלל בעולם ההשקעות - יש קורלציה נהדרת בין הסיכון לתשואה".

"לעומת IPC", ממשיך בשן, "שההחזקה ברישיונות הללו היא הנכס היחיד שלה, מודיעין נמצאת במשחק שונה עם פיזור על מספר נכסים. כך, גם אם יהיה כישלון ב'מירה' ו'שרה' - מה שלא נראה סביר כי ההסתברויות למציאת תגלית הינן גבוהות - הסיפור שם לא נגמר. אותו הדבר גם לגבי הכשרה אנרגיה, לה יש את הנכסים של GGR, שאפקטיבית היא בעלת השליטה בה, ורישיונות נוספים בים האדריאטי".

רוצים לעשות כסף - היכנסו מוקדם

תוצאות עיבוד הסקרים הסיסמיים שנעשו ברישיונות, ופורסמו ביוני אשתקד, אמנם הצביעו על הסתברות גבוהה למציאת תגלית גז, אלא שהטווח של היקף התגלית הפוטנציאלי ברישיונות היה רחב למדי, והשאיר את המשקיעים מבולבלים: על פי הסקר הסיסמי, האומדן הטוב ביותר (P50) נוקב בכמות גז של 2.9 TCF (טריליון רגל מעוקבת) בצמד הרישיונות, אולם היקף הגז בפועל עשוי להיות גדול בהרבה ולנוע בטווח שבין 0.7 ל-16.2 TCF. הממוצע המשוקלל של כל התוצאות האפשריות (Mean), נתון שבעולם נעשה בו שימוש כאינדיקציה לכמות הגז שעשויה להימצא, עומד על 6.5 TCF. לצורך ההשוואה, ב"תמר" נתגלה מאגר גז בגודל של כ-9 TCF, ואילו ב"לוויתן" מוערכת התגלית בכ-16 TCF. ההסתברות למציאת גז ב"שרה" ו"מירה" הינה גבוהה מאוד, ברמה של כ-60%.

טרם פרסום דוח המשאבים ביוני אשתקד, נסקה מניית הכשרה אנרגיה בעשרות אחוזים, ונסחרה במחיר יותר מכפול מזה בו היא נסחרת היום (84 אגורות), בשעה שהאסדה כבר ניצבת מעל לקידוח המתוכנן. בשן מסביר כי "זה נראה כמו מקרה קלאסי בו נכנסו הרבה משקיעים לטווח קצר, שרצו לרכב על הטרנד שהתפתח על סמך ציפיות הולכות וגדולות, וברגע שפורסם הסקר הם כבר לא ראו טריגר נוסף שימשוך את הנייר למעלה בטווח הקצר, ומימשו את המניות".

- על סמך דפוס זה, האם כדאי למשקיעים לממש לפני תוצאות הקידוח?

פוסטר: "לפני פרסום דוחות משאבים, בהחלט יכולה לקרות סיטואציה שהספקולציות דוחפות את הנייר למעלה, ולאחר הפרסום מגיעה נפילה. בקידוח ראשון שנעשה במאגר גז או נפט, זה כבר עניין מדעי - יש או אין גז בכמות שכתובה בדוחות. יש גז - השוויים ירוצו בעשרות אחוזים למעלה; אין גז - השווי יירד חזק מאוד".

- אז מתי כן כדאי למשקיעים להיכנס להשקעה?

פוסטר: "קשה לומר אם כדאי למשקיעים להיכנס עכשיו, לפני תחילת הקידוח, או עוד חודש וחצי בשלהי העבודות, או לפני ההכרזה על התוצאות. זה קשור להרבה דברים שיכולים לקרות בדרך, ויכולות להיות הזדמנויות כניסה יותר ופחות טובות, כי מי שמזיז את המניות האלה הוא הציבור, ולא המוסדיים שיושבים בצורה שקטה".

בשן: "אם רוצים לעשות כסף, צריך להיכנס בשלבים מוקדמים, אבל אז רמת הסיכון יותר גבוהה וכך גם התנודתיות. ככל שנכנסים בשלבים מאוחרים יותר, האפשרות לרשום תשואה גבוהה היא יותר נמוכה, אבל גם התנודתיות והדאון-סייד נמוכים יותר".

