בדיקת "גלובס": הכסף שלכם מגובה בהתחייבות בנקים זרים

השלכות קריסתו של ליהמן ברדרס לפני כשלוש שנים לא פסחה גם על השוק המקומי. בין הנפגעים המקומיים היו המשקיעים בשתי סדרות של אג"ח מובנות - "מטבעות עולם" ו"קשת" - שעקב קריסתו של הבנק מחקו למשקיעיהן 49%-58% מהכסף. ה"תספורת" למשקיעים אירעה מכיוון שנכסי האג"ח היו מגובים בהתחייבות (NOTE) שנתן ליהמן ברדרס לחברות שהנפיקו את האג"ח הללו (אקסלנס ופאי פיננסים). משקרס הבנק, ניתן היה "להציל" רק חלק מההתחייבות, ואילו רובה התפוגגה.

מבדיקת "גלובס" עולה, כי ישנן גם תעודות סל שחלק מכספי המשקיעים בהן, או כולו, מגובים ב-NOTE שנתנו בנקים זרים ומקומיים. מדובר בכמה תעודות סל של פסגות והראל-סל בהיקף כספי של כ-350 מיליון שקל (262 מיליון שקל מתוכם בתעודות של פסגות). לפי דיווחי חברות תעודות הסל, לשאר החברות - קסם, תכלית ומבט - אין תעודות סל המגובות ב-NOTE.

ההתכסות הכי פחות בטוחה

התעודות של פסגות סל, שבניהול טל ורדי, מגובות ב-NOTE שנתנו הבנקים סיטיגרופ, ג'יי.פי מורגן ו-RBS. מדובר בתעודות העוקבות אחר מדדים בחו"ל, כגון פסגות טייגר - תעודה העוקבת אחרי מדד הכולל 50 מניות הנסחרות בשוקי אסיה, או פסגות STARS - תעודה העוקבת אחרי מניות המדורגות על-ידי מתודולוגיה של P&S, תעודות העוקבות אחר מדדי דיבידנד בעולם ועוד. בחלק מהתעודות של פסגות, 99% מנכסי התעודה מגובים ב-NOTE.

בהראל סל, שבניהול אורי שור, רק תעודת סל אחת מגובה ב-NOTE, העוקבת אחר מדד הניפטי ההודי. ההתכסות נעשתה מול בנק הפועלים ומול סיטיגרופ.

כאשר מנפיקי תעודות הסל מוכרים תעודות סל, הם רוכשים במקביל את נכסי הבסיס, על מנת שיוכלו לעמוד בהתחייבות לתת למשקיע בדיוק את המדד שאחריו עוקבת התעודה. לעיתים הם רוכשים את הנכסים עצמם (מניות או אג"ח), ולעיתים הם מבצעים את ההתכסות (רכישת נכסים כנגד ההתחייבות למשקיע) בעזרת חוזים עתידיים, עסקאות SWAP (החלף) או NOTE.

ההתכסות באמצעות NOTE נפוצה בעיקר בתעודות העוקבות אחר מדדים יותר "מיוחדים" ופחות נזילים, שבהם לא ניתן להתכסות בעזרת חוזים עתידיים.

לכן המנפיקים פונים לאותם בנקים זרים. במדרג הביטחון של הנכסים שבאמצעותם ניתן להתכסות, ה-NOTE נחשב הכי נמוך, שכן כמו במקרה של מטבעות עולם וקשת, ביום שבו יקרוס הבנק, לא בטוח כי ניתן יהיה לממש את ה-NOTE או את חלקו. זאת בניגוד לני"ע וחוזים עתידיים, הרשומים במסלקות של הבורסות בעולם ונחשבים לנכסים בטוחים מאוד.

גם רשות ניירות ערך הפיקה את לקחיה מקריסת ליהמן ברדרס, בין היתר בנושא ההתכסות באמצעות NOTE, ואם ב-2008 4 מיליארד שקל מנכסי תעודות הסל היו מגובים ב-NOTE, היום כאמור מדובר ב-350 מיליון שקל בלבד. בעבר הרשות כבר טיפלה בשוק הסטרקצ'רים (אג"ח מובנות) המגובים ב-NOTE, כאשר קבעה כי בכל הנפקה חדשה של סטרקצ'ר, על המנפיק לכלול בתשקיף פרטים על אודות הבנק המגבה. אלו דרישות שהחברות המנפיקות לא יכלו לעמוד בהן, ולכן פשוט הפסיקו להנפיק מוצרים כאלה, ואף סגרו חברות שעסקו בתחום.