באחרונה מתעצם הדיון על כך שהיד המממנת את התאגידים בישראל קפוצה מבעבר. "גלובס" מנתח את מאפייני ההתנהגות המוסדית בשוק הפנסיוני, בכל הקשור להעמדת אשראי סחיר ולא-סחיר לקונצרנים, בין אם כאג"ח או כהלוואות פרטיות. מהניתוח עולה, כי שיעור האשראי לחברות ביחס לנכסי החיסכון הפנסיוני בשוק הפרטי של הציבור ירד בכ-20% (כחמישית) מאז סוף 2007 ועד סוף מאי השנה. עם זאת, מבחינה שקלית הנתונים מצביעים על גידול של כ-11.9 מיליארד שקל באשראי עסקי מוסדי מצרפי, והוא מסתכם בכ-125 מיליארד שקל (עלייה של כ-10%).
היובש היחסי בשוק האשראי העסקי הולך וגובר, ובצל החששות המאקרו-כלכליים, המקומיים והמיובאים (בעיקר מאירופה), יודעים לספר בשוק ההון על פירמות רבות שמתקשות לגייס את כל האשראי הנחוץ להן מהמערכות הבנקאיות והחוץ-בנקאיות. שוק ההנפקות החדש מלמד שחוץ מגופים סופר-חזקים, אין בשוק מקור זמין לכול למימון, וחברות רבות יתקשו למחזר חוב.
הקושי האמור מתעצם בוודאי אם עורכים השוואה ל"שנות התום" בשוק ההון, שהסתיימו במהלך 2008. באותם ימים - למעשה עד שנת 2007, כולל - נראה היה שכל מי שפנה לקבל אשראי מהמוסדיים התכבד וקיבל מהם מימון. עם זאת, גם אם המוסדיים מפחיתים נוכחות בשוק הנפקות האג"ח הסחירות, הרי שהם עדיין פעילים בהלוואות פרטיות וכד', ומחזיקים בחוב עסקי היסטורי בהיקפים ניכרים.
סוף עידן התמימות
המוסדיים המנהלים את כספי החוסך בשוק הפנסיוני ה"חדש" והפרטי - קרנות הפנסיה החדשות, קופות הגמל לתגמולים וביטוחי המנהלים שנמכרו מתחילת שנות ה-90 ועד היום - "השקיעו" בסוף 2007 כ-113.5 מיליארד שקל ישירות בחובות של החברות העסקיות, לעומת כ-125 מיליארד שקל כיום, כאמור. ההיקף השקלי האמור היווה אז שיעור השקעה גבוה של כ-37% מהתיקים שנוהלו בכל שלושת אפיקי ההשקעה הנ"ל.
הייתה זו "שנת התום" האחרונה בשוק האשראי החוץ-בנקאי הבוסרי, שהחל להתפתח בקצב מהיר (מדי) בעשור הקודם. ניהול החוב והדאגה להחזר נדחקו הצדה, ושיקולי התשואה העודפת שלטו (גם אם היא הייתה נמוכה משמעותית ממחיר הסיכון האמיתי).
תפיסה זו הורגשה בעיקר בתיקי קופות הגמל לתגמולים, שהעבירו יותר מ-40% מתיקיהן למאזני החברות העסקיות כחוב. זאת לעומת שיעור נמוך יותר של כ-34% שהציגו חברות הביטוח בפוליסות שהן מנהלות, ולעומת שיעור נמוך עוד יותר, של כ-29%, בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות, שמנהלות תיק שונה מהותית כתוצאה משיעור האג"ח המיועדות הגבוה אשר לו הן זוכות מהמדינה.
מאז ועד היום קופות התגמולים יישרו קו עם תפיסת ההשקעות בביטוחי המנהלים - במידה רבה כפועל יוצא מכך שהקופות נרכשו בחלקן הגדול על-ידי חברות הביטוח, וההשקעות בהן מנוהלות על-ידי מנהלי ההשקעות של חברות אלו. במאי 2012 הציגו קופות הגמל לתגמולים וביטוחי המנהלים תמהיל השקעות שבמסגרתו כ-32% מהתיק הכולל מוקצה לאפיקי חוב קונצרני (אג"ח קונצרניות סחירות ולא-סחירות, והלוואות).
בסך הכול, נכון להיום מחזיקות קופות התגמולים בחוב עסקי - חוב שאינו באג"ח ממשלתיות או בפיקדונות (המהווים חשיפה נוספת לחוסן של גופים עסקיים - הבנקים) בהיקף של כ-52 מיליארד שקל. ביטוחי המנהלים מחזיקים בחוב עסקי מצרפי של כ-47 מיליארד שקל, וקרנות הפנסיה המקיפות החדשות בכ-26 מיליארד שקל.
התפקיד המרכזי של הסדרי החוב
כאשר לוקחים בחשבון את תופעת הסדרי החוב שפרצה במלוא העוצמה (ומאיימת להחריף), אין פלא שחלה ירידה בשיעור הקצאת המקורות להעמדת חוב לסקטור העסקי על-ידי המוסדיים, לעומת טרום משבר 2008, אף שמבחינה שקלית, כאמור, המוסדיים הגדילו את החשיפה לאפיק השקעה זה.
ואולם, בבחינה של המגמה בטווחי זמן קצרים יותר, עולה כי להוציא את 2008 - שבסופה הושמד ערך רב (בוודאי על הנייר נכון לאותה נקודת זמן) - במונחי שווי הוגן נרשם בכל שנה גידול בהיקף השקלי של החוב העסקי הסחיר והלא-סחיר למוסדיים שבדקנו. לאחר היקף מצרפי של כ-87 מיליארד שקל בסוף 2008 (שהיווה ירידה חדה לעומת כ-113.5 מיליארד שקל בסוף 2007), בסוף 2009 כבר דובר על כ-108 מיליארד שקל וב-2010 על כ-114 מיליארד שקל. בסוף 2011 היה החוב כ-121 מיליארד שקל (כ-4 מיליארד שקל פחות מהחשיפה לאפיק השקעה זה נכון לסוף מאי האחרון).
הנתונים מציירים תמונה של גידול באפיק החוב העסקי, והמשך ביסוס חלקם של המוסדיים כספקי אשראי עסקי בראייה ארוכת-טווח, גם אם תנודתיות תקופתית מאיטה את המגמה. כך, בנקודת הזמן הזו, החוב העסקי שהמוסדיים מחזיקים בכספי העמיתים והמבוטחים שהם מנהלים גדל בכ-4% ביחס לסוף 2011. זאת לאחר צמיחה של כ-6% ב-2011 וב-2010 (ביחס ל-2010 ול-2009, בהתאמה), ולאחר זינוק של כ-24% ב-2009 ביחס ל-2008 (שנבע בחלק הארי שלו מסגירת התשואות באג"ח הקונצרניות באותה השנה, על רקע היציאה מהמשבר הקודם).
ron-s@globes.co.il
חוב החברות
המעבר משנות הגאות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.