בשן לא פוסל השקעה בשלבים מוקדמים, אך מדגיש כי "חשוב שהמשקיע יעריך את עקומת הסיכון ואיפה הוא רוצה להיות עליה, וכן ולפזר את הסיכון בין כמה חברות".

עדיפות למודיעין או הכשרה אנרגיה?

שני האנליסטים מציגים מודל שונה האחד מהשני לפוטנציאל הגלום ברישיונות, ובהתאם לכך יש גם שונות באפסייד שהם מעריכים כי יהיה בחברות ובשותפויות אם אכן תימצא תגלית גז. "הכשרה אנרגיה ומודיעין נסחרות סביב אותו שווי ביחס לפוטנציאל שישנו ב'מירה' ו'שרה', כשמנטרלים את שאר הנכסים שלהן", אומר בשן. "האפסייד המיידי שצריך לצפות לו, בהנחה שיהיו תגליות בהיקף דומה לאומדן הטוב ביותר, הוא כ-20% בפרק זמן קצר יחסית, וככל שהפיתוח יתקדם והתזרים מהמאגר יתקרב, יטפס השווי".

המודל של פוסטר מניח שתגליות הגז יהיו בהיקף גדול יותר, של כ-4.5 TCF - נקודת האמצע שבין האומדן הטוב ביותר לממוצע המשוקלל של כל התוצאות האפשריות. להערכתו, אם יתגלה גז בהיקף זה בצמד הרישיונות, "יהיה אפסייד של כ-80% בממוצע בהכשרה אנרגיה ובמודיעין, כאשר ב-IPC אפשר לצפות לעלייה תלת-ספרתית בשווי".

בבחירת ההשקעה בין מודיעין להכשרה אנרגיה, לפוסטר יש העדפה ברורה: "מודיעין זו הבחירה הטובה ביותר בנקודת הזמן הנוכחית. הדאון סייד אצלה במקרה שלא תימצא תגלית הוא קטן יותר, כיוון שיש להם הרבה מאוד מזומנים ופרוספקטים מעניינים שיש לה את הכסף לבדוק אותם. אצל הכשרה, הדאון-סייד גבוה מאוד כי היא תישאר כמעט בלי מזומנים".

פוסטר מציין נקודה נוספת שמחזקת את העדיפות להשקעה במודיעין: קיזוז המס. משקיע פרטי שמשלם מס ומשקיע במודיעין, יכול לבצע קיזוז מההפסד שייווצר לו במידה שהקידוח לא מצליח, מכיוון שזו יחידת השתתפות. זהו קיזוז שלא ניתן לעשות בהכשרה אנרגיה אשר רשומה כחברה בע"מ. "על הרווחים לא מסתכלים עכשיו, כי ייקח עוד שנים עד שיגיעו, ויש גם את ששינסקי (הכוונה לסוגיית המיסוי על הרווחים מהכנסות מהפקת גז ונפט, ר.ש.), אבל את ההפסדים נראה כבר עכשיו במקרה של כישלון, מה שיכול להיות אטרקטיבי להרבה משקיעים", אומר פוסטר.

למרות שהתמחור היחסי על נכס אחד ספציפי הוא דבר חשוב, בשן מבקש להדגיש כי "בסופו של דבר, בהחלטת ההשקעה צריך להביא בחשבון פקטורים אחרים, כמו פיזור הנכסים בתוך החברה, איכות ההנהלה, תוכנית העבודה של החברה, היכולת שלה להתממן, ועוד. את כל אלו צריך לקחת בחשבון כשבאים לבחון את כדאיות ההשקעה בחברה".

לפוסטר יש גם אמירה לגופים המוסדיים, שרובם המכריע נמנע מהשקעה בחברות ושותפויות חיפושים הנמצאות בשלבי אקספלורציה. "משקיע מוסדי כן צריך להכניס השקעה בסיכון גבוה בחלק קטן מהתיק שלו. אם כלכלית זה נכון - ובמקרה הזה נכון כלכלית להיכנס ל'מירה' ו'שרה' - המוסדיים צריכים להיות בתמונה", הוא מדגיש. "לא בכל מקום ימצאו גז, אבל איפה שימצאו - יש פוטנציאל רווח גדול מאוד, ולכן חשוב כן להיחשף להשקעות עוד לפני שמוצאים תגלית גז, כי הבונוס במקרה של הצלחה הוא גדול".

 ההמלצות העיקריות